2 קורינתיים
2:1 אבל קבעתי זאת עם עצמי, שלא אשוב אליך
כְּבֵדוּת.
2:2 כי אם אני מצטער, מי הוא המשמח אותי, אלא ה
אותו הדבר מצטער על ידי?
2:3 וכתבתי את זה לכם, פן בבואי יהיה לי צער
מהם אשר עלי לשמוח; לבטוח בכולכם, זה
השמחה שלי היא השמחה של כולכם.
2:4 כי מרוב עוגמת נפש וייסורי לב כתבתי לכם
דמעות רבות; לא כי תתעצבו, אלא כדי שתדעו
אהבה שיש לי יותר אליך.
2:5 אבל אם מישהו עשה צער לא הצר אותי כי אם חלקו
אולי לא אגבה יותר מדי את כולכם.
2:6 מספיק לאדם כזה העונש הזה, שהוטל עליו
רב.
2:7 כי להיפך אתה צריך לסלוח לו ולנחם אותו.
שמא יבלע אחד כזה בצער רב.
2:8 על כן אני מתחנן בפניכם שתאשרו את אהבתכם אליו.
2:9 כי גם לענין זה כתבתי למען אדע את הוכחתך.
אם תהיו צייתנים בכל דבר.
2:10 למי אתם סולחים לכל דבר, גם אני סולח כי אם סלחתי
דבר, למי סלחתי לו, למענך סלחתי לו באדם
של ישו;
2:11 שמא יזכה השטן ליתרון מאיתנו: כי איננו בורים שלו
מכשירים.
2:12 יתר על כן, כאשר באתי לטרואס להטיף את בשורת המשיח, ודלת
נפתח לי מה\',
2:13 לא הייתה לי מנוחה ברוחי כי לא מצאתי את טיטוס אחי כי אם
עזבתי אותם ונסעתי משם למקדוניה.
2:14 עתה תודה לאל, אשר תמיד גורם לנו לנצח במשיח,
ומגלה את ריח ידיעתו על ידינו בכל מקום.
2:15 כי אנחנו לאלוהים ריח מתוק של המשיח בניצולים,
ובנספים:
2:16 לאחד אנחנו ריח מוות עד מוות; ולשני את
ריח חיים לחיים. ומי מספיק לדברים האלה?
2:17 כי לא רבים אנו המשחיתים את דבר אלוהים, כי אם כמו
כנות, אבל כמו על אלוהים, בעיני אלוהים מדברים אנו במשיח.