2 קורינתיים
7:1 לאחר הבטחות אלו, אהובים, הבה נטהר
עצמנו מכל זוהמת בשר ורוח, משלימות
קדושה ביראת ה\'.
ז,ב קבלו אותנו; לא עשינו עוול לאיש, לא השחיתנו אדם, עשינו
לא הונה אדם.
7:3 איני מדבר זאת כדי להרשיע אתכם כי כבר אמרתי כי אתם בפנים
הלב שלנו למות ולחיות איתך.
7:4 גדולה עזות הדיבור שלי אליך, גדולה תפארתי עליך.
אני מתמלא נחמה, אני שמח מאוד בכל הצרה שלנו.
7:5 כי בבואנו למקדוניה לא היה לבשרנו מנוח אלא אנחנו
היו מוטרדים מכל צד; בחוץ היו קרבות, בפנים היו פחדים.
7:6 אף על פי כן אלוהים המנחם את המושפלים, ניחם אותנו
על ידי ביאת טיטוס;
7:7 ולא בביאתו בלבד כי אם בנחמה אשר היה בה
התנחם בך, כשהוא אמר לנו את רצונך הכבד, את אבלך,
דעתך הנלהבת אלי; כך ששמחתי יותר.
7:8 כי אף שהצטערתי אתכם במכתב, איני מתחרט, אף על פי שעשיתי
תחזור בתשובה: כי אני מבין שאותה איגרת הצטערה עליך
זה היה רק לעונה.
7:9 עכשיו אני שמח, לא על שהצטערתם, אלא על כך שהתעצבתם
תשובה: כי הצטערתם בדרך אלוהים, למען תצליחו
לקבל נזק מאיתנו בלא כלום.
7:10 כי צער אלוקים פועל בתשובה לישועה שאין להתחרט בה:
אבל צער העולם עושה מוות.
7:11 כי הנה אותו הדבר אשר התעצבתם על-פי מינו.
איזו זהירות זה עשה בכם, כן, איזו התבהרות של עצמכם,
כן, איזו זעם, כן, איזה פחד, כן, איזו תשוקה עזה, כן,
איזו להט, כן, איזו נקמה! בכל דבר אישרתם את עצמכם
שיהיה ברור בעניין הזה.
7:12 לפיכך, אף שכתבתי לך, לא עשיתי זאת למען שלו
עשה את העוול, וגם לא למען מטרתו שסבלה עוול, אלא זה הדאגה שלנו
כי אתה בפני אלוהים עלול להיראות לך.
7:13 על כן נתנחמנו בנחמתך כן, ומאוד
יותר שמחנו על שמחת טיטוס, כי רוחו התרעננה על ידי
כולכם.
7:14 כִּי אִם-הִתְהַפְרִיתִי אֵלָיו מִכָּל-דָּבָר, לֹא נִבְשָׁה; אלא כמו
כל הדברים דברנו אליכם באמת, וכך התפארתנו, אשר עשיתי
לפני טיטוס, נמצא אמת.
7:15 וחיבתו הפנימית רבה יותר אליך, בעודו
זוכר את הציות של כולכם, איך בפחד וברעד אתם
קיבל אותו.
7:16 אני שמח על כך שאני בוטח בך בכל דבר.