2 שמואל 1:1 ויהי לאחר מות שאול כאשר חזר דוד משחיטת עמלק, ודוד שהה שני ימים זיקלג; 1:2 והיה ביום השלישי והנה איש יצא המחנה משאול בבגדיו קרועים ואדמה על ראשו : ו וְהָיָה בְּבָא אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל אֶל הָאָרֶץ וְעָשָׂה הַכנָעָה. 1:3 ויאמר אליו דוד מאין אתה בא? ויאמר אליו: ממחנה ישראל נמלטתי. 1:4 ויאמר אליו דוד איך הלך הדבר? אני מתפלל לך, ספר לי. ו ענה, כי העם נמלט מן המלחמה, ורבים מן גם אנשים נפלו ומתים; ושאול ויהונתן בנו מתים גַם. 1:5 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַנַּעַר הַגָּדַל לוֹ: מָה יָדַעְתָּ שאול ויהונתן בנו ימותו? 1:6 וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הַגָּדַל לוֹ: כְּמִקְרָאתִי בַּהָר גלבוע, הנה שאול נשען על חניתו; והנה, המרכבות ו פרשים עקבו אחריו בחוזקה. 1:7 והסתכל מאחוריו וראה אותי וקרא אלי. ואני ענה, הנה אני. 1:8 ויאמר אלי מי אתה? ועניתי לו, אני עמלק. 1:9 שוב אמר אלי: עמוד-נא עלי והרגני. בא עלי ייסורים, כי חיי עדיין שלמים בי. 1:10 אז עמדתי עליו והרגתי אותו כי הייתי בטוח שהוא לא יכול חי אחר כך הוא נפל: ולקחתי את הכתר אשר עליו ראש, והצמיד אשר על זרועו, והביאו אותם הנה לאדוני. 1:11 ויחזיק דוד בבגדיו וקרע אותם; וכמו כן כל ה גברים שהיו איתו: 1:12 ויבכו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו, ולעם ה\', ולבית ישראל; כי הם נפלו בחרב. 1:13 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַנַּעַר הַגָּדַל לוֹ: מִיָּה אַתָּה? והוא ענה, אני בן זר, עמלקי. 1:14 ויאמר אליו דוד איך לא פחדת להרחיב יד להשמיד את משוחי יהוה? 1:15 וַיִּקְרָא דָוִד אֶת-אֶחָד הַנַּעֲרִים וַיֹּאמֶר קָרֵב וַיִּפֹּל אוֹתוֹ. והוא היכה אותו שמת. 1:16 ויאמר אליו דוד דמך על ראשך; כי לפיך יש העיד עליך לאמר, הרגתי את משחי יהוה. 1:17 ויקונן דוד בקינה הזאת על שאול ועל יהונתן שלו בֵּן: 1:18 (וכן הורה להם ללמד את בני יהודה את השימוש בקשת: הנה כתוב בספר יאשר.) 1:19 יפי ישראל נהרג על במותיך איך גבורים נָפוּל! 1:20 אל תאמר בגת, אל תפרסם ברחובות אשקלון; שמא ה בנות פלשתים ישמחו פן בנות ה\' ניצחון לא נימול. 1:21 הרי הגלבוע לא יהיה טל ולא יהיה גשם עליך, ולא שדות מנחה: כי שם מגן גבורים הושלך בשפל, את מגן שאול, כאילו לא נמשח עם שמן. 1:22 מדם ההרוגים משומן גבורים, קשת יונתן לא חזר, וחרב שאול חזרה לא ריקה. 1:23 שאול ויהונתן היו נחמדים ונעימים בחייהם ובנפשם מוות הם לא נחלקו: הם היו מהירים יותר מנשרים, הם היו חזק יותר מאריות. 1:24 בנות ישראל בכו על שאול אשר לבש אתכם ארגמן. תענוגות אחרים, אשר לובשים קישוטי זהב על לבושך. 1:25 איך נפלו גבורים בעיצומו של הקרב! הו יונתן, אתה נהרג במעלותיך. 1:26 צר אני עליך יהונתן אחי: נעים לך מאוד הייתה לי: אהבתך אלי הייתה נפלאה, חולפת על אהבת נשים. 1:27 איך נפלו גבורים וכלי מלחמה אבדו!