1 מכבים
16:1 ואז עלה יוחנן מעזרה ויגיד לשמעון אביו מה כנביוס
סיים.
16:2 על כן קרא שמעון לשני בניו הגדולים יהודה ויוחנן ואמר
להם, לי ולאחי, ולבית אבי, היה ממני
נעורים עד היום הזה נלחמו באויבי ישראל; ודברים
כל כך שגשגו בידינו, שהצלנו את ישראל
לְעִתִים קְרוֹבוֹת.
16:3 אבל עכשיו אני זקן, ואתם, בחסדי אלוהים, גילם מספיק;
במקומי ואחי, ולך ונלחם למען האומה שלנו, וה
עזרה משמים תהיה איתך.
16:4 ובחר מהארץ עשרים אלף איש מלחמה עם פרשים
שיצא נגד קנדביוס, ונח באותו לילה במודיען.
16:5 וכאשר קמו בבקר וילכו במישור, הנה א
צבא גדול אדיר הן של הרגלים והן הפרשים בא עליהם:
אבל היה ביניהם נחל מים.
16:6 וַיַּחֲנוּ עָלֵיהֶם הוּא וְעַמּוֹ וַיַּרְא כִּי-
אנשים פחדו לעבור על פלג המים, הוא עבר ראשון
את עצמו, ואז האנשים שראו אותו עברו אחריו.
16:7 אשר עשה, חילק את אנשיו, והעמיד את הפרשים בתוך הים
רגלים: כי פרשי האויבים היו רבים מאוד.
16:8 ותקעו בשופרות הקודש ועל זה קנדביוס ושלו
מארח הועלו לברוח, כך שרבים מהם נהרגו, וה
שארית הביאה אותם למעצר.
16:9 באותה עת נפצע אחיו של יהודה יוחנן; אבל ג\'ון עדיין הלך בעקבותיו
אחריהם, עד שהגיע לקדרון, אשר בנה קנדביוס.
16:10 ויברחו עד המגדלים בשדות אזוטוס; לכן הוא
שרף אותו באש: ויהרגו מהם כאלפיים
גברים. לאחר מכן חזר לארץ יהודה בשלום.
16:11 ועוד במישור יריחו נעשה תלמיוס בן אבובוס.
רב החובל, והיה לו שפע של כסף וזהב:
16:12 כי הוא היה חתן הכהן הגדול.
16:13 על כן התרומם לבו וחשב להביא את הארץ
עצמו, ולאחר מכן התייעץ ברמה נגד שמעון ובניו
להרוס אותם.
16:14 ושמעון היה מבקר את הערים אשר בארץ ולקח
לדאוג לסדר הטוב שלהם; אז הוא ירד בעצמו
ליריחו עם בניו מתתיהו ויהודה במאה
שנה ושבעים ושבע עשרה בחודש האחד עשר נקרא שבת:
16:15 במקום שבו בן אבובוס מקבל אותם במרמה למעצר קטן,
שנקרא דוקוס, אשר בנה, עשה להם משתה גדול: אבל הוא
החביאו שם גברים.
16:16 אז כששמעון ובניו שתו הרבה, תלמי ואנשיו קמו.
וַיִּקְחוּ אֶת-הַנִּקְלָה, וַיָּבֹאוּ אֶת-שִׁמְעוֹן אֶל-הַמִּשְׁתָּה
מקום ויהרגו אותו ואת שני בניו ואת עבדיו.
16:17 אשר עשה בוגדנות גדולה וגמל רעה על
טוֹב.
16:18 וכתב תלמי את הדברים האלה, ושלח אל המלך, כי יצטרך
שלח לו מארח לעזור לו, והוא ימסור לו את הארץ ו
ערים.
16:19 הוא שלח גם אחרים לעזה להרוג את יוחנן ואל הטריבונים הוא
שלח מכתבים לבוא אליו ליתן להם כסף וזהב
ותגמולים.
16:20 ואחרים שלח לקחת את ירושלים ואת הר המקדש.
16:21 עכשיו אחד רץ קדימה לעזה וסיפר לג\'ון שאביו ו
אחים נהרגו, והרי הוא שלח תלמי להרוג אותך
גַם.
16:22 בשמעו, נדהם מאוד, ושם עליהם יד.
אשר באו להשמידו, והרגו אותם; כי הוא ידע שהם
ביקש להרחיק אותו.
16:23 לגבי שאר מעשי יוחנן ומלחמותיו וראויים
המעשים אשר עשה, ובניין החומות אשר עשה, ושלו
עשייה,
16:24 הנה אלה כתובים בדברי הימים של כהונתו, מן ה
פעם שנעשה כהן גדול אחרי אביו.