2 פיטר
2:1 אבל גם נביאי שקר היו בעם, כמו שיהיה
תהיו מורי שקר בקרבכם, אשר יביאו בחשאי רשעים
כפירה, אפילו להכחיש את ה\' שקנה אותם, ולהביא
עצמם הרס מהיר.
2:2 ורבים ילכו בדרכם הרעה; בגלל מי הדרך
על אמת ידבר רעה.
2:3 ובתמדה יעשו סחורה במילים מזויפות
מכם: אשר משפטם עתה מזמן אינו מתעכב, והן
ארור אינו נרדם.
2:4 כי אם אלוהים לא חס על המלאכים שחטאו, אלא הפיל אותם
גיהנום, ומסר אותם לכבלי חושך, להיות שמורים להם
פְּסַק דִין;
ב,ה ולא חס על העולם הישן, אלא הציל את נח האדם השמיני, א
מטיף צדקה, מביא את המבול על עולם ה
חסר אלוהים;
2:6 והפיכת ערי סדום ועמורה לאפר, גזר עליהם
עם הפלה, מה שהופך אותם לדוגמא לאלה שאחריו צריכים
חי ברוע;
2:7 והושיע את לוט בדיוק, מרוגז מהשיחה המטונפת של ה\'
רָשָׁע:
2:8 (כי הצדיק ההוא השוכן בתוכם בראייה ובשמע
הרגיז את נפשו הצדיקה מיום ליום במעשיהם הבלתי חוקיים;)
2:9 יהוה יודע להציל את אלוהים מפיתויים ולזה
שמור את העוול ליום הדין שייענש:
2:10 אבל בעיקר ההולכים אחרי הבשר בתאוות הטומאה
ולזלזל בממשלה. הם יומרנים, בעלי רצון עצמי, הם לא
מפחד לדבר רע על כבוד.
2:11 ואילו מלאכים, שהם גדולים יותר בכוחם ובעוצמתם, אינם מביאים מעקה
האשמה נגדם לפני ה\'.
2:12 אבל אלה, כחיות גסות טבעיות, שנועדו להילקח ולהשמיד,
דבר רעה בדברים שאינם מבינים; ויהיה לגמרי
יאבדו בשחיתות שלהם;
2:13 ויקבלו שכר עוולה כסופרים
תענוג להתפרע בשעות היום. כתמים הם ופגמים, ספורט
את עצמם ברמאותיהם בזמן שהם חוגגים איתך;
2:14 בעלי עיניים מלאות ניאוף ואינן חדלות מחטא; מפתה
נשמות לא יציבות: לב שהפעילו בשיטות חמדה;
ילדים מקוללים:
2:15 אשר עזבו את הדרך הישר ותעו אחריהם
דֶּרֶךְ בִּלְעָם בֶּן בּוֹסוֹר, אֲהֵב שְׁמוֹר עוֹלָה;
2:16 אך נזף על עוונו החמור האלם מדבר בקול אדם.
אסר על טירוף הנביא.
2:17 אלה בארות בלי מים, עננים נישאים בסערה;
למי ערפל החושך שמור לעד.
2:18 כי כשהם מדברים דברי הבל מתנפחים, הם מפתים
תאוות הבשר, מתוך חוסר רצון רב, אלה שהיו נקיים
ברח מהם שחיים בטעות.
2:19 בעוד שהם מבטיחים להם חירות, הם עצמם הם המשרתים של
שחיתות: על מי מתגבר עליו, על זה הוא מביא
שִׁעבּוּד.
2:20 כי אם לאחר שהם נמלטו מזיהומי העולם דרך ה
הכרת האדון והמושיע ישוע המשיח, הם שוב מסתבכים
בה, ולהתגבר, הסוף האחרון גרוע איתם מאשר הסוף
התחלה.
2:21 כי טוב היה להם שלא ידעו את הדרך של
צדקה, מאשר לאחר שידעו אותה, לשוב מן הקודש
מצוות שנמסרה להם.
2:22 אבל קרה להם לפי הפתגם האמיתי הכלב הוא
שוב פנה להקיא של עצמו; והזריעה שנשטפה לה
מתפלש בבוץ.