2 אזדרות
                                                    4:1 ויתן לי המלאך אשר נשלח אלי אשר שמו אוריאל
                                                                                                                       תשובה,
                                                          4:2 ויאמר, הרחיק לבבך בעולם הזה, ואתה חושב
                                                                                       להבין את דרכו של העליון?
            4:3 ואז אמרתי: כן אדוני. וַיַּעַן לִי, וַיֹּאמֶר, נִשְׁלַחְתִּי אֶל
                                                   הראה לך שלשה דרכים, ותציג לפניך שלושה דמיות.
                                                    4:4 אשר אם תוכל להכריז עלי, אגלה לך גם את הדרך
                                                                אתה חפץ לראות, ואראה לך מנין הלב הרשע
                                                                                                                             בא.
   4:5 וַאֲמַרְתִּי, הוֹדֵר, אֲדֹנִי. וַיֹּאמֶר אֵלַי, לֵךְ לֵךְ, שקול אותי
                                                  כובד האש, או למדוד לי את פרץ הרוח, או לקרוא לי
                                                                                                         שוב היום שחלף.
                                                   4:6 ועניתי ואמרתי איזה אדם יכול לעשות זאת אתה
                                                                          האם כדאי לשאול דברים כאלה ממני?
           4:7 וַיֹּאמֶר אֵלַי אִם אֶשְׁאַל אֶתְךָ כַּמָּה גְּדוֹלוֹת בָּהֶם
                                                     בתוך הים, או כמה מעיינות יש בראשית המעמקים,
                                              או כמה מעיינות הם מעל הרקיע, או אילו הם היוצאים
                                                                                                                 של גן עדן:
                                                             4:8 אולי תאמר לי מעולם לא ירדתי למצולות.
                                                ועדיין לא לגיהנום, גם מעולם לא טיפסתי לגן עדן.
                                      4:9 אף על פי כן שאלתי אותך עתה אלא רק את האש והרוח ומן
                                                             היום אשר עברת דרכו ועל הדברים שמהם אתה
                                  אי אפשר להפריד, ובכל זאת אינך יכול לתת לי תשובה עליהם.
                                                                      4:10 עוד אמר אליי דברים שלך והגדלים
                                                                                                   עמך, לא תוכל לדעת;
                                                       4:11 כיצד יוכל כליך להבין את דרכו של העליון,
                                                             והעולם כעת מושחת כלפי חוץ כדי להבין את
                                                                                           שחיתות שניכרת בעיניי?
                                                             4:12 ואז אמרתי לו, מוטב שלא היינו כלל מזה
                                                          עלינו לחיות עדיין ברשע, ולסבול, ולא לדעת
                                                                                                                           לכן.
                                                           4:13 השיב לי ואמר, הלכתי ליער למישור, והרי
                                                                                                       עצים לקחו עצות,
                                                    4:14 ויאמר בוא נלך ונעשה מלחמה בים למען יצליח
                                                            הסתלק לפנינו, ולמען נעשה לנו עוד יערות.
                                                            4:15 גם שטפונות הים עצרו בדומה ואמרו בוא.
                                                    נעלה ונכניע את יערות המישור למען נזכה גם שם
                                                                                      להפוך אותנו למדינה אחרת.
                                4:16 המחשבה על העצים הייתה לשווא, כי באה האש וכילתה אותו.
                                                       4:17 גם המחשבה על שטפונות הים עלתה בתוהו, כי
                                                                                                    חול קם ועצר אותם.
                                           4:18 אם היית שופט עכשיו בין שני אלה, למי היית מתחיל
                                                                                    לְהַצְדִיק? או את מי תגנה?
                                         4:19 עניתי ואמרתי, באמת מחשבה טיפשית היא שיש לשניהם
                                                                 הגה, כי האדמה נתונה לעצים, וגם הים יש
                                                                               מקומו לשאת את השיטפונות שלו.
            4:20 וַיַּעַן לִי וַיֹּאמֶר נָתַתְתָּ אֶת מִשְׁפָּט אֶלָּא לָמָּה
                                                                                      האם אינך שופט גם את עצמך?
                                                                   4:21 כי כמו נתונה האדמה לעצים והים לו
                                                          שטפונות: גם היושבים על הארץ לא יבינו דבר
                                                                         אלא אשר על הארץ: והיושב על השמים
                                                     יכול להבין רק את הדברים שהם מעל גובה השמים.
                                                                              4:22 ועניתי ואמרתי, נא ה\', תן לי
                                                                                                                   הֲבָנָה:
                                      4:23 כי לא היה דעתי להסתקרן בדברים הגבוהים, אלא לכאלו
                            עוברים על פנינו מדי יום, דהיינו, על כן נכנעים ישראל לחרפה
                                                                   הגויים, ובשביל מה ניתן העם אשר אהבת
                         עַל גּוֹיִם רָעִים, וְלָמָּה הוֹבִיא תּוֹרָת אֲבוֹתֵינוּ
                                                                  לשווא, והבריתות הכתובות חסרות תוקף,
                                                        4:24 ואנו נפטרים מן העולם כחגבים, וחיינו הם
                                                            תדהמה ופחד, ואין אנו ראויים לקבל רחמים.
                                                                 4:25 אז מה יעשה לשמו אשר נקראנו? של אלה
                                                                                                          דברים ששאלתי.
                                              4:26 וענה לי ואמר: ככל שאתה מחפש יותר, כך אתה יותר
                                                                                  תתפלא; כי העולם ממהר לחלוף,
                                            4:27 ואינו יכול להבין את הדברים שהובטחו לצדיקים ב
                                                         עת לבוא: כי העולם הזה מלא עוונות וחולשות.
                                                                         4:28 אך בדברים אשר תשאלני אגיד לך;
                                                     כִּי הָרָעָה נִזְרַע, וְחִרְדּוֹ לֹא בָּא.
                                                                   4:29 אם לפיכך לא יתהפך מה שנזרע, ואם ה
                                           מקום שבו נזרע הרע לא יעבור, אז לא יכול לבוא כלומר
                                                                                                                נזרע בטוב.
                                                                        4:30 כי גרגר זרע רע נזרע בלב אדם מן
                                                                             תחלה, וכמה רשעות העלתה עד עתה?
                                           וְכַמָּה יָבִיא עוֹד עַד יָבוֹא עֵת הַדָּשִׁין.
                                              4:31 הרהר עכשיו בעצמך, כמה גדול פרי הרשע גרגר הרע
                                                                                                                זרע הוליד.
                                                  4:32 וכאשר יכרתו האוזניים אשר אין מספר מה גדול
                                                                                                              רצפה ימלאו?
                                         4:33 ואז עניתי ואמרתי איך ומתי יתקיימו הדברים האלה?
                                                                                    מדוע שנותינו מעטות ורעות?
                                                                      4:34 וענה לי לאמר אל תמהר מעל עליון.
                                                       כי חיפזתך לשווא להיות מעליו, כי עלה בהרבה.
                                                 4:35 האם גם נשמות הצדיקים שאלו את הדברים האלה ב
                                                          לחדריהן לאמר עד מתי אקווה לאופן הזה? מתי
                                                                                                בא פרי רצפת גמולנו?
                                               4:36 ועל הדברים האלה ענה להם אוריאל המלאך ויאמר.
                                                        גם כאשר מלאו בך מספר הזרעים: כי הוא שקל את
                                                                                                            עולם באיזון.
                                                           4:37 במדה מדד את הזמנים; ולפי מספר הוא מנה
הזמנים; וְלֹא יִזָּז וְלֹא מְבַחֵשׁ בָּהֶם, עַד שֶׁתִּהְיֶה הַמִּדָּה האמורה
                                                                                                                         מילא.
                                                    4:38 אז עניתי ואמרתי, ה\' השולט, גם כולנו מלאים
                                                                                                           של חוסר צדקה.
                                                                    4:39 ולמעננו אולי זה רצפות של צדיקים
                                                          אינם מתמלאים, מפני חטאי היושבים על הארץ.
                                                                    4:40 וענה לי ויאמר לך אל אשה הרה ושאל
                                                        ממנה כשמלאה תשעת חודשיה, אם תשמור רחמה את
                                                                                                       לידה עוד בתוכה.
                                           4:41 ואז אמרתי, לא, אדוני, היא לא יכולה. ויאמר אלי, ב
                                                                                   קבר חדרי הנשמות כרחם אישה:
                                                      4:42 כי כמו אישה יולדת ממהרת להימלט מן ההכרח
                               של העמל: גם כן ממהרים המקומות האלה למסור את הדברים האלה
                                                                                                          המחויבים להם.
                                                                  4:43 מהתחלה ראה מה אתה חפץ לראות, יראה
                                                                                                                         לְךָ.
                                                      4:44 ועניתי ואמרתי אם מצאתי חן בעיניך ואם כן
                                                                               יהיה אפשרי, ואם אני אפגש לכן,
                                     4:45 אז תראה לי אם יש יותר לבוא מאשר בעבר, או יותר בעבר
                                                                                                                ממה שיבוא.
                                           4:46 מה עבר אני יודע, אבל מה שעתיד לבוא אני לא יודע.
                                4:47 וַיֹּאמֶר אֵלַי עָמַד מִצַּד הַיָּמִין וְאֶפְרֹשׁ
                                                                                                            הדמיון אליך.
                                              4:48 עמדתי וראיתי והנה תנור בוער לוהט עובר לפנים
                                                                    אני: וקרה שכשהלהבה כבתה הסתכלתי, ו,
                                                                                               הנה, העשן נשאר דומם.
                                                          4:49 אחרי זה עבר לפני ענן מימי והוריד הרבה
                                                   גשם עם סערה; וכשהגשם הסוער חלף, נשארו הטיפות
                                                                                                                         עוֹד.
                                   4:50 וַיֹּאמֶר אֵלַי הִשְׁבֹּתֵךְ; כמו הגשם הוא יותר מ
                                                     הטיפות, וכאשר האש גדולה מהעשן; אבל הטיפות ו
                                                       העשן נשאר מאחור: אז הכמות שעברה עלתה יותר.
           4:51 ואז התפללתי ואמרתי, האם אני יכול לחיות, אתה חושב, עד אותה עת? אוֹ
                                                                                                   מה יקרה בימים ההם
                                          4:52 השיב לי ואמר: אשר את האותות אשר שואלת אותי אני.
                                           יכול לומר לך מהם בחלקו: אבל כנגע בחייך, איני נשלח
                                                                           להראות לך; כי אני לא יודע את זה.