2 דברי הימים
                                          טז:1 בשש ושלושים שנת מלכותו של אסא בעשא מלך ישראל.
                                                                   עלה על יהודה, ובנה את רמה, למען ייתן
                                                                 איש לא יצא ולא יבוא אל אסא מלך יהודה.
                                                               טז,ב ויוציא אסא כסף וזהב מאוצרות הבית
אֶת יְהוָה וּמִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח אֶל בֶּן-הַדַד מֶלֶךְ אֲרָם.
                                                                                                אשר ישב בדמשק לאמר:
                                                                  16:3 ברית ביני ובינך, כמו שהיה בין אבי
                                                  ואביך: הנה שלחתי לך כסף וזהב; לך, תשבור את שלך
                                                             ברית עם בעשא מלך ישראל, למען יסור ממני.
                                                    16:4 וישמע בן-הדד אל המלך אסא, וישלח את שרי לו.
                                                      צבאות נגד ערי ישראל; ויכו את אייון ואת דן ו
                                אֶבְלָמִים, וְכָל-עָרֵי הַמִּסְכָּר, שֶׁל נַפְתָּלִי.
                                                                   16:5 ויהי כאשר שמע בעשא, ויפסיק לבנות
                                                                                                  רמה, ויחדל מלאכתו.
                                      טז:6 ולקח אסא המלך את כל יהודה; והם נשאו את האבנים של
                                                                         רמה, ועציו, אשר בנה בו בעשא; והוא
                                                                                                    בנה בה גבע ומצפה.
                                     טז,ז ובאותה שעה בא חנני הרואה אל אסא מלך יהודה ויאמר
                                                                       אליו, כי סמכת על מלך ארם, ולא סמכת
                                                               על יהוה אלוהיך, על כן נמלט צבא מלך ארם
                                                                                                                  מחוץ ידך.
                                   16:8 האם האתיופים והלובים לא היו מארח ענק, עם הרבה מאוד
                                                                    מרכבות ופרשים? אך כי סמכת על ה\' הוא
                                                                                                         מסר אותם בידך.
                                                        טז:9 כי עיני יהוה רצות והולכות בכל הארץ אל
                                                       הראה את עצמו חזק למענם שליבם מושלם כלפיהם
                                                         אוֹתוֹ. בזה עשית טיפשות: על כן מעתה ואילך
                                                                                                          שיהיו מלחמות.
                                  16:10 ויכעיס אסא על הרואה, והכניס אותו לבית סוהר; בשבילו
                                                  היה כועס עליו בגלל הדבר הזה. ואסא דכא כמה מהם
                                                                                                   האנשים באותו זמן.
                                          16:11 והנה מעשי אסא, ראשונים ואחרונים, הנה כתובים ב.
                                                                                          ספר מלכי יהודה וישראל.
                                                            16:12 ויחל אסא בשנת השלושים ותשע למלכותו.
                                   רגלים, עד שהיתה מחלתו גדולה ביותר: בכל זאת במחלתו הוא
                                                                            לא ביקש את ה\' כי אם את הרופאים.
                                             16:13 וישכב אסא עם אבותיו וימות בשנה האחת וארבעים
                                                                                                                     שלטונו.
                                                                   16:14 ויקברו אותו בקברותיו אשר עשה לו
                                                                      בעיר דוד, והשכיבו במיטה אשר נמלאה
                              ריחות מתוקים ומגוון סוגי תבלינים שהוכנו על ידי הרוקחים
                                                                       אומנות: ועשו לו שריפה גדולה מאוד.