שמואל 1 22:1 הלך דוד משם וימלט אל מערת עדולם ו כששמעו אחיו וכל בית אביו, ירדו לשם אליו. 22:2 וכל אשר בצרה וכל בעל חוב ו כל מי שהיה מרוצה, נאספו אליו; והוא הפך לשליט עליהם: והיו עמו כארבע מאות גברים. 22:3 וילך דוד משם אל-מצפה מואב ויאמר אל מלך המלך. מואב, תצאו נא אבי ואמי ויהיו עמכם אתה, עד שאדע מה אלוהים יעשה בשבילי. 22:4 ויביא אותם לפני מלך מואב וישבו אתו כולם בזמן שדוד היה במעצר. 22:5 ויאמר גד הנביא אל דוד אל תשכב במעצר; לעזוב, ו קח אותך אל ארץ יהודה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיָּבֹא אֶל הָאָרֶץ יער חרת. 22:6 כאשר שמע שאול כי נתגלה דוד והאנשים אשר עמו אותו, (ועתה שאול ישב בגבעה מתחת לעץ ברמה, עם החנית שלו בידו וכל עבדיו עמדו סביבו;) 22:7 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל עֲבָדָיו הָעֹמְדִים עָלָיו: שִׁמְעוּ עַתָּה בנימין; יתן בן ישי לכל אחד מכם שדות ו כרמים, ותעשה את כולכם שרי אלפים ושרי אלפים מאות; 22:8 כי קשרתם כולכם נגדי ואין זה הראה לי כי בני כרת ברית עם בן ישי, ו אין מכם שמצטער עלי, או מגלה לי את שלי בֶּן הִסְתִּיר אֶת עַבְדִּי עָלַי, לְהַחְרִיב כַּזֶּה יְוֹם? 22:9 ענה דואג האדומי אשר הוצב על עבדי שאול. ואמרתי ראיתי את בן ישי בא אל נוב אל אחימלך בן אחיטוב. 22:10 וישאל לו את ה\' ויתן לו ממון ויתן לו. חרבו של גוליית הפלשתי. 22:11 וישלח המלך לקרוא לאחימלך הכהן בן אחיטוב. כל בית אביו, הכוהנים אשר בנוב: ויבואו כולם מהם למלך. 22:12 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, שָׁמַע, בֶּן-אֲחִיתוֹב. והוא ענה: הנה אני, אדוני. 22:13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל, לָמָּה קֻמָּתֶם עָלַי, אַתָּה וְהַהוּא. בן ישי, באשר נתת לו לחם וחרב, והיה לך שאל את ה\' עבורו, כי יקום עלי, לחכות, כמו ביום הזה? 22:14 ויען אחימלך אל המלך ויאמר ומי נאמן בינהם כל עבדיך כדוד אשר הוא חתן המלך, והולך ב דברך, ונכבד בביתך? 22:15 האם אז התחלתי לברר את אלוהים עבורו? יהיה זה רחוק ממני : אל תתן יחזק המלך כל דבר לעבדו ולכל ביתי אב: כי עבדך לא ידע דבר מכל זה, פחות או יותר. 22:16 ויאמר המלך מות אתה אחימלך אתה וכלך בית אבא. 22:17 ויאמר המלך אל הרגלים העומדים סביבו פנו והרגו. כוהני יהוה כי גם ידם עם דוד ו כי ידעו מתי הוא ברח, ולא הראו לי. אבל ה עבדי המלך לא היו שולחים את ידם ליפול על כוהני יהוה. 22:18 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-דוֹג סוֹב אַתָּה וַיִּפֹּל עַל הַכֹּהֲנִים. ו פנה דואג האדומי, והוא נפל על הכוהנים, והרג על זה יום וחמישה אנשים אשר חבשו אפוד פשתן. 22:19 ונוב עיר הכוהנים היכה בפטי חרב. גם אנשים וגם נשים, ילדים ויונקים, ושורים וחמורים, ו כבשים, עם קצה החרב. 22:20 ואחד מבני אחימלך בן אחיטוב ושמו אביתר. ברח, וברח אחרי דוד. 22:21 ויראה אביתר לדוד כי שאול הרג את כהני יהוה. 22:22 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִיתָר, יָדַעְתִּי בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁדּוֹג הָאֱדוֹמִי. היה שם, שבוודאי יאמר לשאול: אני גרמתי למות מכל איש בית אביך. 22:23 תשכב איתי אל תירא כי המבקש את חיי מחפש אותך. חיים: אבל איתי אתה תהיה בשמירה.