שמואל 1
11:1 ויעלה נחש העמוני ויחנה על יבש-גלעד.
אמרו כל אנשי יבש אל נחש כרתנו ברית ואנחנו
ישרת אותך.
11:2 ויענה להם נחש העמוני בתנאי זה אעשה א
ברית עמך, כי אוציא את כל עיניך הימניות, ואשכב
לחרפה על כל ישראל.
11:3 ויאמרו אליו זקני יבש תן לנו הפוגה שבעה ימים.
שנשלח שליחים לכל חופי ישראל: ואחר כך, אם
אין איש שיצילנו, נצא אליך.
11:4 וַיָּבֹאוּ הַשְלִיחִים אֶל-גִבְעֹת שָׁאוּל וַיִּסְפְּרוּ אֶת-הַבְּשָׂרָה
אזני העם: וישאו כל העם את קולם ויבכו.
11:5 והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה; וַיֹּאמֶר שָׁאוּל.
מה רע לאנשים שהם בוכים? והם סיפרו לו את הבשורה
אנשי ג\'בש.
11:6 ורוח האלוהים באה על שאול בשמע הבשורה ההיא
כעסו התלקח מאוד.
11:7 ויקח עול שוורים וחתך אותם ושלח אותם.
בכל חופי ישראל ביד שליחים לאמר:
כל מי שלא יצא אחרי שאול ואחרי שמואל, כן יהיה
נעשה לשוורים שלו. וירא יהוה נפלה על העם, ו
הם יצאו בהסכמה אחת.
11:8 וספר אותם בבזק היו בני ישראל שלושה
מאה אלף, ואנשי יהודה שלושים אלף.
11:9 וַיֹּאמְרוּ אֶל-הַשְלִיחִים הַבָּאִים כֹּה תֹּאמְרוּ אֶל-הַהֵם
אנשי יבשגלעד, מחר, עד השעה ההיא תהיה השמש לוהטת, אתם
לקבל עזרה. וַיָּבֹאוּ הַשְּׁלִיחִים וַיַּגִּידוּ אֹתוֹ לַאֲנָשִׁי יַבֶּשׁ;
והם שמחו.
11:10 על כן אמרו אנשי יבש מחר נצא אליך.
וְתַעֲשִׂיתֶם עִמָּנוּ כָּל הַטּוֹב לָכֶם.
11:11 ויהי כך למחר וחילק שאול את העם שלשה
חברות; וַיָּבֹאוּ בְּתוֹךְ הַצָּבָא בַּבֹּקֶר
צפה והרג את בני עמון עד חמת היום : ויבוא
עברו, שהנותרים היו מפוזרים, וכך היו שניים מהם
לא נשארו ביחד.
11:12 וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל מִי הוּא אָמַר יִמְלֹךְ שָׁאוּל
עלינו? הביאו את האנשים, כדי שנמות אותם.
11:13 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, לֹא יִהְיֶה אָדָם הַיּוֹם לָמוֹת, כִּי-לֹא
יום ה\' עשה ישועות בישראל.
11:14 ויאמר שמואל לעם בוא ונלך לגלגל ונחדש
הממלכה שם.
11:15 וילכו כל-העם אל-גלגל; ושם המליכו את שאול לפני כן
יהוה בגלגל; ושם הקריבו זבחי שלום
קרבנות לפני יהוה; ושם שאול וכל אנשי ישראל
שמחו מאוד.