2 מלכים
3:1 וימלוך יהורם בן אחאב על ישראל בשומרון
שנת שמונה עשרה ליהושפט מלך יהודה, ומלך שתים עשרה שנה.
3:2 ועשה הרע בעיני יהוה; אבל לא כמו אביו,
וכמו אמו: כי הרחיק את צלם הבעל אשר אביו
עשה.
3:3 אף על פי כן דבק בחטאי ירבעם בן נבט
שגרם לישראל לחטוא; הוא לא הסתלק משם.
3:4 ומשה מלך מואב היה רועה צאן ויתן למלך.
ישראל מאה אלף כבשים, ומאה אלף איילים, עם ה
צֶמֶר.
3:5 ויהי כאשר מת אחאב, מרד מלך מואב
נגד מלך ישראל.
3:6 ויצא המלך יהורם משומרון באותה שעה וימנה את כולם
ישראל.
3:7 וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר המלך.
של מואב מרד בי: תלך איתי על מואב ל
קרב? וַיֹּאמֶר, אֶעֱלֶה;
אנשים, וסוסיי כסוסיך.
3:8 ויאמר באיזה דרך נעלה? וַיֹּאמֶר, דֶּרֶךְ
מדבר אדום.
3:9 הלך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום.
והביאו מצפן של שבעת ימים, ולא היה
מים לצבא ולבקר שאחריהם.
3:10 ויאמר מלך ישראל אוי! כי קרא יהוה לשלושה האלה
מלכים יחד, למסור אותם ביד מואב!
3:11 וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט, הֲלֹא הֵן נְבִיא יְהוָה, אֲנַחְנוּ
יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה בּוֹ? ואחד מעבדי מלך ישראל
ענה ואמר, הנה אלישע בן שפט, אשר שפך מים
על ידי אליהו.
3:12 ויאמר יהושפט דבר-יהוה עמו. אז המלך של
ירדו אליו ישראל ויהושפט ומלך אדום.
3:13 ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי איתך?
קח אותך אל נביאי אביך ואל נביאייך
אִמָא. וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לֹא כִּי יְהוָה
קראו את שלושת המלכים הללו יחדיו למסור אותם ביד
מואב.
3:14 ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר אני עומד לפניו
בוודאי, לולא הייתי רואה את נוכחות יהושפט המלך
של יהודה, לא אסתכל אליך ולא אראה אותך.
3:15 אבל עכשיו תביא לי מנגן. וַיְהִי כְּשֶׁהַמִּנְיָן
שיחק, כי יד ה\' באה עליו.
3:16 ויאמר כה אמר יהוה מלא את העמק הזה תעלות.
3:17 כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו
גֶשֶׁם; ואולם העמק ההוא ימלא מים, למען תשתו.
גם אתם וגם בהמתכם וגם בהמתכם.
3:18 ואין זה אלא דבר קל בעיני יהוה הוא יציל
גם המואבים בידך.
3:19 והכתתם כל עיר מגודרת וכל עיר מובחרת ותכרתם
נפלו כל עץ טוב, ועצור את כל בארות המים, ותשחית כל טוב
פיסת אדמה עם אבנים.
3:20 ויהי בבקר בהקרבת הבשר.
וְהִנֵּה בָּא מַיִם בַּדֶּרֶךְ אֱדוֹם וְהָיָה הָאָרֶץ
מלא במים.
3:21 וכאשר שמעו כל המואב כי עלו המלכים להילחם
כנגדם, הם אספו את כל המסוגלים ללבוש שריון, ו
למעלה, ועמד בגבול.
3:22 ויקמו בבוקר, והשמש זרחה על המים.
והמואבים ראו את המים מהצד השני אדומים כדם:
3:23 וַיֹּאמְרוּ, זֶה דָּם, הַמֶּלֶךְ הָרְגוּ, וְהָיָה לָהֶם
הכו איש את רעהו: עתה, מואב, לשלל.
3:24 ובבואם אל מחנה ישראל, קמו בני ישראל
היכו את המואבים ויברחו לפניהם: והלכו קדימה
להכות את המואבים, אפילו בארצם.
3:25 והיכו את הערים ועל כל חלקת אדמה טובה יצוקה
איש, אבן, ומילאה; ועצרו את כל הבארות של
מים, וכרתו את כל העצים הטובים: רק בקירחראסת השאירו את
אבנים ממנו; אֲבָל הָרַחֲלִים הִסְבְּכוּ בָהּ, וְהִכּוֹתוֹ.
3:26 וכאשר ראה מלך מואב כי המלחמה קשה מדי עבורו, הוא
לקח עמו שבע מאות איש ששלפו חרבות, לפרוץ את השוויון
למלך אדום: אך לא יכלו.
3:27 ולקח את בנו הבכור שהיה צריך למלוך במקומו
הקריבו אותו לעולה על הקיר. והיה נהדר
זעם על ישראל: ויסעו ממנו וישובו
האדמה שלהם.