שמואל 1 6:1 ויהי ארון יהוה במדינת פלשתים שבעה חודשים. 6:2 ויקראו פלשתים את הכוהנים והחושבים לאמר: מה נעשה לארון ה\'? תגיד לנו במה נשלח זה למקומו. 6:3 ויאמרו אם תשלחו את ארון אלוהי ישראל אל תשלחו ריק; אֲבָל בְּכָל חָכְמָה הָשִׁיבוּ לוֹ מִנְחָת שָׂמָה: וְהָיוּ לָכֶם נרפא, ונודע לך מדוע לא מוסרת ידו אתה. 6:4 וַיֹּאמְרוּ: מַה תִּהְיֶה אֶת-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר-נַעֲשֶׂה לחזור אליו? הם ענו, חמישה אמרודי זהב, וחמישה עכברי זהב, כמספר אדוני פלשתים: למכה אחת היה על כולכם ועל אדוניכם. 6:5 על כן תעשו צלמי ארובותיכם וצלמי עכברים שלכם שמחבלים בארץ; ונתת כבוד לאלוהי ישראל. אולי הוא יקל את ידו ממך וממך אלהים, ומארץך. 6:6 על כן הקשה את לבבכם כמצרים ופרעה הקשיחו את ליבם? כאשר פעל נפלא ביניהם, עשה לא הניחו את העם, והם הלכו? 6:7 ועתה עשה עגלה חדשה ולקח שני קיני מילך אשר עליהן לא בא עול ויקשרו את הקור לעגלה והביאו את עגליהן הביתה מהם: 6:8 ויקח את ארון יהוה והניח אותו על העגלה; ולשים את תכשיטי זהב אשר תחזירו לו לקרבן אשמה בקופה לצידו; וּשְׁלַח אוֹתָהּ, שֶׁיֵּלֶךְ. 6:9 וראה אם יעלה בדרך חופו לבית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת, אבל אם לא, אז נדע כי היא לא ידו שפגעה בנו: זה היה סיכוי שקרה לנו. 6:10 ועשו כן האנשים; ולקח שני מילך קיין, וקשר אותם לעגלה. וסגרו את העגלים בבית: 6:11 והניחו את ארון יהוה על העגלה ואת הקופה עם ה עכברי זהב ודימויים של האמרודות שלהם. 6:12 וַיַּעַל הַקָּרִים אֶל-דֶּרֶךְ בֵּית שְׁמֶשׁ וַיֵּלְכוּ לאורך הכביש המהיר, יורדים כשהם הלכו, ולא פנו הצידה אל יד ימין או שמאל; ושרי הפלשתים הלכו אחריהם אותם עד גבול בית שמש. 6:13 ויקצרו בני בית שמש את קציר חיטתם בעמק. וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם, וַיִּרְאוּ אֶת-הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹתוֹ. 6:14 ותבוא העגלה בשדה יהושע בית-שמי ותעמוד. שם, היכן שהיתה אבן גדולה: ויחצו את עצי העץ עגלה, והקריב את הקור עולה לה\'. 6:15 ויורידו הלויים את ארון יהוה ואת הקופה אשר הייתה עִמּוֹ, אֲשֶׁר הָיוּ בָהֶם אֶת-הַזָּהָב, וְהִשְׁתַּחְתָּם עַל-הַגָּדוֹל אבן: ויקריבו אנשי בית שמש עולות והקריבו זבחים מקריבים באותו היום לה\'. 6:16 וכאשר ראו אותו חמשת אדוני פלשתים, שבו אל עקרון באותו היום. 6:17 ואלה הם כדורי הזהב אשר החזירו הפלשתים עבור א מנחת אשם ליהוה; לאשדוד אחת, לעזה אחת, בשביל אשקלון אחד, לגת אחד, לעקרון אחד; 6:18 ועכברי הזהב לפי מספר כל ערי הים פלשתים השייכים לחמשת האדונים, הן של ערים גדרות, והן של כפרי כפר, עד אבן הבל הגדולה, אשר קבעו עליה למטה ארון יהוה: אבן אשר נשארה עד היום הזה ב שדה יהושע הבת-שמי. 6:19 ויכה את אנשי בית שמש כי הם הביטו אל הים ארון יהוה אף היכה מהעם חמישים אלף ו שישים ועשרה איש: ויקוננו העם כי היה ליהוה הכה רבים מהאנשים בטבח גדול. 6:20 ויאמרו אנשי בית שמש מי יכול לעמוד לפני הקדש הזה אלוהים? ואל מי יעלה מאתנו? 6:21 וישלחו שלוחים אל יושבי קירית-יערים לאמר. הפלשתים החזירו את ארון יהוה; תרד, ולהביא אותו אלייך.