שמואל 1
21:1 ויבא דוד אל נוב אל אחימלך הכהן וירא אחימלך.
במפגש דוד, ואמר לו, למה אתה לבד, ולא
איש איתך?
21:2 ויאמר דוד אל אחימלך הכהן המלך צוה לי א
עסק, ואמר אלי: אל יידע איש דבר מן ה
עסק לאן אני שולח אותך ומה ציוויתי אותך : ואני
מינו את עבדי למקום כזה וכזה.
21:3 ועתה מה תחת ידך? תן לי חמש כיכרות לחם פנימה
היד שלי, או מה שיש.
21:4 וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת-דָּוִד וַיֹּאמֶר, אֵין לֶחֶם מִתְחָתָה
ידי, אבל יש לחם מקודש; אם הצעירים שמרו
עצמם לפחות מנשים.
21:5 וַיַּעַן דָּוִד אֶת-הַכֹּהֵן, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֱמֶת-לָשִׁים
נשמר מאיתנו כשלושת הימים האלה, מאז שיצאתי, וה
כלי הבחורים קדושים, והלחם בדרך כלל,
כן, אף על פי שנתקדשו היום הזה בכלי.
21:6 ויתן לו הכהן לחם קדש כי לא היה שם לחם אלא
את לחם הצאן, שנלקח מלפני יהוה, לשים בו לחם חם
היום שבו זה נלקח.
21:7 והיה שם איש אחד מעבדי שאול ביום ההוא, עצור
לפני יהוה; ושמו היה דואג, אדומי, ראש הארצות
רועים שהיו שייכים לשאול.
21:8 ויאמר דוד אל אחימלך והאם אין כאן תחת ידך
חנית או חרב? כי לא הבאתי את חרבי ולא את כלי
אותי, כי עסקי המלך דרשו חיפזון.
21:9 ויאמר הכהן חרב גוליית הפלשתי אשר אתה.
הכי מושחת בעמק האלה, הנה הוא כאן עטוף בבד
מאחורי האפוד: אם תיקח את זה, קח אותו: כי אין אחר
תחסוך את זה כאן. וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֵין כָּךְ; תן לי.
21:10 ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפחד שאול וילך אל אכיש.
מלך גת.
21:11 ויאמרו אליו עבדי אכיש האין זה דוד מלך
הארץ? האם לא שרו איש לרעהו בריקודים, באומרו:
הרג שאול את אלפיו ודוד את עשרת אלפים שלו?
21:12 וישם דוד את הדברים האלה בלבו וירא מאוד
אכיש מלך גת.
21:13 וישנה את התנהגותו לפניהם, והעמיד פנים שהוא משתגע
ידיהם, וקשקש על דלתות השער, וירק
ליפול על זקנו.
21:14 וַיֹּאמֶר אֲכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה רְאוּ הָאָדָם שׁוֹטֵעַ.
אז האם הבאת אותו אלי?
21:15 האם נזקקתי למשוגעים, כי הבאתם את הבחור הזה לשחק משוגע
גבר בנוכחותי? האם הבחור הזה יכנס לביתי?