2 דברי הימים
                                               30:1 וישלח חזקיהו אל כל ישראל ויהודה ויכתב גם אל
                                                                  אפרים ומנשה, כי יבואו אל בית ה\' בשעה
                                                            ירושלים, לקיים את הפסח לה\' אלוהי ישראל.
                                                                                30:2 כי יעצה המלך ושריו וכל ה\'
                                                        קהילה בירושלים, לקיים את הפסח בחודש השני.
                                      30:3 כי לא יכלו לשמור אותו בעת ההיא, כי לא היו הכוהנים
                                                          קדשו את עצמם מספיק, וגם האנשים לא התאספו
                                                                                            את עצמם יחד לירושלים.
                                                                         30:4 וימצא חן בעיני המלך וכל העדה.
                                                                        30:5 וקבעו גזירה להכריז בכל ישראל.
                                                                  מבאר שבע עד דן, שיבואו לקיים את הפסח
                                                       לה\' אלוהי ישראל בירושלים: כי לא עשו זאת מא
                                                                                           זמן רב בסוג כזה שנכתב.
                                           30:6 אז הלכו העמודים עם המכתבים של המלך ושל נסיכיו
                                                                          בכל ישראל ויהודה, ולפי מצוות ה\'
                                                                 המלך לאמר בני ישראל שובו אל ה\' אלוהי
                                                                     אברהם יצחק וישראל וישוב לשאריתכם.
                                                                                            שנמלטו מיד מלכי אשור.
                                                                           30:7 ואל תהיו כאביכם וכאחיכם אשר
                                                                       פשעו ביהוה אלוהי אבותיהם אשר נתן
                                                                               אותם עד שממה, כמו שאתם רואים.
                                                     30:8 עתה אל תהיו נוקשים כאבותיכם, אלא תתמסרו.
                                          אֶל יְהוָה, וַיָּבֹא בְּקִדְשׁוֹ אֲשֶׁר קִדַּשׁ
                                                       לעולמים: ועבדו את ה\' אלוקיכם, כי עזות חמתו
                                                                                                     עלול להתרחק ממך.
                                                                       30:9 כי אם תשובו אל ה\' אחיכם ובניכם
                                                    ימצא רחמים לפני המוליכים אותם בשבי, כדי שהם
                                                               ישוב אל הארץ הזאת: כי חן יהוה אלוהיך ו
                                                                         רחום, ולא ישוב פניו מכם אם תשובו
                                                                                                                     אוֹתוֹ.
                                                  30:10 אז עברו העמודים מעיר לעיר דרך ארץ אפרים ו
                                                               מנשה עד זבולון: וצחקו אותם ללעג ולעגו
                                                                                                                     אוֹתָם.
                                              30:11 אף על פי כן השפילו צוללני אשר ומנשה וזבולון
                                                                                              עצמם, ובאו לירושלים.
                                  30:12 גם ביהודה הייתה יד האלוהים לתת להם לב אחד לעשות את
                                                                              פקודת המלך והנסיכים, בדבר ה\'.
                                                    30:13 ויאספו בירושלים אנשים רבים לקיים את החג
                                                                         מצות בחודש השני, עדה גדולה מאוד.
                                                30:14 ויקומו ולקחו את המזבחות אשר בירושלים והכל
                                                         לקחו מזבחות הקטורת, והשליכו אותם אל הנחל
                                                                                                                       קדרון.
                                                      30:15 ואז הרגו את הפסח בארבעה עשר לחודש השני.
                                                                          ויבושו הכהנים והלויים ויתקדשו.
                                                                                      והביא את העולה אל בית ה\'.
                                                                      30:16 ויעמדו במקומם כדרכם לפי התורה
                                                  של משה איש האלוהים: הכהנים זרקו את הדם אשר הם
                                                                                                     קיבל מיד הלויים.
                                                                     30:17 כי רבים היו בקהילה אשר לא קדשו.
                                                                   לפיכך הוטלה הלויים על הריגת הפסחים
                                                                             כל אשר לא היה נקי לקדשם ליהוה.
                                                                          30:18 להרבה העם הרבה מאפרים ומנשה
                                                          יששכר וזבולון לא התנקו, ובכל זאת אכלו את
                                                     פסח אחרת ממה שנכתב. אבל חזקיהו התפלל עליהם,
                                                                                    לאמר, יהוה הטוב סלח כל אחד
                                             30:19 המכין את לבו לבקש את ה\' את יהוה אלוהי אבותיו
                                                                            אף על פי שלא יטהר לפי טהרה של ה
                                                                                                                   מִקְלָט.
                                                                    30:20 ושמע יהוה לחזקיהו וירפא את העם.
                                                       30:21 ועשו בני ישראל אשר היו בירושלים את החג
                                                               מצות שבעת ימים בשמחה גדולה: והלויים ו
                                               הכוהנים היללו את יהוה יום יום, שרים בכלים רמים
                                                                                                              אֶל יְהוָה.
                                        30:22 וידבר חזקיהו בנחת אל כל הלויים המלמדים את הטוב
                                                                     דעת יהוה ויאכלו בכל החג שבעת ימים.
                                                                         הקרבת שלמים, והודאה לה\' אלוקיהם
                                                                                                                         אבות.
                                                    30:23 ויעצו כל העדה לשמור שבעת ימים אחרים, והם
                                                                                 שמרו שבעה ימים אחרים בשמחה.
                                                              30:24 כי חזקיהו מלך יהודה נתן לקהילה אלף
                                                           שוורים ושבעת אלפים צאן; והנסיכים נתנו ל
                                                                      עדה אלף פר ועשרת אלפים צאן : וגדול
                                                                                             מספר הכוהנים התקדשו.
                                                                 30:25 וכל עדת יהודה עם הכוהנים והלויים
                                                                        כל העדה שיצאה מישראל, והזרים אשר
                                                                    יצא מארץ ישראל, והיושב ביהודה, שמח.
                                         30:26 אז הייתה שמחה גדולה בירושלים כי מאז ימי שלמה ה
                                                                בן דוד מלך ישראל לא היה כזה בירושלים.
                                                          30:27 קמו הכהנים הלויים ויברכו את העם ואתם
                                                              נשמע קול, ותפילתם עלתה אל משכנו הקדוש.
                                                                                                       אפילו עד השמים.