שמואל 1 21:1 ויבא דוד אל נוב אל אחימלך הכהן וירא אחימלך. במפגש דוד, ואמר לו, למה אתה לבד, ולא איש איתך? 21:2 ויאמר דוד אל אחימלך הכהן המלך צוה לי א עסק, ואמר אלי: אל יידע איש דבר מן ה עסק לאן אני שולח אותך ומה ציוויתי אותך : ואני מינו את עבדי למקום כזה וכזה. 21:3 ועתה מה תחת ידך? תן לי חמש כיכרות לחם פנימה היד שלי, או מה שיש. 21:4 וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת-דָּוִד וַיֹּאמֶר, אֵין לֶחֶם מִתְחָתָה ידי, אבל יש לחם מקודש; אם הצעירים שמרו עצמם לפחות מנשים. 21:5 וַיַּעַן דָּוִד אֶת-הַכֹּהֵן, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֱמֶת-לָשִׁים נשמר מאיתנו כשלושת הימים האלה, מאז שיצאתי, וה כלי הבחורים קדושים, והלחם בדרך כלל, כן, אף על פי שנתקדשו היום הזה בכלי. 21:6 ויתן לו הכהן לחם קדש כי לא היה שם לחם אלא את לחם הצאן, שנלקח מלפני יהוה, לשים בו לחם חם היום שבו זה נלקח. 21:7 והיה שם איש אחד מעבדי שאול ביום ההוא, עצור לפני יהוה; ושמו היה דואג, אדומי, ראש הארצות רועים שהיו שייכים לשאול. 21:8 ויאמר דוד אל אחימלך והאם אין כאן תחת ידך חנית או חרב? כי לא הבאתי את חרבי ולא את כלי אותי, כי עסקי המלך דרשו חיפזון. 21:9 ויאמר הכהן חרב גוליית הפלשתי אשר אתה. הכי מושחת בעמק האלה, הנה הוא כאן עטוף בבד מאחורי האפוד: אם תיקח את זה, קח אותו: כי אין אחר תחסוך את זה כאן. וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֵין כָּךְ; תן לי. 21:10 ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפחד שאול וילך אל אכיש. מלך גת. 21:11 ויאמרו אליו עבדי אכיש האין זה דוד מלך הארץ? האם לא שרו איש לרעהו בריקודים, באומרו: הרג שאול את אלפיו ודוד את עשרת אלפים שלו? 21:12 וישם דוד את הדברים האלה בלבו וירא מאוד אכיש מלך גת. 21:13 וישנה את התנהגותו לפניהם, והעמיד פנים שהוא משתגע ידיהם, וקשקש על דלתות השער, וירק ליפול על זקנו. 21:14 וַיֹּאמֶר אֲכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה רְאוּ הָאָדָם שׁוֹטֵעַ. אז האם הבאת אותו אלי? 21:15 האם נזקקתי למשוגעים, כי הבאתם את הבחור הזה לשחק משוגע גבר בנוכחותי? האם הבחור הזה יכנס לביתי?