2 מכבים
5:1 בערך באותו זמן הכין אנטיוכוס את מסעו השני למצרים:
5:2 ואז קרה, כי בכל העיר, לחלל כמעט
ארבעים יום, נראו פרשים רצים באוויר, בלבוש של
זהב, וחמוש ברמחים, כמו חבורת חיילים,
5:3 וחילות פרשים במערך, נתקלים ורץ אחד נגד
אחר, עם רעד של מגנים, והמון פייקים, וציור של
חרבות, יציקת חצים, ונצנצים של קישוטי זהב, ו
רתמה מכל הסוגים.
5:4 על כן התפלל כל אדם למען תהפוך המראה ההיא לטובה.
5:5 עתה, כאשר יצאה שמועה שקרית, כאילו היה אנטיוכוס
היה מת, ג\'ייסון לקח לפחות אלף איש, ופתאום עשה א
תקיפה על העיר; והחזירו את אשר על החומות
והעיר נכבשה, מנלאוס ברח לתוך הטירה:
5:6 אבל ג\'ייסון הרג את אזרחיו שלו ללא רחמים, מבלי להתייחס לכך
לקבל את היום שלהם של האומה שלו יהיה יום אומלל ביותר עבור
אוֹתוֹ; אבל חושב שהם היו אויביו, ולא בני ארצו,
את מי הוא כבש.
5:7 אך על כל זה לא השיג את הנסיכות כי אם לבסוף
קיבל בושה עבור שכר הבגידה שלו, ונמלט שוב לתוך
ארץ בני עמון.
5:8 בסופו של דבר הייתה לו חזרה אומללה, בהיותו מואשם קודם לכן
ארטאס מלך הערבים, שנמלט מעיר לעיר, רדף אחריו
כל בני האדם, שנואים כמי שנוטש את החוקים, ובעלי תועבה
כאויב גלוי של ארצו ושל בני ארצו, הוא הודח לתוכו
מִצְרַיִם.
5:9 כך הוציא רבים מארצם נספה בזר
אדמה, פורש אל הלקדמונים, וחושב שם למצוא סיוע
בגלל משפחתו:
5:10 ומי שגירש רבים שלא קבורים לא היה לו להתאבל עליו ולא
לוויות חגיגיות בכלל, ולא קבר עם אבותיו.
5:11 עכשיו, כשזה נעשה, הגיע למכונית המלך, הוא חשב כך
יהודה התקומם: ואז יצאה ממצרים בנפש זועם,
הוא כבש את העיר בכוח הנשק,
5:12 ויצוה את אנשי המלחמה שלו לא לחוס על אשר פגשו ולהרוג
כגון שעלו על הבתים.
5:13 כך היה הרג של צעירים וזקנים, הרחקת גברים, נשים ו
ילדים, הרג של בתולות ותינוקות.
5:14 והושמדו תוך שלושה ימים שלמים ושבעים
אלף, מתוכם ארבעים אלף נהרגו בסכסוך; ולא
פחות נמכרים מאשר הרוגים.
5:15 אולם הוא לא הסתפק בכך, אלא התיימר להיכנס אל הקודש ביותר
מקדש כל העולם; מנלאוס, אותו בוגד בחוקים ובשלו
מדינה משלו, בהיותו המדריך שלו:
5:16 ולקחת את כלי הקודש בידיים מזוהמות ובידי חול
מושך למטה את הדברים שהוקדשו על ידי מלכים אחרים ל
הגדלה ותפארת וכבוד המקום, נתן אותם.
5:17 וכל כך מתנשא היה אנטיוכוס בדעתו, עד שלא חשב כי
ה\' כעס זמן מה על חטאיהם של יושבי העיר,
ולפיכך לא הייתה עינו על המקום.
5:18 כי לולא היו עטופים בעבר בחטאים רבים, האיש הזה בהקדם
כְּשֶׁהוּא בָּא, מְלַקֵּף מֵהַהוּא וְהוֹסֵר מִמֶּנּוּ
יומרה, כפי שהיה הליודורוס, ששלח סלאוקוס המלך לראות את
מִשׂרַד הַאוֹצָר.
5:19 אף על פי כן לא בחר אלוהים את העם למען המקום, אלא את
למקם רחוק למען העם.
5:20 ועל כן המקום עצמו, אשר היה חלק עמם ב
מצוקה שקרה לאומה, עשתה לאחר מכן תקשורת ב
טובות שנשלחו מאת ה\' : וכמו שנעזבה בחמת ה'
כל יכול, אז שוב, האדון הגדול שהתפייס, זה הוקם עם
כל תהילה.
5:21 אז כאשר הוציא אנטיוכוס מהמקדש אלף ושמונה
מאה כשרונות, הוא הלך בכל חיפזון לאנטיוכיה, מתבכה בשלו
גאווה להפוך את היבשה לניווט, ואת הים לעבור ברגל: כך היה
גאוות הרוח שלו.
5:22 והשאיר מושלים להכעיס את העם בירושלים פיליפ לשלו
מדינה פריגית, ומבחינת נימוסים ברבריים יותר מזה שהציב אותו
שם;
5:23 ובגריזים אנדרוניקוס; וחוץ מזה, מנלאוס, שהוא גרוע מכולם
השאר חשפו יד כבדה על האזרחים, בעלי מוח זדוני
נגד בני ארצו היהודים.
5:24 הוא שלח גם את המנהיג המתועב, אפולוניוס, עם צבא של שניים
ועשרים אלף, צוו להרוג את כל אשר בתוכם
הגיל הטוב ביותר, ולמכור את הנשים ואת הסוג הצעיר:
5:25 אשר בא לירושלים ודמה שלום, עזב עד הקודש
יום השבת, כאשר לוקח את היהודים שומרים יום קודש, הוא ציווה
אנשיו להתחמש.
5:26 וכך הרג את כל הלכו לחגיגת ה\'
שבת, וריצה בעיר עם כלי נשק נהרגו בגדול
המונים.
5:27 אבל יהודה המכבי עם תשעה אחרים, או בקירוב, נסוג
אל המדבר, וחי בהרים כדרכו של
בהמות, עם חברתו, שניזונו מעשבים ללא הרף, פן יצטרכו
להיות שותפים לזיהום.