2 מלכים
                                                              2:1 ויהי כאשר יעלה ה\' את אליהו לשמים ב-א
                                                                   מערבולת, שאליהו הלך עם אלישע מגלגל.
              2:2 וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, אֶל-אֶל-שָׁע, הַהִתְנַח נָא; כי ליהוה יש
                 שלח אותי לבית אל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע: חַי יְהוָה וְכָל
                                                      נפשך חיה, לא אעזוב אותך. אז הם ירדו לבית אל.
                                                        2:3 ויצאו בני הנביאים אשר בבית-אל אל אלישע.
                  וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יָדַעְתָּ כִּי יִקַּח יְהוָה אֶת אֲדֹנֶיךָ
                                 מהראש שלך ליום? וַיֹּאמֶר, יָדַעְתִּי; תשמור על שלומך.
2:4 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֵלִיָּהוּ אֵלִישָׁע, הִתְהַהֵר נָא, כָּאן; למען יהוה
                                             שלח אותי ליריחו. וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה וְכָמֶךָ
                                                       נפש חיה, לא אעזוב אותך. אז הם הגיעו ליריחו.
                                                     2:5 ויבואו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע ו
             אָמַר לוֹ, יָדַעְתָּ כִּי יִקַּח יְהוָה אֶת אֲדֹנֶיךָ מִמֶּנּוּ
                                   הראש שלך היום? וַיֹּאמֶר, יָדַעְתִּי; תשמור על שלומך.
2:6 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הִתְהַנֵּה נָא, הִנֵּה. כי ליהוה יש
                                 שלח אותי לירדן. וַיֹּאמֶר, חַי יְהוָה, וְכַנַּפְשְׁךָ
                                                                        חי, לא אעזוב אותך. ושניהם המשיכו.
                                       2:7 הלכו חמישים איש מבני הנביאים ויעמדו לראות מרחוק
                                                                                כבוי: ושניהם עמדו ליד הירדן.
2:8 וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-הַמִּטָּה וַיִּתְעַטֵּף אוֹתָהּ, וַיִּכָּה
                                                                   מים, ונחלקו לכאן ולכאן, והלכו שניהם
                                                                                                           על אדמה יבשה.
                                                                                     2:9 ויהי בעברו ויאמר אליהו
                                                            אלישע, שאל מה אעשה עבורך, בטרם אלקח ממך.
                                 וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, יִהְיֶה נָא מֵחֲלָה כפולה מרוחך
                                                                                                                           לִי.
2:10 וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-דָּבָר קָשֶׁה, וְאִם-אַתָּה, אִם תִּרְאֶה אוֹתִי
                                                              כאשר אלקח ממך, כך יהיה לך; אבל אם לא, זה
                                                                                                               לא יהיה כך.
                                                                      2:11 ויהי בעודם המשיכו ודיברו והנה.
                                                            הופיעה מרכבה של אש וסוסי אש, וחלקה אותם
                                                       שניהם מנותקים; ואליהו עלה במערבולת לשמים.
                                                               2:12 וירא אלישע ויקרא אבי אבי אבי מרכבה
                                                                  ישראל ופרשיו. ולא ראה אותו עוד: ולקח
                                                   להחזיק את בגדיו שלו, ולשכור אותם לשני חלקים.
                                                           2:13 נטל גם את אדרת אליהו הנופל ממנו וחזר.
                                                                                                  ועמד על גדת הירדן;
                                                             2:14 ויקח את אדרת אליהו הנופלת ממנו ויכה
            מַיִם, וַיֹּאמֶר, אֵין יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ. וכאשר היה לו גם
                                                             הכה את המים, נפרדו הנה והנה: וילך אלישע
                                                                                                                             על.
                                                  2:15 וכאשר ראו אותו בני הנביאים אשר צפו ביריחו
                                                        אמרו, רוח אליהו תנוח על אלישע. והם הגיעו ל
                                                                            פגשו אותו, והשתחוו ארצה לפניו.
                  2:16 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה עַתָּה הֵם עִם עֲבָדֶיךָ חמישים
                                         אנשים חזקים; תן להם ללכת, נבקש, ובקש את אדוניך: שמא
                                                                אולי לקחה אותו רוח יהוה והשליכה אותו
                                                        איזה הר, או לתוך איזה עמק. ויאמר, לא תשלחו.
                                                   2:17 וכאשר דחקו בו עד שיתבייש, אמר שלח. הם שלחו
                                         לפיכך חמישים איש; ובקשו שלושה ימים, ולא מצאו אותו.
                                                               2:18 וכאשר חזרו אליו (כי שהה ביריחו) אמר
                                                                              אליהם, הלא אמרתי לכם, אל תלכו?
                                                              2:19 ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנני נא ה
                                           נעים מצבה של העיר הזאת, כמו שרואה אדוני: אבל המים
                                                                                          לֹא, וְהָאָרֶץ עִקָּר.
              2:20 וַיֹּאמֶר הָבִיא לִי כַּד חֲדָשִׁי וּשְׁמֶה בּוֹ מִלָּח. והם
                                                                                                       הביא אותו אליו.
                                                                 2:21 ויצא אל מעיין המים וישליך את המלח
                                                 שם, ויאמר, כה אמר יהוה, ריפאתי את המים האלה; שם
                                                                      לא תהיה משם עוד מוות או אדמה עקרה.
                                                                     2:22 אז נרפאו המים עד היום הזה כדברי
                                                                                                       אלישע אשר דיבר.
                      2:23 וַיַּעַל מִשָּׁם, אֶל-בֵּית-אֵל, וַיַּעֲלֶה אֶת-בַּחֹדֶר
                                                             בדרך, יצאו ילדים קטנים מהעיר, ולעגו לו,
                                    וַיֹּאמֶר אֵלָיו, עָלֶה, קָרֵחַ; עלה למעלה, ראש קירח.
                   2:24 וַיָּבֹא אֶחָד וַיַּרְא בָּהֶם וַיְקַלֵּל אוֹתָם בְּשֵׁם
                       אדוני. וַיֵּצְאוּ שְׁנַיִם דּוֹבוֹת מִן הָעֵצֶר וְזָפְתָה
                                                                                      ארבעים ושניים ילדים מהם.
                                                                   2:25 וילך משם להר הכרמל ומשם חזר אליו
                                                                                                                     שומרון.