2 מכבים
12:1 כאשר נכרתו הבריתות הללו, הלך לישיאס אל המלך והיהודים
היו על הבעל שלהם.
12:2 אבל מהמושלים של כמה מקומות, טימותאוס ואפולוניוס ה
בן גנאוס, גם הירונימוס, ודמופון, ולצדם ניקנור
מושל קפריסין, לא יסבול מהם להיות שקטים ולחיות
שָׁלוֹם.
12:3 גם אנשי יופה עשו מעשה רשע כזה: התפללו ליהודים.
אשר ישבו ביניהם ללכת עם נשותיהם וילדיהם אל הסירות
שהם הכינו, כאילו לא התכוונו לפגוע בהם.
יב,ד אשר קיבלו על-פי הגזרה המשותפת של העיר, כהוויה
חפצים לחיות בשלום, ולא חושדים מאומה: אלא כשהיו
יצאו לעומק, הם טבעו לא פחות ממאתיים מהם.
12:5 כאשר שמע יהודה על האכזריות הזאת שנעשתה לבני ארצו, ציווה
אלה שהיו עמו להכין אותם.
12:6 וקרא לאלוהים השופט הצדיק, הוא בא על אלה
רוצחי אחיו, ושרפו את המקלט בלילה, וקבעו את
סירות שעלו באש, ואת אלו שברחו לשם הוא הרג.
12:7 וכאשר נסגרה העיר, הלך אחורה, כאילו ישוב
לשרש את כל העיר יופה.
12:8 אבל בשמעו כי הג\'מניים מתכוונים לעשות כך
ליהודים שישבו בתוכם
יב:9 בא על-הג\'מני גם בלילה והצית את המקלט ו
חיל הים, כך שאור האש נראה בירושלים שתיים
מאה וארבעים פרקים.
12:10 עתה כאשר הלכו משם תשעה דרגות במסעם
לקראת טימותאוס, לא פחות מחמשת אלפים איש ברגל וחמישה
מאה פרשי ערבים ישבו עליו.
12:11 ואז היה קרב קשה מאוד; אבל הצד של יהודה בעזרת
אלוהים השיג את הניצחון; כך שהנוודים של ערב מתגברים,
התחנן ליהודה לשלום, והבטיח גם לתת לו בקר וגם ל
לשמח אותו אחרת.
12:12 ואז יהודה, שחשב כי הם יועילו ברבים
דברים, העניקו להם שלום: ואז הם לחצו ידיים, וכך הם
הלכו לאוהליהם.
12:13 הוא גם הלך לעשות גשר לעיר חזקה פלונית, אשר הייתה
מגודר בחומות, ומאוכלס באנשים ממדינות שונות;
ושמו היה כספיס.
12:14 אבל היו בתוכה בטחו בכוח החומות
והספקת מזונות, שהם התנהגו כלפיהם בגסות
אלה שהיו עם יהודה, מעילים ומגדף, ומשמיעים כאלה
מילים שלא היו אמורות להיאמר.
12:15 על כן יהודה עם חבריו, קורא לאדון הגדול של האל
עולם, שבלי איילים או מנועי מלחמה כן הפיל את יריחו ב
זמנו של יהושע, עשה התקפה עזה על החומות,
12:16 ולקח את העיר ברצונו של אלוהים, ועשה שחיטה בלתי נתפסת
באשר אגם שני פרווים רחבים ליד סמוך אליו, להיות
מלא מלא, נראה רץ בדם.
12:17 ואז הלכו משם שבע מאות וחמישים אדרות, ו
בא לצ\'ראקה אל היהודים הנקראים טוביאני.
12:18 אך לטימותאוס לא מצאו אותו במקומות כי לפניו
שלח משהו, הוא הסתלק משם, לאחר שהשאיר מאוד
חיל מצב חזק באחיזה מסוימת.
12:19 אבל דוסיתיאוס וסוסיפטר, שהיו מקברניטי המכבי, הלכו.
קדימה, והרג את אלה שטימותאוס השאיר במבצר, למעלה מעשרה
אלף גברים.
12:20 וחילק המכבים את צבאו בלהקות ויעמידם על הלהקות.
הלך נגד טימותאוס, שהיה עליו מאה ועשרים אלף
איש רגלים, ואלפיים וחמש מאות פרשים.
12:21 כאשר ידע לטימותאוס את בואו של יהודה, הוא שלח את הנשים ו
ילדים והמטען האחר אל מבצר הנקרא קרניון: עבור ה
היה קשה למצור את העיר, ולא היה קל להגיע אליה, בגלל ה
מצוקת כל המקומות.
12:22 אך כאשר נראתה יהודה להקתו הראשונה, האויבים נפגעו
בפחד ובאימה בהופעתו של הרואה הכל,
ברחו מאמין, אחד נתקל בכיוון הזה, אחר בכיוון הזה, כך שהם
לעתים קרובות נפגעו מאנשיהם, ונפצעו בנקודות שלהם
חרבות משלו.
12:23 גם יהודה רצה מאוד ברדוף אחריהם והרג את הרשעים האלה
עלובים, מהם הרג כשלושים אלף איש.
12:24 יתר על כן טימותאוס עצמו נפל לידיו של דוסיתיאוס ו
סוסיפטר, שאותו ביקש במלאכה רבה לשחרר אותו בחייו,
כי היו לו רבים מהורי היהודים, ואחים של כמה מהם
אותם, שאם הרגו אותו, אין להתייחס אליהם.
12:25 אז כאשר הבטיח להם במילים רבות כי ישיבם
ללא פגיעה, לפי ההסכם, נתנו לו ללכת לחיסכון
של אחיהם.
12:26 אז צעד המכבי אל קרניון ואל מקדש אטרגאטיס.
ושם הרג חמשה ועשרים אלף איש.
12:27 ואחרי שברח והשמיד אותם, הסיר יהודה את
צבא אל עפרון עיר חזקה אשר ישב בה ליסיאס וגדולה
המון עמים שונים, והצעירים החזקים שמרו על החומות,
והגן עליהם בעוצמה: שגם בו הייתה אספקה גדולה של מנועים
וחצים.
12:28 אבל כאשר קראו יהודה וחבורתו אל האלוהים הכול יכול, אשר עם
כוחו שובר את כוח אויביו, הם זכו בעיר, ו
הרג עשרים וחמשה אלף מהם אשר בפנים,
12:29 משם יצאו לסקיתופוליס אשר שוכנת שש מאות
רחוק מירושלים,
12:30 אבל כשהיהודים שישבו שם העידו שהסקיתופוליטן
נהג בהם באהבה והפציר בהם בטוב לב בזמן שלהם
מְצוּקָה;
12:31 הודו להם ברצונם שיהיו ידידותיים עמם
אז באו לירושלים, חג השבועות מתקרב.
12:32 ואחרי החג, שנקרא חג השבועות, יצאו נגד גורגיאס
מושל אדומיאה,
12:33 אשר יצא בשלשת אלפים איש רגלים וארבע מאות פרשים.
12:34 וקרה שבקרבם יחד היו כמה מהיהודים
הָרוּג.
12:35 אז דוסיתיאוס, אחד מהחברה של באסנור, שהיה רכוב על סוס,
ואיש חזק, עדיין היה על גורגיאס, ואחז במעילו
משך אותו בכוח; וכאשר היה לוקח את האיש המקולל הזה בחיים, א
פרש תראקיה שבא עליו היכה את כתפו, כך
גורגיאס ברח אל מריסה.
12:36 עתה כשהיו עם גורגיאס נלחמו זמן רב והיו עייפים,
יהודה קרא לה\' שיראה את עצמו להיות להם
עוזר ומנהיג הקרב.
12:37 ובזה התחיל בלשונו ושר תהילים בקול רם
קול, ומיהר ללא משים על אנשיו של גורגיאס, הוא הוציא אותם לברוח.
12:38 ויאסף יהודה את צבאו ויבוא אל עיר אודולם ומתי
בא היום השביעי, הם היטהרו כמנהג, ו
שמר את השבת באותו מקום.
12:39 ולמחרת, כפי שהיה, יהודה וחברתו
באו לקחת את גופות ההרוגים ולקבורם
עם קרוביהם בקברי אבותיהם.
12:40 עכשיו מתחת למעילים של כל ההרוג מצאו דברים
מקודש לאלילי הג\'מניים, מה שאסור ליהודים על ידי
החוק. ואז כל אדם ראה שזו הסיבה שבגללה הם היו
הָרוּג.
12:41 כל האנשים משבחים את ה\' השופט הצדיק אשר פתח
הדברים שהוסתרו,
12:42 נתנו עצמם לתפילה ובקשו ממנו כי חטא חטא.
עלול להיעלם לחלוטין מזיכרון. חוץ מזה, יהודה האציל ההוא
קרא לעם לשמור על עצמו מחטא, כי אם ראו
לנגד עיניהם הדברים שקרו על חטאי אלה
שנהרגו.
12:43 וכאשר עשה התקהלות בכל הפלוגה לסכום של
אלפיים דרכמים כסף, שלח לירושלים להקריב חטא
מציע, עושה בו טוב ובכנות, בכך שהוא היה מודע
של תחיית המתים:
12:44 כי אם לא קיווה כי ההרוגים היו קמים
שוב, זה היה מיותר ושווא להתפלל עבור המתים.
12:45 וגם בכך שהוא קלט שיש חסד גדול מוטל עבורו
אלה שמתו אלוהיים, זו הייתה מחשבה קדושה וטובה. ואז הוא
עשה פיוס על המתים, כדי שייחלצו מהם
חטא.