2 מכבים
יג:1 במאה הארבעים ותשע השנה נאמר ליהודה כי אנטיוכוס
אופטור הגיע עם כוח גדול לתוך יהודה,
13:2 ועמו לישיאס מגן שלו ושליט ענייניו
כל אחד מהם כוח רגלי יווני, מאה ועשרת אלפים,
ופרשים חמשת אלפים ושלוש מאות, ופילים שניים ו
עשרים ושלוש מאות מרכבות חמושים בקרסים.
13:3 גם מנלאוס הצטרף אליהם, ובהתלהבות רבה
עודד את אנטיוכוס, לא למען הגנת המדינה, אלא בגלל
הוא חשב שהתמנה למושל.
13:4 אבל מלך המלכים הניע את דעתו של אנטיוכוס נגד האומלל הרשע הזה.
וליסיאס הודיע למלך כי האיש הזה הוא הגורם לכל
רע, ויצוה המלך להביאו לברעא ולהעמידו
אותו למוות, כפי שנוהגים במקום ההוא.
13:5 והיה במקום ההוא מגדל בגובה חמישים אמה מלא אפר.
והיה לו כלי עגול אשר מכל צד היה תלוי למטה לתוך ה
אפר.
יג:6 וכל מי שנידון בחילול קודש או עשה כל דבר אחר.
פשע חמור, שם כל האנשים דחפו אותו למוות.
13:7 מות כזה קרה האיש הרשע למות, אין לו כל כך
קבורה באדמה; וזה הכי צודק:
יג:8 כי חטא הרבה על המזבח אשר אש שלו.
ואפר היה קדוש, הוא קיבל את מותו באפר.
13:9 עכשיו בא המלך בדעתו ברברית ומתנשאת לעשות הרבה יותר גרוע
היהודים, ממה שנעשה בתקופת אביו.
13:10 אשר כאשר הבחין יהודה, הוא ציווה את ההמון לקרוא
על ה\' לילה ויום, כי אם אי פעם בכל זמן אחר, הוא יעשה
עכשיו גם עזור להם, בהיותם בנקודה שיש להוציא מהחוק שלהם, מ
ארצם ומבית המקדש:
13:11 וכי לא יסבול את העם, שאף עתה לא היה אלא א
מעט רענן, להיות כפוף לאומות החילול.
13:12 כאשר עשו זאת כולם יחד, והתחננו לאדון הרחום
בבכי ובצום, ובשכיבה על הארץ שלושה ימים
ארוך, יהודה, לאחר שהפציר בהם, ציווה שיהיו ב-א
נְכוֹנוּת.
13:13 ויהודה, בהיותו נפרד עם הזקנים, קבע לפני המלך
המארח צריך להיכנס ליהודה, ולקבל את העיר, לצאת ולנסות את
ענין במלחמה בעזרת ה\'.
13:14 אז כשמסר הכל לבורא עולם, והמריץ
חייליו להילחם בגבריות, אפילו עד מוות, למען החוקים
מקדש, העיר, הארץ וחבר העמים, הוא חנה על ידי מודיען:
13:15 ואחרי שנתן את הסיסמה לאלו אשר עליו, הניצחון הוא
של אלוהים; עם הצעירים האמיצים והמובחרים ביותר שהוא נכנס לתוך
אוהל המלך בלילה, והרגו במחנה כארבעת אלפים איש, ו
ראש הפילים, עם כל אשר עליו.
13:16 ולבסוף מילאו את המחנה בפחד ובמהומה, וילכו עם
הצלחה טובה.
13:17 זה נעשה בהפסקת היום, כי הגנת ה
לורד אכן עזר לו.
13:18 עתה, כאשר טעם המלך מגבריותם של היהודים, הוא
עמד לקחת את האחיזה לפי מדיניות,
13:19 ויצעד אל בית-שורא אשר הייתה חזקה ליהודים אך הוא.
הוצא לטיסה, נכשל, ואיבד מאנשיו:
13:20 כי יהודה העביר לאלו אשר בה את אשר היו
נחוץ.
13:21 אבל רודוקוס, שהיה במארח היהודים, גילה את הסודות ל-
אויבים; לפיכך חיפשו אותו, וכאשר קיבלו אותו, הם
להכניס אותו לכלא.
13:22 המלך נהג עמהם בבית-סום בפעם השנייה, נתן ידו.
לקח את שלהם, הלך, נלחם עם יהודה, התגבר;
13:23 שמע שפיליפ, שנותר על העניינים באנטיוכיה, היה
התכופף נואשות, מבולבל, הפציר ביהודים, נכנע, ו
נשבע לכל התנאים השווים, הסכים איתם והקריב קורבן,
כיבד את בית המקדש ונהג בטוב לב למקום,
13:24 וקיבל טוב את המכבי, עשה אותו מושל ראשי
תלמי לגרנים;
13:25 באו לתלמאי העם שם צר על הבריתות; ל
הסתערו, כי יבטלו את בריתם:
13:26 ליסיאס עלה למושב השופט, אמר כמה שיותר בהגנה
של הסיבה, שכנע, הרגיע, גרם להם להשפיע היטב, חזר אליו
אנטיוכיה. כך זה נגע בבואו וביציאתו של המלך.