שמואל 1
יט:א ויהי איש מבנימין אשר שמו קיש בן אביאל.
בן צרור בן בכורת בן אפיה בן בנימי
איש אדיר של כוח.
יט:ב ויולד לו בן אשר שמו שאול בחור מובחר ויפה.
וְלֹא הָיָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָדָם טוֹב מִמֶּנּוּ
הוא: מכתפיו ומעלה היה גבוה מכל העם.
9:3 ואבדו חמורי אביו של קיש שאול. ויאמר קיש לשאול שלו
בן, קח עכשיו את אחד המשרתים איתך, וקום, לך חפש את
תחת.
יט:4 ויעבור בהר אפרים ויעבור בארץ
שלישה, אבל לא מצאו אותם: אז עברו בארץ
שלים ושם לא היו: ויעבור בארץ ה\'
בנימין, אבל הם לא מצאו אותם.
9:5 ובבואם אל ארץ צוף אמר שאול אל עבדו
אשר עמו, בוא ונשוב; שמא אבי יעזוב לטפל
לַחֲמוֹרִים, וְהִשְׁתַּבְּחוּ לָנוּ.
9:6 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה אֲשֶׁר בְּעִיר הַזֹּאת אִישׁ אֱלֹהִים.
והוא איש נכבד; כל מה שהוא אומר יתקיים .
עכשיו הבה נלך לשם; אולי הוא יכול להראות לנו איך אנחנו
צריך ללכת.
יט,ז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל עַבְדּוֹ, וְהִנֵּה, אִם נִלָּךְ, מַה נַעֲשֶׂה
להביא את האיש? כי הלחם בילה בכלים שלנו, ואין א
נוכח להביא לאיש האלוהים: מה יש לנו?
9:8 וַיַּעַן הָעֶבֶד עוֹד אֶת אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה אֵלִי כָּאן
יד רביעית שקל כסף: אתן לאיש
של אלוהים, לספר לנו את דרכנו.
ט,ט (לפני כן בישראל, כאשר הלך איש לשאול את ה\', כך אמר.
בוא ונלך אל הרואה, כי מי שנקרא עתה נביא היה
לפני זמן שנקרא רואה.)
9:10 ויאמר שאול אל עבדו יפה אמרו; בוא, תן לנו ללכת. אז הם הלכו
אל העיר שבה היה איש האלוהים.
9:11 ויעלו במעלה הגבעה אל העיר ומצאו עלמות הולכות
יצא לשאוב מים, ואמר להם: האם הרואה כאן?
9:12 ויענו להם ויאמרו הוא; הנה הוא לפניך : עשה
חפז עתה, כי בא היום אל העיר; כי יש קרבן של
העם היום במעלה:
9:13 מיד בבואכם לעיר, תיכף תמצאו אותו.
קודם שיעלה לבמה לאכול: כי העם לא יאכל
עד שיבוא, כי יברך על הקרבן; ואחר כך הם
לאכול את ההזמנה. עַתָּה עַל כֵּן קוּם אֶתְכֶם; בערך בזמן הזה אתה
ימצא אותו.
9:14 ויעלו אל העיר ובבואם אל העיר.
הִנֵּה שְׁמוּאֵל יוֹצֵא עֲלֵיהֶם, לַעֲלוֹת אֶת הַבָּמָה.
9:15 וַיְדַבֵּר יְהוָה לשמואל באזנו יום לפני בא שאול לאמר.
9:16 מחר בערך בזמן הזה אשלח לך איש מארץ
בנימין, ותמשח אותו לשר על עמי ישראל.
למען יציל את עמי מיד פלשתים : כי אני
הסתכלו על עמי כי זעקתם באה אלי.
9:17 ויראה שמואל את שאול ויאמר אליו ה\' הנה האיש אשר אני
דיבר אליך על! זה ימלוך על עמי.
9:18 ויקרב שאול אל שמואל בשער ויאמר אמור לי נא.
אתה, היכן בית הרואה.
יט,ט וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל, וַיֹּאמֶר, אֲנִי הַרוֹאֶה, עָלוּ לְפָנַי אֵלַי
המקום הגבוה; כי היום תאכלו איתי ומחר אאכל
לְךָ, וְאָמַר לְךָ כָּל אֲשֶׁר בְּלִבְךָ.
9:20 ובאשר לחמוריך אשר אבדו לפני שלושה ימים אל תעשה דעתך
עליהם; כי הם נמצאים. ועל מי כל רצון ישראל? האם
לא עליך ועל כל בית אביך?
9:21 ויענה שאול ויאמר הנני בן-נמי מקטני העם.
שבטי ישראל? ומשפחתי הפחות מכל משפחות ה
שבט בנימין? למה אתה מדבר אלי כך
9:22 ויקח שמואל את שאול ואת עבדו ויביאם אל הסלון.
וַיֵּשֶׁב אוֹתָם בַּמָּקוֹם הָרֹאשׁ בֵּין הַמּוֹצְרִים.
שהיו כשלושים איש.
9:23 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הַשָּׁבֵל הַקָּבֵא אֶת-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְךָ מִן-
אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ, תִּקְנֶה בָּךְ.
9:24 וייקח הטבח את הכתף ואת אשר עליה וקבע
זה לפני שאול. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הִנֵּה אֲשֶׁר יִשְׁאָר! להגדיר את זה
לפניך ואכל: כי עד עתה נשמר לך
מאז שאמרתי, הזמנתי את האנשים. אז אכל שאול עם שמואל
היום הזה.
9:25 וירדו מן הבמה אל העיר שמואל
התקשר עם שאול בראש הבית.
9:26 ויקמו השכם ויהי באביב היום.
וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל אֶל-רֹאשׁ הַבַּיִת לֵאמֹר: קוּם אֶת-אֲנִי
לשלוח אותך. וַיָּקָם שָׁאוּל וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם, הוּא וְהוּא
שמואל, בחו"ל.
9:27 וירדו עד קצה העיר, אמר שמואל אל שאול.
בקש לעבד לעבור לפנינו (והוא עבר הלאה), אבל עמד אתה
עוד זמן, כדי להראות לך את דבר ה\'.