2 מכבים
                                                   2:1 נמצא גם ברישומים כי ירמי הנביא ציווה אותם
                                                                  אשר נסחפו להוציא מן האש, כפי שסומנו:
                                   2:2 וכיצד הנביא, לאחר שנתן להם את התורה, לא ציווה עליהם
                                                                                    שכח את מצוות ה\', ושלא יטעו
                                           המוח שלהם, כשהם רואים תמונות של כסף וזהב, עם שלהם
                                                                                                                   קישוטים.
                                           2:3 ועם עוד דיבורים כאלה המריץ אותם, שלא תהא התורה
                                                                                                         לעזוב את ליבם.
                                                    2:4 זה היה כלול גם באותו הכתב, כי הנביא, להיות
                                   הזהיר מאלוהים, ציווה על המשכן ועל הארון ללכת עמו, כמו
                                                                    הוא יצא אל ההר, שם טיפס משה, וראה את
                                                                                                          מורשת אלוהים.
                                      2:5 וכאשר ג\'רמי בא לשם, הוא מצא מערה חלולה, אשר שכב בה
                                                                המשכן, והארון, ומזבח הקטורת, וכך עצרו
                                                                                                                         הדלת.
                                                 2:6 וכמה מהבאים אחריו באו לסמן את הדרך, אך יכלו
                                                                                                        לא למצוא את זה.
                              2:7 אשר כאשר הבחין ג\'רמי, האשים אותם לאמר: אשר למקום ההוא.
                                            זה לא יהיה ידוע עד למועד שאלוהים יכנס שוב את עמו
                                                                                         יחד, וקבלו אותם לרחמים.
                                                      2:8 אז יראה להם ה\' את הדברים האלה ואת כבוד ה'
                                                            יופיע, וגם הענן, כפי שנראה תחת משה, וכמו
                                                                     כאשר שלמה רצה לקדש את המקום בכבוד.
                                                            2:9 כמו כן נאמר, כי בהיותו חכם הקריב קרבן
                                                                                             הקדשה, ושל גמר המקדש.
                                                     2:10 וכאשר התפלל משה אל ה\', ירדה האש מן השמים.
                                                          ואכלה את הקורבנות: כן התפלל גם שלמה והאש
                                                                                 ירד מן השמים, ואכל את העולה.
                                                                     2:11 ויאמר משה כי אין לאכול את החטאת
                                                                                                               מְאוּכָּל.
                                                                    2:12 אז שמר שלמה את שמונת הימים האלה.
                                                     2:13 אותם דברים דווחו גם בכתבים ובפירושים של
                                                       נעמיאס; וכיצד הוא ייסד ספריה אסף את מעשי ה
                                                          מלכים, והנביאים, ושל דוד, ואיגרות המלכים
                                                                                                   לגבי מתנות הקודש.
                                                                2:14 כמו כן אסף יהודה את כל הדברים שהיו
                                           אבודים בגלל המלחמה שהייתה לנו, והם נשארים איתנו,
                                             2:15 לפיכך אם יהיה לכם צורך בו, שלחו להביאם אליכם.
                                                   2:16 בעוד שאנו עומדים אז לחגוג את הטהרה, כתבנו
                                                                לכם וטוב תעשו אם תשמרו את אותם הימים.
                              2:17 גם אנו מקווים כי האלוהים אשר הציל את כל עמו ונתן אותם
                                                                     הכל מורשת, והממלכה, והכהונה והקדש,
                                                  2:18 כפי שהבטיח בתורה, בקרוב ירחם עלינו ויאסוף
                                                 אותנו יחד מכל ארץ מתחת לשמים אל הקודש : כי הוא
                                                           הציל אותנו מצרות גדולות וטיהר את המקום.
                                                                      2:19 ועתה לגבי יהודה המכבי ואחיו וה
                                                                  טיהור בית המקדש הגדול וחנוכת המזבח,
                                                  2:20 והמלחמות נגד אנטיוכוס אפיפנס ואופטור בנו
                                                 2:21 והאותות הגלויים שבאו מן השמים אל המתנהגים
                                                       עצמם בגבריות לכבודם ליהדות: כך, להיות אך א
                                    מעטים, הם גברו על כל הארץ, ורדפו אחרי המונים ברבריים,
                                                          2:22 ושחזר את המקדש הנודע בכל העולם, ושחרר
                                                                       העיר, וקיים את החוקים ההולכים, ה\'
                                                                                                    חן עליהם בכל טוב:
              2:23 את כל הדברים האלה, אני אומר, בהצהרה על ידי יאסון מכורני בחמישה
                                                                                    ספרים, נבחן לקצר בכרך אחד.
                                             2:24 על התחשבות במספר האינסופי ובקושי שהם מוצאים
                                הרצון הזה להסתכל לתוך הקריינות של הסיפור, על המגוון של
                                                                                                                     העניין,
                                                                                 2:25 נזהרנו למען ישמח לקראו ו
                                                    שלמי שרוצים להתחייב לזיכרון אולי יהיה קל, ו
                                                                     שלכל מי שהוא מגיע לידיו יהיה רווח.
                                    2:26 על כן לנו, אשר נטלו עלינו את העבודה הכואבת הזאת של
                                                בקיצור, זה לא היה קל, אלא עניין של זיעה וצפייה;
                                                                   2:27 כשם שאין נחת למכין משתה ומחפש את
                                                          תועלת של אחרים: אך להנאתם של רבים נתחייב
                                                                                            בשמחה הכאב הגדול הזה;
                                                     2:28 משאירה למחבר את הטיפול המדויק בכל פרט, ו
                                                                                       עמלים על פי כללי הקיצור.
                                                       2:29 כי כבעל בונה של בית חדש חייב לדאוג לכלל
בִּניָן; אֲבָל הַמַּתְקַבֵּל לְהוֹצִיא אוֹתָהּ וּלְצַבֵּר אוֹתוֹ, חַיָּב לְהַקְרִיפָה
                               הוציאו דברים מתאימים לקישוטם: גם כך אני חושב שזה אצלנו.
                                       2:30 לעמוד על כל נקודה, ולעבור על דברים בגדול, ולהיות
                                                        סקרן בפרטים, שייך למחבר הראשון של הסיפור:
                            2:31 אבל להשתמש בקצרה, ולהימנע ממאמץ רב של העבודה, זה להיות
                                                                                            ניתנה לו שיעשה קיצור.
                                                 2:32 אז נתחיל את הסיפור: רק נוסיף כל כך הרבה למה
                                                           נאמר, שזה דבר טיפשי לעשות פרולוג ארוך, ו
                                                                                          להיות קצר בסיפור עצמו.