שמואל 1
30:1 ויהי בבואו דוד ואנשיו לציקלג, ב-
יום שלישי, שפלשו עמלק לדרום, וציקלג, ו
הכה את ציקלג, ושרף אותו באש;
30:2 ולקח את הנשים בשבי, לא הרגו איש.
גדול או קטן, אבל סחב אותם והלכו לדרכם.
30:3 ויבואו דוד ואנשיו אל העיר והנה נשרף בה
אֵשׁ; ונלקחו נשותיהם ובניהם ובנותיהם
שבויים.
30:4 וַיִּשְׂאוּ דָּוִד וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ אֶת קוֹלוֹ
בכו, עד שלא היה להם עוד כוח לבכות.
30:5 ושתי נשות דוד נלקחו בשבי אחינועם יזרעאלי.
אביגיל אשת נבל הכרמלית.
30:6 ויצר דוד מאוד; כי העם דיבר על סקילתו,
כִּי נֶפֶשׁ כָּל-הָעָם, אִישׁ עַל-בָּנָיו
וּלְבָנוֹתָיו: וְדָוִד הִתְיַחֵד בְּיְהוָה אֱלֹהָיו.
30:7 ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך נא.
הביאו לי הנה את האפוד. ויביא אביתר לשם את האפוד
דוד.
30:8 וַיִּשְׁאַל דָּוִד אֶת-יְהוָה לֵאמֹר, אֶרֹדֶף אֶת-הַגָּדָה הַזֶּה?
האם אעקוף אותם? וַיֹּאמֶר לוֹ: רֹדֵף: כִּי תַעֲשֶׂה
בוודאי לעקוף אותם, וללא תקלות לשחזר את כולם.
30:9 וילך דוד הוא ושש מאות איש אשר עמו ויבואו
לנחל הבשור, שם שהו אלו שנותרו מאחור.
30:10 ודוד רדף, הוא וארבע מאות איש, כי מאתיים ישבו
מאחור, שהיו כה חלשים עד שלא יכלו לעבור על נחל הבשור.
30:11 וימצאו מצרי בשדה ויביאו אותו אל דוד
נתן לו לחם, ואכל; וַיִּשְׁתַּת מַיִם;
30:12 ויתנו לו חתיכת עוגת תאנים ושני אשכולות
צימוקים: וכאשר אכל, שבה רוחו אליו: כי היה לו
לא אכל לחם ולא שתה מים שלושה ימים ושלושה לילות.
30:13 ויאמר אליו דוד, למי אתה? ומנין אתה?
וַיֹּאמֶר, נַעַר מִצְרַיִם, עֶבֶד אֶת-עֲמָלֵק; ואת שלי
המאסטר עזב אותי, כי לפני שלושה ימים חליתי.
30:14 עשינו פלישה לדרום הקרתים ול-
חוף אשר ליהודה, ולדרום כלב; ואנחנו
שרף את זיקלג באש.
30:15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד הָכוֹל לְהוֹרִידִי אֶל הַחֲבֵרָה הַזֹּאת? והוא
אָמַר, הִשְׁבַּע לִי בָאֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תַרְגִּיתִי וְלֹא תַצִּיל
אותי בידי אדוני, והורדתי אותך לזה
חֶברָה.
30:16 והורדתו והנה פרושים על פניו
כל הארץ אוכלים ושותים ומרקדים בגלל כל
שלל גדול שהוציאו מארץ פלשתים ו
מחוץ לארץ יהודה.
30:17 וַיַּכֵּה אוֹתָם דָּוִד מִן-הַדמדומים, עד מוצאי למחרת
יום: ולא נמלט איש מהם, מלבד ארבע מאות בחורים.
אשר רכב על גמלים, וברח.
30:18 וישיב דוד את כל אשר נשאו עמלק ואת דוד
הציל את שתי נשותיו.
30:19 ולא היה חסר להם כלום, לא קטן ולא גדול, גם לא
בנים ובנות, לא שלל, ולא כל דבר אשר לקחו אליו
אותם: דוד שיחזר הכל.
30:20 וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-אֶת-כָּל-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר אֲשֶׁר יִרְעוּ לְפָנָם
הבהמה האחרת, ויאמרו, זה שלל דוד.
30:21 ויבוא דוד אל-מאתיים איש אשר היו עייפים עד שהם
לא יכלו ללכת אחרי דוד, אשר עשו גם הוא לגור בנחל
בשור: ויצאו לקראת דוד ולפגוש את העם אשר
היו עמו: וכאשר קרב דוד אל העם, הצדיע להם.
30:22 ויענו כל הרשעים ואנשי בליעל ההולכים
עִם דָּוִד, וַיֹּאמֶר, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָלְכוּ עִמָּנוּ, לֹא נָתַן
אֵלֶּה מִן הַשָּׁל אֲשֶׁר שָׁלֵנוּ, אֶלָּא לְאִישׁ אֶת שְׁלוֹ
אשתו וילדיו למען יובילו אותם וילכו.
30:23 וַיֹּאמֶר דָּוִד לֹא תַעֲשֶׂה כָּךְ אֲחִי בַּאֲשֶׁר
יְהוָה נָתַן לָנוּ אֲשֶׁר שִׁמְרֵנוּ וְהִצִּילֵנוּ אֶת הַחֲבֵרָה
שבאו נגדנו בידנו.
30:24 כי מי ישמע אליך בדבר הזה? אבל כחלק שלו זה
יורד למערכה, כך יהיה חלקו המשהה ליד
דברים: הם ייפרדו כאחד.
30:25 ויהי מהיום ההוא ואילך ועשה אותו חוק וחוק
פקודת ישראל עד היום הזה.
30:26 ובבוא דוד ציקלג ושלח מהשלל לזקני
יְהוּדָה, לְחָדָיו לֵאמֹר, הִנֵּה מַתָּנָה לָכֶם מֵהֶן
שלל אויבי יהוה;
30:27 לְאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל וּלְאֲשֶׁר בְּדָרוֹם רְמוֹת.
ואל אשר בג\'תיר.
30:28 ואל אשר בערוער ואל אשר בסיפמות ו
לאלו אשר באשתמוע,
30:29 ואל אשר ברחל ואל אשר בערים
מהירחמיאל ואל אשר בערי הים
קניטים,
30:30 ואל אשר בחורמה ואל אשר בכורשן
ואל אשר באתך.
30:31 ואל אשר בחברון ולכל המקומות אשר דוד
הוא ואנשיו נהגו לרדוף.