2 מכבים
7:1 ויהי כי נלקחו שבעה אחים עם אמם
ונכפה על ידי המלך בניגוד לחוק לטעום בשר חזיר, ו
התייסרו במכות ובשוטים.
7:2 וַיֹּאמֶר כֹּה אֶחָד מִן-הַאֲשֶׁר דִּבְרוּ: מַה תִּשְׂאֵל אוֹ
ללמוד עלינו? אנחנו מוכנים למות, במקום לעבור על החוקים של
אבותינו.
7:3 וַיִּצָּה הַמֶּלֶךְ בְּזעם, להכין מחבתות וקדרות.
חַם:
7:4 אשר התחמם מיד, ציווה לכרות את לשונו
שדיבר תחילה, ולחתוך את חלקי גופו, את השאר
של אחיו ואמו מסתכלים.
7:5 ועתה כאשר נפגע כך בכל אבריו, ציווה עליו להיות
עדיין חי להביאו לאש, ולטגן במחבת: וכמו
אדי המחבת היו מפוזרים לרווחה טובה, הם קראו לאחד
אחר עם האם למות בגבריות, באומרו כך,
יח,ו יְהוָה אֱלֹהִים יִרְאָה בנו, ובאמת נחם בנו כמשה
בשיר שלו, אשר העיד על פניהם, הכריז לאמר, והוא
יתנחם בעבדיו.
7:7 אז כשהראשון מת אחרי המספר הזה, הביאו את השני
עשה לו מלאי מלגלג : וכאשר הוציאו את עורו
ראש עם השיער, שאלו אותו, האם תאכל לפני שתהיה
נענש בכל איבר בגופך?
7:8 וענה בלשונו ויאמר לא, על כן גם הוא
קיבל את הייסורים הבאים לפי הסדר, כפי שעשו הראשונים.
7:9 וכשהיה בנשימה האחרונה, אמר, אתה כזעם לוקח אותנו
מתוך החיים הנוכחיים האלה, אבל מלך העולם יקים אותנו,
שמתו על חוקיו, עד חיי עולם.
7:10 אחריו עשה השלישי מלאי לעג, וכשנדרש.
הוא הוציא את לשונו, וזה ממש בקרוב, מושיט את ידיו
בגבריות.
7:11 ויאמר באומץ את אלה היו לי מן השמים; ולחוקיו אני
בז להם; וממנו אני מקווה לקבל אותם שוב.
7:12 עד אשר התפעלו המלך והאשר היו עמו
האומץ של הצעיר, בשביל זה הוא לא התייחס לכאבים.
7:13 וכאשר מת גם האיש הזה, עינו ועינו את הרביעי
באופן דומה.
7:14 אז כשהיה מוכן למות, אמר כך, טוב להמתה
על ידי בני אדם, לחפש תקווה מאת ה\' לקום על ידו שוב : אשר
לך, לא תהיה לך תחיה לחיים.
7:15 אחר-כך הביאו גם את החמישי ועיסו אותו.
7:16 ויביט אל המלך ויאמר: יש לך כוח בבני אדם.
מושחת, אתה עושה מה שאתה רוצה; עדיין חושב שלא שלנו
אומה עזובה מאלוהים;
7:17 אבל הישארי זמן מה והנה כוחו הגדול איך יענה אותך
וזרעך.
7:18 גם אחריו הביאו את השישי, אשר בהיותו מוכן למות אמר הייה
לא שולל בלי סיבה: כי אנחנו סובלים את הדברים האלה בשביל עצמנו,
חטאת לאלוהינו, על כן נעשים נפלאות
לָנוּ.
7:19 אבל אל תחשוב אתה, הלוקח ביד להילחם באלוהים, כי אתה
יימלט ללא עונש.
7:20 אבל האם הייתה נפלאה מכולם וראויה לכבוד
זכרון: כי כשראתה את שבעת בניה ההרוגים בתוך חלל אחד
ביום, היא נשאה את זה באומץ טוב, בגלל התקווה שהייתה לה
באלוהים.
7:21 כן, היא קראה לכל אחד מהם בשפתה, מלאת
רוחות אמיצות; ומעוררת את מחשבותיה האישה עם גבר
בטן, אמרה להם,
7:22 איני יכול לומר כיצד באתם אל רחמי כי לא נתתי לכם נשימה
ולא חיים, ולא אני יצרתי את אברי כל אחד מכם;
7:23 אבל ספק בורא עולם, אשר יצר את הדור של
אדם, וגילה את ראשית כל הדברים, ירצה גם משלו
רחמים נותנים לך נשימה וחיים שוב, כפי שאינך מתייחס כעת לשלך
עצמי למען חוקיו.
7:24 כעת אנטיוכוס, שחושב שהוא מבוזה וחושד שזה א
דיבור גנאי, בזמן שהצעיר עוד היה בחיים, לא רק
להזעיק אותו במילים, אבל גם הבטיח לו בשבועות, שהוא יעשה
הוא גם עשיר וגם מאושר, אם יפנה מחוקיו
אבות; וכי גם יקח אותו לחברו, ויבטח בו
עם עניינים.
7:25 אך כאשר הבחור לא ישמע בשום מקרה אליו המלך
קרא לאמו, והפציר בה שתייעץ לצעיר
להציל את חייו.
7:26 וכאשר קרא לה בדברים רבים, הבטיחה לו שהיא
תייעץ לבנה.
7:27 אבל היא משתחווה לעברו, צוחקת את העריץ האכזר לבוז,
דיברה בשפת המדינה שלה על אופן זה; הו בני, רחם עליו
אני שילדתי אותך תשעה חודשים בבטן, ונתתי לך שלושה כאלה
שנים, והאכיל אותך, והעלה אותך לעידן הזה, ו
סבל את צרות החינוך.
7:28 אני מתחנן בך בני, הבט בשמים ובארץ וכל אשר
נמצא בו, וראה כי אלהים ברא אותם מדברים שלא היו; ו
כך נוצרה גם האנושות.
7:29 אל תירא את המענה הזה, אלא בהיותך ראוי לאחיך, קח
מוות שאקבל אותך שוב ברחמים עם אחיך.
7:30 בעודה מדברת את הדברים האלה, אמר הצעיר, מי חכה
אתה בשביל? לא אשמע למצוות המלך : אבל אקיים
מצוות התורה שניתנה לאבותינו על ידי משה.
7:31 ואתה, אשר היית מחבר כל העוונות נגד העברים
לא ימלט מידיו של אלוהים.
7:32 כי אנו סובלים בגלל חטאינו.
7:33 ואף-על-פי שה\' חי יכעס עלינו מעט על שלנו
טינה ותיקון, אך ישוב להיות אחד עם שלו
משרתים.
7:34 אבל אתה חסר אלוהים ומכל הרשעים האחרים אל תתרומם
ללא סיבה, ולא נפוח בתקוות לא ברורות, מרים את ידך
נגד עובדי אלוהים:
7:35 כי עדיין לא נמלטת ממשפטו של האל הכול יכול הרואה.
כל הדברים.
7:36 כי אחינו, שסבלו עכשיו מכאב קצר, מתים מתחת
ברית ה\' לחיי עולם: אבל אתה, במשפטו של
אלוהים, תקבל עונש צודק על הגאווה שלך.
7:37 אבל אני, כאחי, מקריב את גופי ואת חיי למען חוקינו
אבות, מתחננים לאלוהים שירחם מהר עלינו
אוּמָה; וכי אתה על ידי ייסורים ומכות תוכל להודות, שהוא
לבדו הוא אלוהים;
7:38 וכי בי ובאחי זעם הקב"ה, שהוא
שהובא בצדק על האומה שלנו, עלול להפסיק.
7:39 משהזעם המלך, מסר לו גרוע מכל השאר,
לקח את זה בכובד ראש שלעג לו.
7:40 וימות האיש הזה בלא טמא ובטח את כלו באלוהים.
7:41 אחרון כל אחרי הבנים מתה האם.
7:42 יהיה די בכך כדי לדבר על חגי האלילים,
והעינויים הקיצוניים.