2 מלכים
6:1 וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֶל-אֶלישע הִנֵּה עַתָּה הַמָּקוֹם
היכן שאנו שוכנים איתך צר לנו.
6:2 הבה נלך נא אל הירדן וניקח משם כל אדם קורה.
ונעשה לנו שם מקום לשבת בו. והוא ענה,
לך אתה.
6:3 ויאמר אחד הסתפק נא ולך עם עבדיך. והוא
ענה, אני אלך.
6:4 אז הוא הלך איתם. ובבואם הירדן, כרתו עצים.
6:5 אך כאשר כריתה קורה נפל ראש הגרזן למים והוא
קרא, ואמר, אוי ואבוי, אדוני! כי זה הושאל.
6:6 ויאמר איש האלוהים היכן נפל? והוא הראה לו את המקום. ו
כרת מקל, והשליכו לשם; והברזל אכן שחה.
6:7 על כן אמר קח אותו אליך. וַיִּשְׁלַט יָדוֹ וַיִּקַּח
זה.
6:8 וילחם מלך ארם על ישראל ויעץ עמו
עבדים, לאמר, במקום כזה וכזה יהיה מחנהי.
6:9 ושלח איש האלוהים אל מלך ישראל לאמר הישמר בזה
לא תעבור במקום כזה; כי לשם ירדו הארמים.
6:10 וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלוהים
והזהיר אותו, והציל את עצמו שם, לא פעם ולא פעמיים.
6:11 על כן נסער לבו של מלך ארם על כך
דָבָר; וַיִּקְרָא אֶת עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֹא תִרְאוּ
לי מי מאתנו למלך ישראל?
6:12 ויאמר אחד מעבדיו אף אחד, אדוני המלך, כי אם אלישע
נביא אשר בישראל, אומר למלך ישראל את הדברים אשר
אתה מדבר בחדר מיטתך.
6:13 וַיֹּאמֶר לֵךְ וְרוֹגֵל אֲשֶׁר הוּא וַאֲשַׁלַּחְתִּי וַאֲקַחְתּוֹ. ו
נאמר לו לאמר הנה הוא בדותן.
6:14 על כן שלח לשם סוסים ומרכבות וצבא גדול ו
הם באו בלילה והקיפו את העיר.
6:15 וכאשר קם עבד איש האלוהים ויצא.
הִנֵּה צְבָא קָבֵף אֶת הָעִיר בְּסוּסִים וּבַמַּרְכָּבוֹת. ו
אמר לו עבדו: אוי, אדוני! איך נעשה?
6:16 וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי יוֹתֵר אֲשֶׁר עִמָּנוּ
שיהיה איתם.
6:17 ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו כי הוא.
עשוי לראות. ויפק יהוה את עיני הנער; והוא ראה: ו,
הנה ההר מלא סוסים ומרכבות אש מסביב
אלישע.
6:18 וירדו אליו, התפלל אלישע אל ה\' ויאמר.
הכה את העם הזה, נא, בעיוורון. והוא היכה אותם עם
עיוורון לפי דבר אלישע.
6:19 ויאמר אליהם אלישע לא זו הדרך ולא זו הדרך
עיר: לכו אחרי, ואביא אתכם אל האיש אשר אתם מבקשים. אבל הוא
הוביל אותם לשומרון.
6:20 ויהי בבואם בשומרון ויאמר אלישע.
יהוה, פקח את עיני האנשים האלה, למען יראו. וַיִּפְתַּח יְהוָה
עיניהם, וראו; והנה הם בתוכו
שומרון.
6:21 ויאמר מלך ישראל אל אלישע בראותו אותם אבי.
האם להכות אותם? האם להכות אותם?
6:22 וענה לא תכה אותם האם תכה את אלה
את אשר כבשת בחרבך ובקשתך? להגדיר לחם
ותשקו לפניהם למען יאכלו וישתו וילכו אליהם
לִשְׁלוֹט.
6:23 ויכין להם אוכל גדול, וכאשר אכלו ו
שיכור, שלח אותם, והם הלכו אל אדונם. אז הלהקות של
סוריה לא נכנסה עוד לארץ ישראל.
6:24 ויהי אחר כך, אסף בנהדד מלך ארם את הכל
צבאו, ועלה, ויצר את שומרון.
6:25 ויהי רעב גדול בשומרון והנה צררו עליה.
עד שנמכר ראש חמור בשמונים כסף, וה
חלק רביעי של מונית של גללי יונים עבור חמש חתיכות כסף.
6:26 וכאשר עבר מלך ישראל על החומה, קרא א
אשה אליו לאמר: עזור אדוני המלך.
6:27 ויאמר אם לא יעזור לך יהוה, מנין אעזור לך? הַחוּצָה
של רצפת האסם, או מחוץ לגת?
6:28 ויאמר אליה המלך: מה לך? והיא ענתה: זה
אָמְרָה אֵלַי אִשָּׁה, תֵּן לִבְנֶךָ, וְנֹאכֵל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְהָיָה
יאכל את בני מחר.
6:29 הרשלנו את בני ואכלנו אותו ואמרתי לה למחרת
יום, תן לבנך, ונאכל אותו: והסתירה את בנה.
6:30 ויהי בשמע המלך את דברי האשה ויהי
לשכור את בגדיו; ויעבור על החומה ויראו העם.
וְהִנֵּה שָׁק עָלָיו עַל בָּשָׂרוֹ.
6:31 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה כָּךְ וְעוֹד לִי אִם-רֹאשׁ אֱלִישָׁע
בן שפט יעמוד עליו היום.
6:32 וישב אלישע בביתו וישבו הזקנים עמו; והמלך
שלח איש מלפניו: אבל לפני שבא אליו השליח, אמר
לזקנים, ראו כיצד שלח בן הרוצח הזה לקחת
הראש שלי? ראה, כאשר יבוא השליח, סגור את הדלת והחזק אותו
מהר בפתח: האם קול רגלי אדוניו לא מאחוריו?
6:33 ובעודו דיבר עמם, הנה השליח ירד אליו
לו: וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָרָעָה הַזֹּאת מֵיְהוָה; מה אני צריך לחכות
למען יהוה עוד?