שמואל 1
22:1 הלך דוד משם וימלט אל מערת עדולם ו
כששמעו אחיו וכל בית אביו, ירדו
לשם אליו.
22:2 וכל אשר בצרה וכל בעל חוב ו
כל מי שהיה מרוצה, נאספו אליו; והוא
הפך לשליט עליהם: והיו עמו כארבע מאות
גברים.
22:3 וילך דוד משם אל-מצפה מואב ויאמר אל מלך המלך.
מואב, תצאו נא אבי ואמי ויהיו עמכם
אתה, עד שאדע מה אלוהים יעשה בשבילי.
22:4 ויביא אותם לפני מלך מואב וישבו אתו כולם
בזמן שדוד היה במעצר.
22:5 ויאמר גד הנביא אל דוד אל תשכב במעצר; לעזוב, ו
קח אותך אל ארץ יהודה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיָּבֹא אֶל הָאָרֶץ
יער חרת.
22:6 כאשר שמע שאול כי נתגלה דוד והאנשים אשר עמו
אותו, (ועתה שאול ישב בגבעה מתחת לעץ ברמה, עם החנית שלו
בידו וכל עבדיו עמדו סביבו;)
22:7 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל עֲבָדָיו הָעֹמְדִים עָלָיו: שִׁמְעוּ עַתָּה
בנימין; יתן בן ישי לכל אחד מכם שדות ו
כרמים, ותעשה את כולכם שרי אלפים ושרי אלפים
מאות;
22:8 כי קשרתם כולכם נגדי ואין זה
הראה לי כי בני כרת ברית עם בן ישי, ו
אין מכם שמצטער עלי, או מגלה לי את שלי
בֶּן הִסְתִּיר אֶת עַבְדִּי עָלַי, לְהַחְרִיב כַּזֶּה
יְוֹם?
22:9 ענה דואג האדומי אשר הוצב על עבדי שאול.
ואמרתי ראיתי את בן ישי בא אל נוב אל אחימלך בן
אחיטוב.
22:10 וישאל לו את ה\' ויתן לו ממון ויתן לו.
חרבו של גוליית הפלשתי.
22:11 וישלח המלך לקרוא לאחימלך הכהן בן אחיטוב.
כל בית אביו, הכוהנים אשר בנוב: ויבואו כולם
מהם למלך.
22:12 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, שָׁמַע, בֶּן-אֲחִיתוֹב. והוא ענה: הנה אני,
אדוני.
22:13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל, לָמָּה קֻמָּתֶם עָלַי, אַתָּה וְהַהוּא.
בן ישי, באשר נתת לו לחם וחרב, והיה לך
שאל את ה\' עבורו, כי יקום עלי, לחכות,
כמו ביום הזה?
22:14 ויען אחימלך אל המלך ויאמר ומי נאמן בינהם
כל עבדיך כדוד אשר הוא חתן המלך, והולך ב
דברך, ונכבד בביתך?
22:15 האם אז התחלתי לברר את אלוהים עבורו? יהיה זה רחוק ממני : אל תתן
יחזק המלך כל דבר לעבדו ולכל ביתי
אב: כי עבדך לא ידע דבר מכל זה, פחות או יותר.
22:16 ויאמר המלך מות אתה אחימלך אתה וכלך
בית אבא.
22:17 ויאמר המלך אל הרגלים העומדים סביבו פנו והרגו.
כוהני יהוה כי גם ידם עם דוד ו
כי ידעו מתי הוא ברח, ולא הראו לי. אבל ה
עבדי המלך לא היו שולחים את ידם ליפול על
כוהני יהוה.
22:18 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-דוֹג סוֹב אַתָּה וַיִּפֹּל עַל הַכֹּהֲנִים. ו
פנה דואג האדומי, והוא נפל על הכוהנים, והרג על זה
יום וחמישה אנשים אשר חבשו אפוד פשתן.
22:19 ונוב עיר הכוהנים היכה בפטי חרב.
גם אנשים וגם נשים, ילדים ויונקים, ושורים וחמורים, ו
כבשים, עם קצה החרב.
22:20 ואחד מבני אחימלך בן אחיטוב ושמו אביתר.
ברח, וברח אחרי דוד.
22:21 ויראה אביתר לדוד כי שאול הרג את כהני יהוה.
22:22 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִיתָר, יָדַעְתִּי בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁדּוֹג הָאֱדוֹמִי.
היה שם, שבוודאי יאמר לשאול: אני גרמתי למות
מכל איש בית אביך.
22:23 תשכב איתי אל תירא כי המבקש את חיי מחפש אותך.
חיים: אבל איתי אתה תהיה בשמירה.