שמואל 1
18:1 ויהי כאשר סיים לדבר אל שאול
נשמתו של יהונתן הייתה קשורה בנפשו של דוד, ויהונתן אהב
אותו כנשמה שלו.
יח,ב ויקח אותו שאול ביום ההוא, ולא יתן לו ללכת עוד לביתו
בית אבא.
יח,ג ויכרתו יהונתן ודוד ברית כי אהב אותו כשלו
נֶפֶשׁ.
יח,ד, וַיִּפָּסֵשׁ יְהוֹנָתָן אֶת-הַמִּטְלָה אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן
לדוד ולבגדיו עד חרבו ולקשתו ואל
החגורה שלו.
יח,ח וַיֵּצֵא דָּוִד לְכָל אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתוֹ שָׁאוּל וַיִּתְנַהֵל
בחכמה: וישים אותו שאול על אנשי המלחמה, ויתקבל ב
לעיני כל העם, וכן לעיני עבדי שאול.
יח,ו ויהי בבואם כששב דוד מן הים
טבח הפלשתי, שיצאו הנשים מכל ערי
ישראל, שרים וריקודים, לפגוש את שאול המלך, בלוחות, בשמחה,
ועם כלי נגינה.
יח,ז ויענו הנשים זו לזו בשחקן, ואמרו, יש לשאול
הרגו את אלפיו, ודוד את עשרת אלפים שלו.
יח,ח, וַיִּכְעַס שָׁאוּל מְאֹד, וַיִּרְעֶה אֶת-הַדָּבָר; והוא אמר,
הם ייחסו לדוד עשרת אלפים ולי יש להם
מיוחס אלא אלפים: ומה יכול להיות לו יותר מלבד המלכות?
יח,ט וַיַּעַן שָׁאוּל אֶת-דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וְהָיָה.
יח 18:10 ויהי למחר ובאה הרוח הרעה מאלוהים
על שאול ויתנבא בתוך הבית ושיחק דוד
בידו, כמו בזמנים אחרים: והיה כידון אצל שאול
יד.
יח,11 וישליך שאול את הכידון; כִּי אָמַר, אֲנִי אֶכָּה אֶת-דָּוִד אֶל-הָיָה
קיר איתו. ודוד נמנע מפניו פעמיים.
יח 18:12 וירא שאול מדוד כי היה ה\' עמו והיה
הסתלק משאול.
יח 18:13 על כן הסיר אותו שאול מעליו והעמידו לראשו על א
אלף; ויצא ונכנס לפני העם.
יח,14 וינהג דוד בחכמה בכל-דרכיו; וַיְהִי יְהוָה עִם
אוֹתוֹ.
יח 18:15 לפיכך כאשר ראה שאול כי נהג בחכמה רבה, הוא היה
מפחד ממנו.
18:16 אבל כל ישראל ויהודה אהבו את דוד כי יצא ונכנס
לפניהם.
18:17 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד הִנֵּה אֶת-מֶרֶב הַבִּתִּי הַבְּכוֹנָה, אֶתְנָה לָהּ
לך לאשה: רק תהי גבורה בשבילי, והלחם את מלחמות ה\'.
כִּי אָמַר שָׁאוּל, אַל תִּהְיֶה יָדִי עָלָיו, אֶלָּא תִּהְיֶה יָד הַהוּא
פלשתים עליו.
18:18 ויאמר דוד אל שאול מי אני? ומה הם חיי, או של אבי
משפחה בישראל, שאהיה חתן למלך?
יח 18:19 אבל קרה בשעה שהיתה לה מרב בת שאול
ניתנה לדוד, כי ניתנה לאדריאל המחולתי
אשה.
18:20 ותאהב בת מיכל שאול את דוד ויגידו לשאול ואת
הדבר שימח אותו.
18:21 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, אֶתֵּן לוֹ, לְהַהִיא לוֹ לִמְכֹד;
למען תהיה נגדו יד פלשתים. על כן אמר שאול
לדוד, אתה תהיה היום חתני באחד מהשניים.
18:22 ויצו שאול את עבדיו לאמר דברו עם דוד בסתר.
וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַמֶּלֶךְ חָפֵץ לָךְ וּבְכָל עֲבָדָיו
אהב אותך: עתה יהיה חתן המלך.
18:23 ויאמרו עבדי שאול את הדברים האלה באזני דוד. ודוד
אָמַר, נִרְאֶה לָכֶם כָּל חֹתָן לְהַמֶּלֶךְ בְּרֹאִי
שאני איש עני, וקללה?
18:24 ויגידו לו עבדי שאול לאמר כך דבר דוד.
18:25 ויאמר שאול כה תאמר לדוד המלך לא חפץ בכל
נדוניה, אלא מאה ערלות פלשתים, לנקום ב
אויביו של המלך. אבל שאול חשב לגרום לדוד ליפול ביד ה
פלשתים.
יח 18:26 ויאמרו עבדיו לדוד את הדברים האלה, מצא חן בעיני דוד
יהיה חתן המלך: ולא תמו הימים.
יח 18:27 על כן קם דוד והלך, הוא ואנשיו, והרגו מן העם
פלשתים מאתיים איש; וַיָּבֹא דָּוִד אֶת-ערְלָתָם, וְהֵם
נתן אותם במלואם למלך, כדי שהוא יהיה בנו של המלך
חוֹק. ויתן לו שאול את מיכל בתו לאישה.
יח 18:28 ויראה שאול וידע כי ה\' עם דוד וכי מיכל
בתו של שאול אהבה אותו.
18:29 וַיֵּרֵא שָׁאוּל עוֹד מִדָּוִד; וַיְהִי שָׁאוּל לאויבו של דוד
ללא הרף.
18:30 ויצאו שרי פלשתים ויהי.
לאחר שיצאו, התנהג דוד בחכמה יותר מכולם
עבדי שאול; כך ששמו נקבע הרבה.