שמואל 1
28:1 ויהי בימים ההם ואספו הפלשתים את שלהם
צבאות יחד ללחימה, להילחם עם ישראל. ויאמר אכיש אל
דוד, דע לך כי תצא איתי למלחמה.
אתה ואנשיך.
28:2 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲכִישׁ הֲרֵי תָּדַע מַה יָכוֹל עַבְדְּךָ.
לַעֲשׂוֹת. וַיֹּאמֶר אֲכִישׁ אֶל-דָּוִד, עַל-כֵּן אֶשְׁמֹר אֶתְכֶם לִי
ראש לנצח.
28:3 וַיָּמוֹת שְׁמוּאֵל וַיִּקְנוּ עָלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרוּ בּוֹ
רמה, אפילו בעיר שלו. וַיִּסָּר שָׁאוּל אֶת-הָאֲשֶׁר
רוחות מוכרות, והקוסמים, מחוץ לארץ.
28:4 ויאספו הפלשתים ויבואו ויחנו
בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחננו
גלבוע.
28:5 וירא שאול את צבא פלשתים וירא ואת שלו
הלב רעד מאוד.
28:6 וישאל שאול את ה\', לא ענה לו ה' וגם לא
על ידי חלומות, לא על ידי אורים, ולא על ידי נביאים.
28:7 ויאמר שאול אל עבדיו חפשו לי אשה בעלת מכר.
רוח, למען אלך אליה, ואשאל אותה. ויאמרו עבדיו
לו, הנה, יש אישה שיש לה רוח מוכרת באנדור.
28:8 ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך
שני אנשים עמו ויבואו אל האשה בלילה ויאמר אני
התפללך, תגיד לי על ידי הרוח המוכרת, והעלה אותי אותו,
אשר אקרא לך.
28:9 ותאמר אליו האשה הנה אתה יודע מה עשה שאול.
איך הוא כרת את אלה שיש להם רוחות מוכרות ואת הקוסמים,
מֵאֶרֶץ: לָכֵן תִּטְמֶה מְלֹכֶד לְחַיֵּי, ל
לגרום לי למות?
28:10 וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה שם.
לא יקרה לך עונש על הדבר הזה.
28:11 ואמרה האשה את מי אעלה אליך? ויאמר, תביא
אני למעלה שמואל.
28:12 וכאשר ראתה האשה את שמואל, קראה בקול רם
דברה אשה אל שאול לאמר, למה רמית אותי? כי אתה
שאול.
28:13 ויאמר אליה המלך אל תירא כי מה ראית? וה
אמרה אישה לשאול, ראיתי אלים עולים מן הארץ.
28:14 ויאמר אליה: מאיזה צורה הוא? ותאמר: זקן
עולה; והוא מכוסה במעטה. ושאול הבחין בכך
הָיָה שְׁמוּאֵל, וַיִּכְפֹּף פָּנָיו אֶל הָאָרֶץ, וַיִּשְׁתַּח
עַצמוֹ.
28:15 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִתְרַעְתָּ אֹתִי לְהַעֲלִיתִי?
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, מְאֹד מְאֹד; כי הפלשתים עושים מלחמה
נגדי, ואלהים הסתלק ממני, ולא ענה לי עוד.
לא בנביאים ולא בחלומות, על כן קראתי לך כך
אתה רשאי להודיע לי מה אעשה.
28:16 ויאמר שמואל למה אתה שואל ממני כי יהוה הוא.
הסתלק ממך והיה לאויבך?
28:17 ועשה לו יהוה כדברו על ידי כי קרע יהוה.
את המלכות מידך ונתנה לרעך גם אל
דוד:
28:18 כי לא שמעת בקול יהוה ולא עשית את שלו.
כעס עז על עמלק, על כן עשה ה\' את הדבר הזה
אותך היום הזה.
28:19 ועוד יתן יהוה את ישראל עמך ביד
הפלשתים: ומחר אתה ובניך תהיו איתי: ה
וְגַם יְהוָה יִתֵּן אֶת צבא ישראל ביד ה\'
פלשתים.
28:20 ויפל שאול תיכף כל-הארץ על הארץ וירא מאד.
מפני דברי שמואל: ולא היה בו כוח; בשבילו
לא אכל לחם כל היום ולא כל הלילה.
28:21 ותבוא האשה אל שאול ותרא כי הוא נסער מאוד
אָמַר לוֹ, הִנֵּה שִׁפְחָתְךָ שָׁמַעְתָּהּ בְּקוֹלְךָ, וְהָיָה לִי
שים את חיי ביד ושמעתי אל דבריך אשר אתה
דיבר אלי.
28:22 ועתה, נא, שמע גם אתה לקולך.
שפחה, ונתתי פת לחם לפניך; ולאכול, זה
יִהְיֶה לְךָ כֹּחַ בַּדֶּרֶךְ.
28:23 אבל הוא סירב ואמר: לא אוכל. אבל משרתיו, ביחד
עם האשה, הכריחו אותו; ושמע לקולם. אז הוא
קם מן הארץ, וישב על המיטה.
28:24 ויהי לאישה עגל שמן בבית; ותמהרה, והרגה
וַיִּקַּח קְחָם וְלֵשׁ אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ מְצוֹת
מִזֶה:
28:25 והביאה אותו לפני שאול ולפני עבדיו; והם עשו זאת
לאכול. אחר כך קמו והלכו בלילה ההוא.