שמואל 1 11:1 ויעלה נחש העמוני ויחנה על יבש-גלעד. אמרו כל אנשי יבש אל נחש כרתנו ברית ואנחנו ישרת אותך. 11:2 ויענה להם נחש העמוני בתנאי זה אעשה א ברית עמך, כי אוציא את כל עיניך הימניות, ואשכב לחרפה על כל ישראל. 11:3 ויאמרו אליו זקני יבש תן לנו הפוגה שבעה ימים. שנשלח שליחים לכל חופי ישראל: ואחר כך, אם אין איש שיצילנו, נצא אליך. 11:4 וַיָּבֹאוּ הַשְלִיחִים אֶל-גִבְעֹת שָׁאוּל וַיִּסְפְּרוּ אֶת-הַבְּשָׂרָה אזני העם: וישאו כל העם את קולם ויבכו. 11:5 והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה; וַיֹּאמֶר שָׁאוּל. מה רע לאנשים שהם בוכים? והם סיפרו לו את הבשורה אנשי ג\'בש. 11:6 ורוח האלוהים באה על שאול בשמע הבשורה ההיא כעסו התלקח מאוד. 11:7 ויקח עול שוורים וחתך אותם ושלח אותם. בכל חופי ישראל ביד שליחים לאמר: כל מי שלא יצא אחרי שאול ואחרי שמואל, כן יהיה נעשה לשוורים שלו. וירא יהוה נפלה על העם, ו הם יצאו בהסכמה אחת. 11:8 וספר אותם בבזק היו בני ישראל שלושה מאה אלף, ואנשי יהודה שלושים אלף. 11:9 וַיֹּאמְרוּ אֶל-הַשְלִיחִים הַבָּאִים כֹּה תֹּאמְרוּ אֶל-הַהֵם אנשי יבשגלעד, מחר, עד השעה ההיא תהיה השמש לוהטת, אתם לקבל עזרה. וַיָּבֹאוּ הַשְּׁלִיחִים וַיַּגִּידוּ אֹתוֹ לַאֲנָשִׁי יַבֶּשׁ; והם שמחו. 11:10 על כן אמרו אנשי יבש מחר נצא אליך. וְתַעֲשִׂיתֶם עִמָּנוּ כָּל הַטּוֹב לָכֶם. 11:11 ויהי כך למחר וחילק שאול את העם שלשה חברות; וַיָּבֹאוּ בְּתוֹךְ הַצָּבָא בַּבֹּקֶר צפה והרג את בני עמון עד חמת היום : ויבוא עברו, שהנותרים היו מפוזרים, וכך היו שניים מהם לא נשארו ביחד. 11:12 וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל מִי הוּא אָמַר יִמְלֹךְ שָׁאוּל עלינו? הביאו את האנשים, כדי שנמות אותם. 11:13 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, לֹא יִהְיֶה אָדָם הַיּוֹם לָמוֹת, כִּי-לֹא יום ה\' עשה ישועות בישראל. 11:14 ויאמר שמואל לעם בוא ונלך לגלגל ונחדש הממלכה שם. 11:15 וילכו כל-העם אל-גלגל; ושם המליכו את שאול לפני כן יהוה בגלגל; ושם הקריבו זבחי שלום קרבנות לפני יהוה; ושם שאול וכל אנשי ישראל שמחו מאוד.