שמואל 1
17:1 ויאספו פלשתים את צבאותיהם למלחמה והיו
נאספו בשוחה אשר ליהודה וחנו
בין שוח לעזקה, באפסדמים.
יז,ב וַיִּקָּסוּ שָׁאוּל וְאֶת-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ
עמק אלה, וערכו את המלחמה בפלשתים.
יז:3 ועמדו פלשתים על ההר מצד אחד וישראל
עמד על ההר מעברו השני : והיה עמק ביניהם
אוֹתָם.
17:4 ויצא אלוף ממחנה פלשתים שמו
גוליית מגת שגובהו שש אמות וטפחה.
17:5 והייתה לו קסדת נחושת על ראשו, והוא חמוש בא
מעיל דואר; ומשקל המעיל חמשת אלפים שקל
פליז.
17:6 והיו לו קליעות נחושת על רגליו ומטרה נחושת בין
הכתפיים שלו.
יז,ז ומטה חניתו כקורת אורג; ושל החנית שלו
שקל ראש שש מאות שקל ברזל: ואחד נושא מגן הלך
לפניו.
יז:8 ויעמוד ויקרא אל צבאות ישראל ויאמר אליהם.
מדוע יצאתם לסדר את קרבכם? האם איני פלשתי,
ואתם עבדים לשאול? בחר לך גבר בשבילך, ותן לו לרדת
לי.
יז:9 אם יוכל להילחם איתי ולהרוג אותי, אז נהיה לך
עבדים: אבל אם אנצח בו והורג אותו, אז תהיו
עבדינו, ועבדו אותנו.
17:10 וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי, אֲנִי מוֹרֵר הַיּוֹם אֶת-צְבָאוֹת יִשְׂרָאֵל; תן לי
אדם, כדי שנלחם יחד.
17:11 כששמעו שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי, הם היו
מבוהלת, ומפחדת מאוד.
17:12 ודוד היה בן האפרתי ההוא מבית לחם יהודה אשר שמו.
היה ג\'סי; והיו לו שמונה בנים, וילך האיש בין בני אדם לזקן
אדם בימי שאול.
17:13 ושלושת בני ישי הגדולים הלכו וילכו אחרי שאול למלחמה.
ושמות שלושת בניו שהלכו למלחמה היו אליאב ה
בכור, ולידו אבינדב, והשלישי שממה.
17:14 ודוד היה הקטן ושלושת הגדולים הלכו אחרי שאול.
17:15 וילך דוד ושב משאול לרעוד את צאן אביו
בית לחם.
17:16 ויקרב הפלשתי בבוקר ובערב וייצב
ארבעים ימים.
17:17 ויאמר ישי אל דוד בנו קח-נא לאחיך איפה של.
התירס המבושל הזה, ועשר הלחם האלה, ורוץ אל המחנה אל שלך
אַחִים לְדָת.
17:18 ונשא את עשר הגבינות האלה אל שר האלפים והבט
איך מתנהגים אחיך, ויקבלו משכון.
17:19 וַיָּבֹא שָׁאוּל וְהֵם וְכָל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגַּעַל
אלה, נלחם עם הפלשתים.
17:20 וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר וַיִּשְׁאַר אֶת-הַצֹאן בְּא
שומר, ויקח, והלך, כאשר ציווה אותו ישי; והוא הגיע ל
התעלה, כשהמארח יצא לקרב, וצעק על
הקרב.
17:21 כי ישראל ופלשתים ערכו את המלחמה, צבא נגד
צָבָא.
17:22 וַיַּשְׁלִיח דָּוִד אֶת אֶת הָרֶכֶבֶת בְּיַד שׁוֹמֵר הָרֶכֶב.
ורץ לצבא, ובא והצדיע לאחיו.
17:23 וַיְדַבֵּר אִתָּם, הִנֵּה עָלָה הָאֱלֹף
פלשתי מגת, גוליית שמו, מצבאות ה
פלשתים וידברו כאותם הדברים: ושמע דוד
אוֹתָם.
17:24 וכל אנשי ישראל, בראותם את האיש, נמלטו מפניו,
פחדו מאוד.
17:25 ויאמרו אנשי ישראל: האם ראיתם את האיש הזה העולה?
ודאי להתגרות בישראל הוא עלה: ויהי האיש אשר
הורג אותו, יעשיר אותו המלך בעושר גדול, ויתן
לו בתו, ועשה את בית אביו חופשי בישראל.
17:26 וידבר דוד אל האנשים העומדים לידו לאמר מה יעשה
לאיש ההורג את הפלשתי הזה, ויסיר את החרפה
מישראל? כִּי מִי הוּא הַפְּלִשְׁתִּי הָערֵל הַזֶּה, שֶׁיִּצְטַר
להתריס נגד צבאות אלוהים חיים?
17:27 וַיַּעַן לוֹ הָעָם כָּךְ לֵאמֹר כָּךְ יִהְיֶה
נעשה לאיש ההורג אותו.
17:28 ושמע אליאב אחיו הבכור בדברו אל האנשים; ו
כעסו של אליאב על דוד ויאמר למה באת
לכאן למטה? ועם מי השארת את הכבשים המעטים האלה ב
מִדבָּר? אני יודע את גאוותך ואת שובבות לבך; ל
ירדת כדי שתראה את הקרב.
17:29 ויאמר דוד מה עשיתי עתה? האם אין סיבה?
17:30 וַיִּסָּב מִמֶּנּוּ אֶל אֶחָד וַיְדַבֵּר כָּךְ.
וַיַּעַן לוֹ הָעָם עוֹד כְּדֵין הַקָּדוֹם.
17:31 וכאשר נשמעו הדברים אשר דבר דוד, חזרו עליהם
לפני שאול: ושלח לבו.
17:32 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא יִשְׂבַּל לֵב אָדָם מִמֶּנּוּ; שלך
ילך עבד וילחם עם הפלשתי הזה.
17:33 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל-דָּוִד לֹא תִכֹּל לָלֶכֶת אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה
להילחם עמו: כי אתה רק נער, והוא איש מלחמה ממנו
נעוריו.
17:34 ויאמר דוד אל שאול עבדך שמר את צאן אביו ושם.
בא אריה ודב ולקח כבש מהעדר:
17:35 ויצאתי אחריו והכיתי אותו והצלתי ממנו
פה: וכאשר קם עלי, תפסתי אותו בזקנו, ו
הכה אותו והרג אותו.
17:36 הרג עבדך גם את האריה וגם את הדוב והערל הזה.
פלשתי יהיה כאחד מהם, כי הוא התמודד מול צבאות
האל החי.
17:37 עוד אמר דוד: יהוה הצילני מכף האדמה
אריה, ומתוך כפה של הדוב, הוא יציל אותי מיד
של הפלשתי הזה. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד, לֵךְ וַיְהִי יְהוָה עִם
לְךָ.
17:38 וחייש שאול את דוד בשריונו וישם עליו קסדת נחושת.
הראש שלו; הוא גם חימש אותו במעיל דואר.
17:39 ויחגר דויד את חרבו על שריונו ויתאמץ ללכת; בשבילו
לא הוכיח את זה. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל, לֹא אֶפְשָׁר לָלֶכֶת בְּאֵלֶּה; ל
לא הוכחתי אותם. וַיִּסְתַּל דָּוִד אֹתָם מִמֶּנּוּ.
17:40 ויקח את מטתו בידו ובחר לו חמש אבנים חלקות
של הנחל, ושם אותם בשק רועים שהיה לו, אפילו ב
סקריפט; וקלעו בידו: וקרב אל ה
פְּלִשׁתִי.
17:41 ויבא הפלשתי וקרב אל-דוד; והאיש ש
חשוף את המגן הלך לפניו.
17:42 וכאשר הסתכל הפלשתי סביב וראה את דוד, בז לו.
כי הוא היה רק נער, ואדמדם, ובעל פניו.
17:43 וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל-דָּוִד, הֲרֵי אֲנִי כָּל, כִּי-אַתָּה בָּא אֵלַי.
עם מוטות? ויקלל הפלשתי את דוד באליו.
17:44 ויאמר הפלשתי אל דוד בוא אלי ואתן את בשרך.
לעוף השמים ולבהמת השדה.
17:45 ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב
בחנית ובמגן: אבל אני בא אליך בשם ה\'
יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָלַתְתָּ.
17:46 היום יתן יהוה אותך ביד שלי; ואכה
לך, וקח את ראשך ממך; ואתן את פגרי ה
צבא פלשתים היום לעוף השמים ואל
חיות בר של כדור הארץ; כדי שכל הארץ תדע שיש א
אלוהים בישראל.
17:47 וידעו כל העדה הזאת כי לא הושיע יהוה בחרב ו
חֲנִית כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן אֶתְכֶם בָּנוּ
ידיים.
17:48 ויהי כאשר קם הפלשתי ויבוא וקרב.
לפגוש את דוד, כי מיהר דוד, ורץ לקראת הצבא לפגוש את
פְּלִשׁתִי.
17:49 וישים דוד את ידו בתיקו ויקח משם אבן וסלנג
זה, והיכה את הפלשתי במצחו, אשר שקעה האבן בו
מצחו; ויפול על פניו ארצה.
17:50 וגבר דוד על הפלשתי בקלע ובאבן
וַיַּכֵּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְהַרְגוֹ; אבל לא הייתה חרב ב
יד דוד.
17:51 על כן רץ דוד ויעמד על הפלשתי ולקח את חרבו.
וַיִּקְרֹה אוֹתָהּ מִן-הַנֶּדֶן שֶׁלּוֹ, וְהָרְגוּ אוֹתוֹ וַיִּקְצֹּתוֹ
ראש עם זה. וכאשר ראו הפלשתים את אלוףיהם מת.
הם ברחו.
17:52 ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויצעקו וירדפו את
פְּלִשְׁתִּים, עַד-בֹא אֶת-הַבְּעָקָה, וְאֶל-שַׁעֲרֵי-עִקְרוֹן.
ויפלו פצועי פלשתים בדרך שעריים.
עד גת, ועד עקרון.
17:53 וישו בני ישראל מרדף אחרי פלשתים
וַיַּשְׁלִילוּ אֹהָלֵיהֶם.
17:54 ויקח דוד את ראש הפלשתי, ויביאו לירושלים;
אבל הוא שם את שריונו באוהלו.
17:55 וכאשר ראה שאול את דוד יוצא אל הפלשתי, אמר אל
אבנר שר הצבא אבנר, בנו של מי הנער הזה? ו
אָמַר אַבְנֵר, חַי נַפְשְׁךָ, מֶלֶךְ, לֹא יָדַע.
17:56 ויאמר המלך שאל אתה מי בנו הנער.
17:57 ושב דוד משחיטת הפלשתי לקח אבנר
אותו, והביאו אותו לפני שאול וראש הפלשתי בו
יד.
17:58 וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל בנו של מי אתה בחור? ודוד
ענה, אני בן עבדך ישי בית לחם.