1 פיטר
                                                                 2:1 על כן הסר כל זדון וכל ערמה וצביעות
                                                                                                   קנאה, וכל דברי רע,
                    2:2 כתינוקות שזה עתה נולדו, חפצו בחלב הכנה של המילה, למען תגדלו
                                                                                                                     בְּכָך:
                                                                                        2:3 אם כן טעמתם כי חסד ה\'.
                                                        2:4 אל מי שיבוא כאבן חיה, אסור לבני אדם, אלא
                                                                                                נבחר באלוהים, ויקר,
                                                    2:5 גם אתם, כאבנים חיות, בונים בית רוחני, קודש
                   כהונה, להקריב קורבנות רוחניים, המקובלים על אלוהים על ידי ישוע
                                                                                                                       המשיח.
                                                        2:6 על כן גם כתוב בכתוב הנה אני שכב בציון א.
                                               אבן פינה ראשית, נבחרת, יקרה: ומי שמאמין בו יעשה
                                                                                                              לא להתבלבל.
                                                               2:7 אפוא לכם המאמינים יקר הוא: אבל לאלה
                                                              סוררת, האבן אשר פסלו הבנאים, היא עשויה
                                                                                                                ראש הפינה,
                                                                                      2:8 ואבן נגף וסלע רעה לאלו
                                                           למעוד בדבר, בהיותם סוררים: אשר גם הם היו
                                                                                                                         מונה.
                                                 2:9 אבל אתם דור נבחר, כהונה מלכותית, גוי קדוש, א
                    אנשים מוזרים; לְהַגִּידְתֶּם אֶת-הַהֲבָלוֹת שֶׁל אֲשֶׁר לוֹ
                                                                       קרא לך מתוך החושך אל אורו המופלא:
                                                      2:10 אשר בעבר לא היו עם, אבל הם עתה עם אלוהים:
                         אֲשֶׁר לֹא זָכוּ לְרַחֲמִים, אֲבָל עַתָּה זָכוּ רַחֲמִים.
                        2:11 אהובים יקרים, אני מתחנן בפניכם כזרים ועולי רגל, הימנעו מ
                                                                                תאוות בשר, הלוחמות נגד הנפש;
                                                               2:12 בשיחתך כנה בין הגויים: כי, ואילו הם
                                                     דבר נגדך כעושי רשעים, במעשיך הטובים, אשר הם
                                                                         הנה, תפאר את אלוהים ביום הביקור.
                                                                      2:13 נכנעו לכל פקודת אדם למען ה\': אם
                                                                                             זה יהיה למלך, כעליון;
                                                     2:14 או למושלים, כמו אלה הנשלחים על ידו לעונש
                                                   לְעוֹשֵׂי רֵעִים, וּבְשִׁבְלַת הַטּוֹבִים.
                                                  2:15 כי כן רצונו של אלוהים, כי בעשיית טוב תשתקו
                                                                                        בורותם של אנשים טיפשים:
                            2:16 כחופשי, ואינם מנצלים את חירותך לכסות של זדון, אלא בתור
                                                                                                            עבדי אלוהים.
                    2:17 כבד את כל האנשים. אוהב את האחווה. תפחד מאלוהים. כבד את המלך.
                                         2:18 עבדים, היו כפופים לאדוניכם בכל פחד; לא רק לטובה
                                                                                                 ועדין, אבל גם לרעה.
                                2:19 כי יש להודות על כך, אם יחזיק מעמד אדם מצפוני לאלוהים
                                                                                                   צער, סבל שלא כדין.
                                     2:20 כי מה תהילה אם, כאשר נגבו אתכם על עוונותיכם, תעשו.
לקחת את זה בסבלנות? אֲבָל אִם, כַּאֲשֶׁר יִטְבְּעוּ וְסוֹבְלִים עַל זֶה, תִּקְחוּ
                                                                                בסבלנות, זה מקובל על אלוהים.
                                                    2:21 כי גם לכאן נקראתם כי גם המשיח סבל עבורנו.
                                                                        מותיר לנו דוגמה, שתלכו בעקבותיו:
                                                                     2:22 אשר לא חטא, ולא נמצאה ערמה בפיו.
                                    2:23 אֲשֶׁר בַּעֲלוֹתוֹ, לֹא יִשְׂבַּל; כשהוא סבל, הוא
                                                                         איים שלא; אלא התחייב לשופט בצדק:
                                                   2:24 אשר עצמו נשא את חטאינו בגופו על העץ, שאנו,
                                               בהיותו מת לחטאים צריך לחיות לצדקה: בפסי מי אתם
                                                                                                                       נרפאו.
                                                            2:25 כי הייתם כצאן תועים; אך כעת חזרו אל ה
                                                                                           רועה ובישוף נשמותיכם.