שמואל 1
27:1 וַיֹּאמֶר דָּוִד בְּלִבּוֹ, עַתָּה אוֹמֵד יוֹם אֶחָד בְּיַד
שאול: אין דבר טוב יותר עבורי מזה שאני צריך לברוח במהירות
אל ארץ פלשתים; וַיִּתְיָא שָׁאוּל מִמֶּנִּי, לְבַקֵּשׁ
אותי עוד בכל חוף ישראל: ואמלט מידו.
27:2 ויקם דוד ויעבור עם שש מאות איש אשר
עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת.
27:3 וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש עם שלו
משק בית דוד ושתי נשותיו אחינועם יזרעאלי ו
אביגיל הכרמלית, אשתו של נבל.
27:4 ויאמר לשאול כי נמלט דוד לגת ולא חיפש עוד
שוב בשבילו.
27:5 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲכִישׁ אִם מָצָאתִי עַתָּה חֶסֶד בְּעֵינֶיךָ, הֲרֵי
נותנים לי מקום באיזו עיר בארץ למען אשב
שם: כי מדוע ישב עבדך בעיר המלוכה עמך?
27:6 וַיִּתֵּן לוֹ אֲכִישׁ אֶת-צִקְלָג בַּיּוֹם הַהוּא: עַל-כֵּן זִקְלָג, אֵלָיו
מלכי יהודה עד היום הזה.
27:7 ועת ישב דוד בארץ פלשתים א
שנה מלאה וארבעה חודשים.
27:8 ויעלו דוד ואנשיו ופלשו אל הגשורים ואת ה
גזרי והעמלק: כי העמים ההם היו קדומים
יושבי הארץ, בבואך לשור, עד ארץ
מִצְרַיִם.
27:9 ויכה דוד את הארץ ולא השאיר בחיים איש ואישה ולקח
הרחק את הצאן ואת השוורים ואת החמורים ואת הגמלים ואת
לבוש, וחזר, ובא אל אכיש.
27:10 וַיֹּאמֶר אֲכִישׁ: "היכן עשיתם דרך היום?" ויאמר דוד:
נגד דרום יהודה ונגד דרומה של ירחמיאלים.
וכנגד דרום הקינים.
27:11 ודוד לא הציל חיים איש ואישה להודיע לגת.
לאמר, פן יגידו עלינו לאמר, כה עשה דוד, וכן ירצה
יהי דרכו כל זמן שהוא שוכן בארץ ה\'
פלשתים.
27:12 ויאמין אכיש לדוד לאמר הוא עשה את עמו את ישראל
תיעוב אותו לגמרי; לפיכך הוא יהיה עבדי לעולם.