2 שמואל
1:1 ויהי לאחר מות שאול כאשר חזר דוד
משחיטת עמלק, ודוד שהה שני ימים
זיקלג;
1:2 והיה ביום השלישי והנה איש יצא
המחנה משאול בבגדיו קרועים ואדמה על ראשו : ו
וְהָיָה בְּבָא אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל אֶל הָאָרֶץ וְעָשָׂה
הַכנָעָה.
1:3 ויאמר אליו דוד מאין אתה בא? ויאמר אליו:
ממחנה ישראל נמלטתי.
1:4 ויאמר אליו דוד איך הלך הדבר? אני מתפלל לך, ספר לי. ו
ענה, כי העם נמלט מן המלחמה, ורבים מן
גם אנשים נפלו ומתים; ושאול ויהונתן בנו מתים
גַם.
1:5 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַנַּעַר הַגָּדַל לוֹ: מָה יָדַעְתָּ
שאול ויהונתן בנו ימותו?
1:6 וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הַגָּדַל לוֹ: כְּמִקְרָאתִי בַּהָר
גלבוע, הנה שאול נשען על חניתו; והנה, המרכבות ו
פרשים עקבו אחריו בחוזקה.
1:7 והסתכל מאחוריו וראה אותי וקרא אלי. ואני
ענה, הנה אני.
1:8 ויאמר אלי מי אתה? ועניתי לו, אני
עמלק.
1:9 שוב אמר אלי: עמוד-נא עלי והרגני.
בא עלי ייסורים, כי חיי עדיין שלמים בי.
1:10 אז עמדתי עליו והרגתי אותו כי הייתי בטוח שהוא לא יכול
חי אחר כך הוא נפל: ולקחתי את הכתר אשר עליו
ראש, והצמיד אשר על זרועו, והביאו אותם הנה
לאדוני.
1:11 ויחזיק דוד בבגדיו וקרע אותם; וכמו כן כל ה
גברים שהיו איתו:
1:12 ויבכו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל
יהונתן בנו, ולעם ה\', ולבית
ישראל; כי הם נפלו בחרב.
1:13 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַנַּעַר הַגָּדַל לוֹ: מִיָּה אַתָּה? והוא
ענה, אני בן זר, עמלקי.
1:14 ויאמר אליו דוד איך לא פחדת להרחיב
יד להשמיד את משוחי יהוה?
1:15 וַיִּקְרָא דָוִד אֶת-אֶחָד הַנַּעֲרִים וַיֹּאמֶר קָרֵב וַיִּפֹּל
אוֹתוֹ. והוא היכה אותו שמת.
1:16 ויאמר אליו דוד דמך על ראשך; כי לפיך יש
העיד עליך לאמר, הרגתי את משחי יהוה.
1:17 ויקונן דוד בקינה הזאת על שאול ועל יהונתן שלו
בֵּן:
1:18 (וכן הורה להם ללמד את בני יהודה את השימוש בקשת:
הנה כתוב בספר יאשר.)
1:19 יפי ישראל נהרג על במותיך איך גבורים
נָפוּל!
1:20 אל תאמר בגת, אל תפרסם ברחובות אשקלון; שמא ה
בנות פלשתים ישמחו פן בנות ה\'
ניצחון לא נימול.
1:21 הרי הגלבוע לא יהיה טל ולא יהיה גשם
עליך, ולא שדות מנחה: כי שם מגן גבורים
הושלך בשפל, את מגן שאול, כאילו לא נמשח
עם שמן.
1:22 מדם ההרוגים משומן גבורים, קשת
יונתן לא חזר, וחרב שאול חזרה לא ריקה.
1:23 שאול ויהונתן היו נחמדים ונעימים בחייהם ובנפשם
מוות הם לא נחלקו: הם היו מהירים יותר מנשרים, הם היו
חזק יותר מאריות.
1:24 בנות ישראל בכו על שאול אשר לבש אתכם ארגמן.
תענוגות אחרים, אשר לובשים קישוטי זהב על לבושך.
1:25 איך נפלו גבורים בעיצומו של הקרב! הו יונתן, אתה
נהרג במעלותיך.
1:26 צר אני עליך יהונתן אחי: נעים לך מאוד
הייתה לי: אהבתך אלי הייתה נפלאה, חולפת על אהבת נשים.
1:27 איך נפלו גבורים וכלי מלחמה אבדו!