שמואל 1
יג:1 שאול מלך שנה אחת; וכאשר מלך שנתיים על ישראל
יג:ב שאול בחר בו שלושת אלפים איש מישראל; מהם אלפיים
עם שאול במכמש ובהר בית-אל, ואלפים היו
יהונתן בגבעה שבנימין: ואת שאר העם שלח כל
איש לאוהל שלו.
13:3 ויכה יהונתן את חיל הפלשתים אשר בגבע ו
שמעו על כך הפלשתים. ושאול תקע בשופר בכל
הארץ, לאמר, ישמעו העברים.
13:4 וישמעו כל ישראל לומר כי שאול הכה את חיל המצב
פלשתים, וכי גם ישראל היה תועבה עם ה
פלשתים. ויקראו העם אחרי שאול לגלגל.
13:5 ויאספו הפלשתים להילחם עם ישראל
שלושים אלף מרכבות, וששת אלפים פרשים, ועם כמו ה
חול אשר על חוף הים בהמון : ויעלו ו
שוכן במכמש, מזרחה מביתבן.
יג:ו בראותו אנשי ישראל כי הם נמצאים בצר (למען העם
היו במצוקה,) ואז האנשים אכן הסתתרו במערות, ובתוכם
סבך, ובסלעים, ובמקומות גבוהים, ובבורות.
13:7 וחלק מהעברים עבר את הירדן אל ארץ גד וגלעד.
אשר שאול עוד היה בגלגל וכל העם הלכו אחריו
רַעַד.
13:8 ויעכב שבעה ימים, בזמן שנקבע לשמואל
מינה: אבל שמואל לא בא לגלגל; והעם התפזר
ממנו.
13:9 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַקָּבֵא אֵלַי עָלָה וּמִשְׁלָמִים.
ויקריב את העולה.
13:10 ויהי כי ברגע שסיים להקריב את
עוולה, הנה שמואל בא; וַיֵּצֵא שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ
הוא עשוי להצדיע לו.
13:11 ויאמר שמואל מה עשית? וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, כִּי-רָאִיתִי
העם התפזר ממני, וכי לא באת בתוך ה
ימים שנקבעו, וכי התאספו הפלשתים ב
מכמש;
13:12 על כן אמרתי פלשתים ירדו עלי עתה לגלגל.
וְלֹא-הִתְפַּנַּנְתִּי אֶל-יְהוָה, כֹּפֶתִי
לפיכך, והקריבו קרבן עולה.
13:13 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל עשית טיפשות,
מצות יהוה אלוהיך אשר צוה אותך: לעת עתה
הָיָה יְהוָה כָּמוֹד מַלְכוּתְךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.
13:14 אך עתה לא תימשך ממלכתך: יהוה חיפש לו איש
אחרי לבו, ויצוהו יהוה לשלוט
עמו, כי לא שמרת את אשר צוה ה\'
לְךָ.
13:15 ויקם שמואל ויעלה מגלגל עד גבעת בנימין.
וַיִּסְפָּר שָׁאוּל אֶת-הָעָם, אֲשֶׁר-עִמּוֹ, כ-6
מאה איש.
13:16 ושאול ויהונתן בנו והעם אשר נמצא עמו
הם ישבו בגבעת בנימין: ופלשתים חנו ב
מכמש.
13:17 ויצאו המקלקלים ממחנה פלשתים בשלושה
פלוגות: חברה אחת פנתה אל הדרך המובילה אל עפרה
ארץ שואל:
13:18 וחבר אחר פנה את הדרך לבית חורון ועוד מטה
פנה אל דרך הגבול הנשקף אל עמק זבוים
לעבר המדבר.
13:19 ועתה לא נמצא כל צור בכל ארץ ישראל כי
אמרו פלשתים פן יעשו להם העברים חרבות או חניתות.
13:20 אבל כל בני ישראל ירדו אל הפלשתים לחדד כל
איש את חלקו ואת קורתו ואת גרדנו ואת מטעו.
13:21 אבל היה להם תיק למחסנים ולקופות ולגבלים.
מזלגות, ולגרזנים, ולחדד את הזיזים.
13:22 ויהי ביום המלחמה ולא הייתה אף חרב
ולא נמצא חנית ביד איש מהעם אשר עם שאול ו
יהונתן: אבל עם שאול ועם יונתן בנו נמצא שם.
13:23 ויצא חיל הפלשתים אל מעבר מכמש.