שמואל 1
29:1 ויאספו פלשתים את כל צבאותיהם אל אפק
בני ישראל חונים ליד מזרקה שביזרעאל.
29:2 וַאֲדֹנִי פְּלִשְׁתִּים עָבְרוּ מֵאוֹת וּבִמְאוֹת
אלפים: אבל דוד ואנשיו עברו בשכר עם אכיש.
29:3 ויאמרו שרי פלשתים מה עושים כאן העברים האלה?
ויאמר אכיש אל שרי פלשתים, הלא זה דוד
עבד שאול מלך ישראל אשר היה איתי אלה
ימים, או שנים אלו, ולא מצאתי בו פגם מאז שנפל
אלי עד היום?
29:4 ויכעסו עליו שרי פלשתים; והנסיכים
אמרו לו מפלשתים: החזיר את האיש הזה למען ישוב
לך שוב אל מקומו אשר מינת אותו, ואל תלך
למטה עמנו למלחמה פן יהיה במערכה יריב לנו : כי
במה עליו להתפייס עם אדוניו? האם זה לא צריך להיות
עם ראשיהם של האנשים האלה?
29:5 הלא זה דוד אשר שרו איש לרעהו במחולות לאמר:
שאול הרג את אלפיו ודוד את עשרת אלפים שלו?
29:6 ויקרא אכיש לדוד ויאמר אליו אמנם חי יהוה.
ישר היית, ויציאתך ובואך אתי פנימה
טוב הצבא בעיני: כי לא מצאתי בך רע מאז
יום בואתך אלי עד היום הזה: אף על פי כן האדונים
לא להעדיף אותך.
29:7 על כן חזור עתה ולך בשלום, שלא תרע על האדונים.
של הפלשתים.
29:8 ויאמר דוד אל אכיש אבל מה עשיתי? ומה יש לך
נמצא בעבדך כל זמן שהייתי איתך עד היום הזה
שלא אלך להילחם באויבי אדוני המלך?
29:9 ויען אכיש ויאמר לדוד אני יודע כי טוב אתה בי
מראה, כמלאך אלוהים: למרות נסיכי ה
אמרו פלשתים, לא יעלה עמנו למלחמה.
29:10 על כן קום עתה השכם בבוקר עם עבדי אדוניך
שבאו עמך: וברגע שתקום בבוקר.
ויהיו אור, הסתלקו.
29:11 השכם דוד ואנשיו לצאת בבקר לשוב
אל ארץ הפלשתים. ויעלו הפלשתים אל
יזרעאל.