שמואל 1 28:1 ויהי בימים ההם ואספו הפלשתים את שלהם צבאות יחד ללחימה, להילחם עם ישראל. ויאמר אכיש אל דוד, דע לך כי תצא איתי למלחמה. אתה ואנשיך. 28:2 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲכִישׁ הֲרֵי תָּדַע מַה יָכוֹל עַבְדְּךָ. לַעֲשׂוֹת. וַיֹּאמֶר אֲכִישׁ אֶל-דָּוִד, עַל-כֵּן אֶשְׁמֹר אֶתְכֶם לִי ראש לנצח. 28:3 וַיָּמוֹת שְׁמוּאֵל וַיִּקְנוּ עָלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרוּ בּוֹ רמה, אפילו בעיר שלו. וַיִּסָּר שָׁאוּל אֶת-הָאֲשֶׁר רוחות מוכרות, והקוסמים, מחוץ לארץ. 28:4 ויאספו הפלשתים ויבואו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחננו גלבוע. 28:5 וירא שאול את צבא פלשתים וירא ואת שלו הלב רעד מאוד. 28:6 וישאל שאול את ה\', לא ענה לו ה' וגם לא על ידי חלומות, לא על ידי אורים, ולא על ידי נביאים. 28:7 ויאמר שאול אל עבדיו חפשו לי אשה בעלת מכר. רוח, למען אלך אליה, ואשאל אותה. ויאמרו עבדיו לו, הנה, יש אישה שיש לה רוח מוכרת באנדור. 28:8 ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך שני אנשים עמו ויבואו אל האשה בלילה ויאמר אני התפללך, תגיד לי על ידי הרוח המוכרת, והעלה אותי אותו, אשר אקרא לך. 28:9 ותאמר אליו האשה הנה אתה יודע מה עשה שאול. איך הוא כרת את אלה שיש להם רוחות מוכרות ואת הקוסמים, מֵאֶרֶץ: לָכֵן תִּטְמֶה מְלֹכֶד לְחַיֵּי, ל לגרום לי למות? 28:10 וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה שם. לא יקרה לך עונש על הדבר הזה. 28:11 ואמרה האשה את מי אעלה אליך? ויאמר, תביא אני למעלה שמואל. 28:12 וכאשר ראתה האשה את שמואל, קראה בקול רם דברה אשה אל שאול לאמר, למה רמית אותי? כי אתה שאול. 28:13 ויאמר אליה המלך אל תירא כי מה ראית? וה אמרה אישה לשאול, ראיתי אלים עולים מן הארץ. 28:14 ויאמר אליה: מאיזה צורה הוא? ותאמר: זקן עולה; והוא מכוסה במעטה. ושאול הבחין בכך הָיָה שְׁמוּאֵל, וַיִּכְפֹּף פָּנָיו אֶל הָאָרֶץ, וַיִּשְׁתַּח עַצמוֹ. 28:15 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִתְרַעְתָּ אֹתִי לְהַעֲלִיתִי? וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, מְאֹד מְאֹד; כי הפלשתים עושים מלחמה נגדי, ואלהים הסתלק ממני, ולא ענה לי עוד. לא בנביאים ולא בחלומות, על כן קראתי לך כך אתה רשאי להודיע לי מה אעשה. 28:16 ויאמר שמואל למה אתה שואל ממני כי יהוה הוא. הסתלק ממך והיה לאויבך? 28:17 ועשה לו יהוה כדברו על ידי כי קרע יהוה. את המלכות מידך ונתנה לרעך גם אל דוד: 28:18 כי לא שמעת בקול יהוה ולא עשית את שלו. כעס עז על עמלק, על כן עשה ה\' את הדבר הזה אותך היום הזה. 28:19 ועוד יתן יהוה את ישראל עמך ביד הפלשתים: ומחר אתה ובניך תהיו איתי: ה וְגַם יְהוָה יִתֵּן אֶת צבא ישראל ביד ה\' פלשתים. 28:20 ויפל שאול תיכף כל-הארץ על הארץ וירא מאד. מפני דברי שמואל: ולא היה בו כוח; בשבילו לא אכל לחם כל היום ולא כל הלילה. 28:21 ותבוא האשה אל שאול ותרא כי הוא נסער מאוד אָמַר לוֹ, הִנֵּה שִׁפְחָתְךָ שָׁמַעְתָּהּ בְּקוֹלְךָ, וְהָיָה לִי שים את חיי ביד ושמעתי אל דבריך אשר אתה דיבר אלי. 28:22 ועתה, נא, שמע גם אתה לקולך. שפחה, ונתתי פת לחם לפניך; ולאכול, זה יִהְיֶה לְךָ כֹּחַ בַּדֶּרֶךְ. 28:23 אבל הוא סירב ואמר: לא אוכל. אבל משרתיו, ביחד עם האשה, הכריחו אותו; ושמע לקולם. אז הוא קם מן הארץ, וישב על המיטה. 28:24 ויהי לאישה עגל שמן בבית; ותמהרה, והרגה וַיִּקַּח קְחָם וְלֵשׁ אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ מְצוֹת מִזֶה: 28:25 והביאה אותו לפני שאול ולפני עבדיו; והם עשו זאת לאכול. אחר כך קמו והלכו בלילה ההוא.