2 מלכים
4:1 וזעקה אשה אחת מנשות בני הנביאים
לאלישע לאמר, מת עבדך בעלי; ואתה יודע
כי ירא עבדך את יהוה והנושה בא לקחת
לו שני בניי להיות עבדים.
4:2 ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך? תגיד לי, מה יש
אתה בבית? וַתֹּאמֶר, אֵין לְשַׁפְחֶתֶךָ כֹּל בָּהּ
הבית, שמור סיר שמן.
4:3 וַיֹּאמֶר לְךָ שָׁאַל לְךָ כְּלִים מִכָּל שָׂכֶיךָ.
כלים ריקים; לשאול לא מעט.
4:4 ובבואך תסגור את הדלת עליך ועל
בניך, ושפך אל כל הכלים ההם, וקבעת
מלבד מה שמלא.
4:5 ויצאה ממנו ותסגר את הדלת עליה ועל בניה אשר
הביאו אליה את הכלים; והיא שפכה החוצה.
4:6 ויהי כאשר מלאו הכלים ואמרה אליה
בן, תביא לי עוד כלי. ויאמר אליה: אין כלי
יותר. והשמן נשאר.
4:7 ואז באה וסיפרה לאיש האלהים. וַיֹּאמֶר, לֵךְ מְכֹר אֶת הַשֶּׁמֶן.
ושלם את חובך וחי אתה ובניך מהשאר.
4:8 ויהי ביום ויעבור אלישע לשונם שם גדול
אִשָׁה; ותכריחה אותו לאכול לחם. וכך היה, כי לעתים קרובות
כשעבר על פניו, פנה לשם לאכול לחם.
4:9 ותאמר אל בעלה הנה הנני רואה כי זהו
איש האלוהים הקדוש, העובר על פנינו ללא הרף.
4:10 הבה נעשה חדר קטן, נא, על הקיר; ותן לנו לקבוע
לו שם מיטה ושולחן ורפרף ופמוט: וזה
יהיה בבואו אלינו ויפנה לשם.
4:11 ויקרה ביום ויבוא לשם ויפנה אל הים
חדר, ושכב שם.
4:12 ויאמר לגיחזי עבדו קרא לשונמית הזאת. וכשהיה לו
קרא לה, היא עמדה לפניו.
4:13 ויאמר אליו אמר לה הנני נזהר.
בשבילנו עם כל הזהירות הזאת; מה יש לעשות בשבילך האם היית
נאמר אל המלך או אל שר הצבא? והיא ענתה,
אני מתגורר בין האנשים שלי.
4:14 ויאמר מה לעשות לה? ויען גיחזי:
אמנם אין לה ילד, ובעלה זקן.
4:15 ויאמר קרא לה. וכאשר קרא לה, היא עמדה ב
דלת.
4:16 וַיֹּאמֶר, עַל-עוֹת הַזֶּה, לְעֵת הַחַיִּים, אַתָּה
יחבק בן. וַתֹּאמֶר לֹא, אֲדֹנִי, אִישׁ הָאֱלֹהִים, אַל תַּעֲשֶׂה
שקר לשפחתך.
4:17 ותהר האשה ותלד בן בעונה ההיא אשר לאלישע
אמר לה, לפי זמן החיים.
4:18 וכאשר גדל הילד, נפל ביום ויצא אל שלו
אבא לקוצרים.
4:19 ויאמר אל אביו ראשי ראשי. והוא אמר לנער:
לשאת אותו לאמא שלו.
4:20 וַיִּקַּח אוֹתוֹ וַיָּבִיא אוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ
ברכיים עד הצהריים, ואז מת.
4:21 ותעלה ותשכיב אותו על משכבו של איש האלוהים ותסגר את
דלת עליו ויצא.
4:22 ותקרא אל בעלה ותאמר שלח לי, נא אחד
הצעירים ואחד החמורים למען ארוץ אל איש האלוהים.
ולבוא שוב.
4:23 ויאמר למה תלך אליו היום? זה גם לא חדש
ירח, ולא שבת. ותאמר: טוב יהיה.
4:24 וחתכה חמור ותאמר אל עבדה נהג וקדימה.
אל תרגע את רכיבתך עבורי, אלא אם אבקשך.
4:25 והלכה ותבוא אל איש האלוהים אל הר הכרמל. וזה הגיע ל
עבר, כאשר ראה אותה איש האלהים מרחוק, ויאמר לגחזי שלו
עבד, הנה, מלמעלה היא השונמית ההיא:
4:26 רוץ-נא לפגוש אותה ואמרת לה האם טוב לה.
לְךָ? זה טוב עם בעלך? טוב לילד? והיא
ענה, זה בסדר.
4:27 וכאשר הגיעה אל איש האלוהים אל הגבעה, תפסה אותו ליד
רגלים: אבל גיחזי קרב להדוף אותה. ויאמר איש האלוהים:
תן לה לבד; כִּי נָפְשׁוֹתָהּ מְצוּרָה בְּתוֹכָהּ: וְהִסְתִּיר יְהוָה
זה ממני, ולא אמר לי.
4:28 ואז אמרה, האם חפצתי בבן אדוני? האם לא אמרתי, אל תעשה
להטעות אותי?
4:29 ויאמר לגיחזי חגור את חלציך וקח את מטה שלי בשלך.
יד וּלְךָ לְךָ: אִם אֶפְגֹּשׁ אִישׁ, אַל תִּצְדַע לוֹ; ואם בכלל
שלום לך, אל תענה לו שוב: והנח את מטה על פני ה\'
יֶלֶד.
4:30 ותאמר אם הילד חי יהוה ונפשך
חי, לא אעזוב אותך. ויקם וילך אחריה.
4:31 ויעבור גיחזי לפניהם וישים את המטה על פני
הילד; אבל לא היה קול ולא שמיעה. לכן הוא הלך
שוב לקראתו, ואמר לו לאמר, הילד אינו מתעורר.
4:32 וכשבא אלישע אל הבית והנה הילד מת
מונח על מיטתו.
4:33 הוא נכנס וסגר את הדלת עליהם לשניים והתפלל אליהם
אדוני.
4:34 ויעלה וישכב על הילד וישם את פיו על שלו
פיו ועיניו על עיניו וידיו על ידיו : והוא
התמתח על הילד; ובשרו של הילד התחמם.
4:35 ואז חזר והלך בבית הלוך ושוב; ועלה למעלה, ו
התמתח עליו: והילד התעטש שבע פעמים, וה
הילד פקח את עיניו.
4:36 ויקרא לגחזי ויאמר קרא לשונמית הזאת. אז הוא התקשר אליה.
וַאֲשֶׁר נִכְנַסְתָה אֵלָיו, אָמַר, קַח אֶת בְּנֶךָ.
4:37 ואז נכנסה ונפלה לרגליו ותשתחוה ארצה.
ולקחה את בנה ותצא.
4:38 וישוב אלישע אל-גלגל ויהי מחסור בארץ; ו
בני הנביאים ישבו לפניו ויאמר לו
עבד, העמיד על הסיר הגדול, וצריך סיר לבני ה\'
נביאים.
4:39 ויצא אחד בשדה לאסוף עשבים ומצא גפן בר.
ואסף מהם דלעות בר מלאות חיקו, ובא וגרוס אותן
אל סיר הסיר: כי לא ידעו אותם.
4:40 אז הם שפכו לגברים לאכול. ויהי כמוהם
אכילת הסיר וזעקו ואמרו איש האלהים.
יש מוות בסיר. ולא יכלו לאכול ממנו.
4:41 אבל הוא אמר, אז תביא ארוחה. וַיִּשְׁלֹךְ אוֹתָהּ אֶל הַקָּדָר; והוא אמר,
לשפוך לעם, למען יאכלו. ולא היה נזק ב
סיר.
4:42 ויבא איש מבעלשאלישה ויביא לאיש האלהים לחם
מן הביכורים, עשרים כיכרות שעורה, ואגני תירס מלאים
הקליפה שלו. וַיֹּאמֶר, נָתַן אֶל-הָעָם, וְיֹאכְלוּ.
4:43 ויאמר עבדו מה עלי להעמיד זאת לפני מאה איש? הוא
אָמַר שָׁב, תֵּן אֶת הָעָם, וְיֹאכְלוּ, כִּי כֹּה אָמַר יְהוָה.
יאכלו ויעזבו ממנו.
4:44 והניח לפניהם ויאכלו וישאירו ממנו
אל דבר ה\'.