2 קורינתיים
3:1 האם אנחנו מתחילים שוב לשבח את עצמנו? או שאנחנו צריכים, כמו כמה אחרים,
איגרות לשבח אליך, או מכתבי שבח ממך?
3:2 אתם אגרתנו הכתובה בליבנו, ידועה וקריאה מכל בני האדם.
3:3 מכיוון שהכריזתם בבירור כאיגרת המשיח
שרת על ידינו, כתוב לא בדיו, אלא ברוח ה\'
אלוהים חי; לא בטבלאות אבן, אלא בטבלאות לב בשרניות.
3:4 ואמון כזה יש לנו באמצעות המשיח אל אלוהים:
3:5 לא שאנחנו מספיקים מעצמנו כדי לחשוב על משהו
בְּעָצמֵנוּ; אבל ספיקתנו היא מאלוהים;
3:6 אשר גם עשה אותנו כשרי-צוואה חדשה; לא של
אות, אלא של הרוח: כי האות הורגת, והרוח נותן
חַיִים.
3:7 אבל אם שירות המוות, כתוב וחקוק באבנים, היה
מפואר, כדי שבני ישראל לא יכלו לראות בחוזקה את
פני משה לכבוד פניו; אשר התהילה הייתה אמורה להיות
נמחק:
3:8 איך לא יהיה שירות הרוח מפואר למדי?
3:9 כי אם שירות הרשעה יהיה תהילה, הרבה יותר עושה
שירות הצדק עולה בתפארת.
3:10 כי גם מה שנעשה לתפארת לא היה תהילה מבחינה זו, על ידי
בגלל התהילה המצטיין.
3:11 כי אם מה שנמחק היה מפואר, הרבה יותר זה אשר
נשאר מפואר.
3:12 כיוון שיש לנו תקווה כזו, אנו משתמשים בפשטות רבה של דיבור:
3:13 ולא כמשה אשר שם פרוה על פניו אשר בני
לא יכלו ישראל להביט בנחישות עד תום המתבטל:
3:14 ודעתם התעוורה כי עד היום הזה נשאר אותו הפרוכת
לא נלקח בקריאת הצוואה הישנה; אשר וייל נעשה
הרחק במשיח.
3:15 אבל עד היום הזה, כאשר קוראים את משה, הפרוכת עליהם
לֵב.
3:16 אף-על-פי-כן כאשר יפנה אל יהוה, יילקח הפרוכת
רָחוֹק.
3:17 עתה יהוה הוא הרוח ההיא, והיכן שרוח יהוה שם
היא חירות.
3:18 אבל כולנו, בפנים פתוחות, רואים כמו בכוס את תהילתו של
אדוני, משתנים לאותה תמונה מתהילה לתפארת, אפילו כמו על ידי
רוח יהוה.