1 תסלוניקים
                                               2:1 לעצמכם, אחים, דעו את כניסתנו אליכם, כי לא היה
                                                                                                                       לשווא:
                                                            2:2 אבל גם אחר כך סבלנו קודם, והיינו בושה
                                  התחננו, כידוע לכם, בפיליפ, היינו נועזים באלוהינו לדבר
                                                                           אליך בשורת אלוהים במחלוקת רבה.
                                                2:3 כי לא הייתה תמרתנו במרמה ולא בטומאה ובערמה.
                                       2:4 אבל כפי שהותר לנו מאלוהים לתת אמון בבשורה, אפילו
                          אז אנחנו מדברים; לא כמשמח אנשים, אלא אלוהים, המנסה את לבנו.
                                   2:5 כי לא השתמשנו בשום זמן במילים מחמיאות, כידוע, ולא א
                                                                                    גלימת חמדה; אלוהים הוא עד:
                              2:6 ולא מבני אדם חיפשנו תהילה, לא מכם ולא מאחרים, כאשר אנו
                                                              יכול היה להיות מכביד, כמו שליחי המשיח.
                                      2:7 אך עדינים היינו בקרבכם, כמו אחות מוקירה את ילדיה.
                                            2:8 אז בהיותנו חושקים בך בחיבה, היינו מוכנים לקבל
                      העבירו לכם, לא את בשורת אלוהים בלבד, אלא גם את נשמותינו שלנו,
                                                                                                         כי היקרתם לנו.
                                                     2:9 כי זכרתם, אחים, את עמלנו ועמלנו לעמל לילה
                                                           ויום, כי לא היינו חייבים לאיש מכם, דרשנו
                                                                                                 אליך בשורת אלוהים.
                           2:10 עדים אתם, וגם אלוהים, כמה אנו קדושים וצודקים וללא אשמה.
                                                                                     התנהגנו ביניכם המאמינים:
                    2:11 כפי שאתם יודעים כיצד עודדנו וניחמנו וציוונו על כל אחד מכם.
                                                                                           כמו שאב עושה את ילדיו,
                                         2:12 למען תלכו כראוי לאלוהים אשר קרא אתכם אל מלכותו
                                                                                                                     ותפארת.
                                            2:13 גם בגלל זה מודים לנו לאל ללא הפסק, כי כאשר אתם
                                קיבלת את דבר אלוהים אשר שמעת עלינו, לא קיבלת אותו כמו ה
                                     דבר בני אדם, אבל כפי שהוא באמת, דבר אלוהים, אשר למעשה
                                                                                            פועל גם בכם המאמינים.
                                           2:14 כי אתם, אחים, הפכתם לחסידי כנסיות אלוהים אשר ב
                                                             יהודה במשיח ישוע כי גם אתם סבלתם כמותם
                                                                                  בני ארצך, כמו שעשו ליהודים:
                                      2:15 אשר גם הרגו את האדון ישוע וגם את נביאיהם, ויש להם
         רדפו אותנו; והם אינם מוצאים חן בעיני אלוהים, והם מנוגדים לכל האנשים
                                             2:16 אוסר עלינו לדבר אל הגויים כדי שייוושעו, למלא
                                                      העלו חטאיהם תמיד: כי בא עליהם הכעס עד הסוף.
                                            2:17 אבל אנחנו, אחים, נלקח מכם לזמן קצר בנוכחות, לא
                                                        בלב, השתדל יותר ויותר לראות את פניך בגדול
                                                                                                                    רצון עז.
                                  2:18 על כן היינו באים אליכם, אני פאולוס, פעם אחר פעם; אבל
                                                                                                       השטן הפריע לנו.
                       2:19 כי מה תקוותנו או שמחתנו או עטרת השמחה? אפילו אתה לא בפנים
                                                                         נוכחות אדוננו ישוע המשיח בבואו?
                                                                                     2:20 כי אתם כבודנו ושמחתנו.