שמואל 1
6:1 ויהי ארון יהוה במדינת פלשתים שבעה
חודשים.
6:2 ויקראו פלשתים את הכוהנים והחושבים לאמר:
מה נעשה לארון ה\'? תגיד לנו במה נשלח
זה למקומו.
6:3 ויאמרו אם תשלחו את ארון אלוהי ישראל אל תשלחו
ריק; אֲבָל בְּכָל חָכְמָה הָשִׁיבוּ לוֹ מִנְחָת שָׂמָה: וְהָיוּ לָכֶם
נרפא, ונודע לך מדוע לא מוסרת ידו
אתה.
6:4 וַיֹּאמְרוּ: מַה תִּהְיֶה אֶת-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר-נַעֲשֶׂה
לחזור אליו? הם ענו, חמישה אמרודי זהב, וחמישה עכברי זהב,
כמספר אדוני פלשתים: למכה אחת
היה על כולכם ועל אדוניכם.
6:5 על כן תעשו צלמי ארובותיכם וצלמי עכברים שלכם
שמחבלים בארץ; ונתת כבוד לאלוהי ישראל.
אולי הוא יקל את ידו ממך וממך
אלהים, ומארץך.
6:6 על כן הקשה את לבבכם כמצרים ופרעה
הקשיחו את ליבם? כאשר פעל נפלא ביניהם, עשה
לא הניחו את העם, והם הלכו?
6:7 ועתה עשה עגלה חדשה ולקח שני קיני מילך אשר עליהן
לא בא עול ויקשרו את הקור לעגלה והביאו את עגליהן
הביתה מהם:
6:8 ויקח את ארון יהוה והניח אותו על העגלה; ולשים את
תכשיטי זהב אשר תחזירו לו לקרבן אשמה בקופה
לצידו; וּשְׁלַח אוֹתָהּ, שֶׁיֵּלֶךְ.
6:9 וראה אם יעלה בדרך חופו לבית שמש
הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת, אבל אם לא, אז נדע כי
היא לא ידו שפגעה בנו: זה היה סיכוי שקרה לנו.
6:10 ועשו כן האנשים; ולקח שני מילך קיין, וקשר אותם לעגלה.
וסגרו את העגלים בבית:
6:11 והניחו את ארון יהוה על העגלה ואת הקופה עם ה
עכברי זהב ודימויים של האמרודות שלהם.
6:12 וַיַּעַל הַקָּרִים אֶל-דֶּרֶךְ בֵּית שְׁמֶשׁ וַיֵּלְכוּ
לאורך הכביש המהיר, יורדים כשהם הלכו, ולא פנו הצידה אל
יד ימין או שמאל; ושרי הפלשתים הלכו אחריהם
אותם עד גבול בית שמש.
6:13 ויקצרו בני בית שמש את קציר חיטתם בעמק.
וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם, וַיִּרְאוּ אֶת-הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹתוֹ.
6:14 ותבוא העגלה בשדה יהושע בית-שמי ותעמוד.
שם, היכן שהיתה אבן גדולה: ויחצו את עצי העץ
עגלה, והקריב את הקור עולה לה\'.
6:15 ויורידו הלויים את ארון יהוה ואת הקופה אשר הייתה
עִמּוֹ, אֲשֶׁר הָיוּ בָהֶם אֶת-הַזָּהָב, וְהִשְׁתַּחְתָּם עַל-הַגָּדוֹל
אבן: ויקריבו אנשי בית שמש עולות והקריבו זבחים
מקריבים באותו היום לה\'.
6:16 וכאשר ראו אותו חמשת אדוני פלשתים, שבו אל
עקרון באותו היום.
6:17 ואלה הם כדורי הזהב אשר החזירו הפלשתים עבור א
מנחת אשם ליהוה; לאשדוד אחת, לעזה אחת, בשביל
אשקלון אחד, לגת אחד, לעקרון אחד;
6:18 ועכברי הזהב לפי מספר כל ערי הים
פלשתים השייכים לחמשת האדונים, הן של ערים גדרות, והן של
כפרי כפר, עד אבן הבל הגדולה, אשר קבעו עליה
למטה ארון יהוה: אבן אשר נשארה עד היום הזה ב
שדה יהושע הבת-שמי.
6:19 ויכה את אנשי בית שמש כי הם הביטו אל הים
ארון יהוה אף היכה מהעם חמישים אלף ו
שישים ועשרה איש: ויקוננו העם כי היה ליהוה
הכה רבים מהאנשים בטבח גדול.
6:20 ויאמרו אנשי בית שמש מי יכול לעמוד לפני הקדש הזה
אלוהים? ואל מי יעלה מאתנו?
6:21 וישלחו שלוחים אל יושבי קירית-יערים לאמר.
הפלשתים החזירו את ארון יהוה; תרד,
ולהביא אותו אלייך.