1 מכבים
15:1 ועוד שלח אנטיוכוס בן דמטריוס המלך מכתבים מהאיים
של הים לשמעון הכהן ונסיך היהודים ולכל
אֲנָשִׁים;
15:2 תכולתו אלה: המלך אנטיוכוס לשמעון הכהן הגדול
ונסיך אומתו ולאנשי היהודים ברכות:
15:3 כי כמה אנשים מגונים גזלו את מלכותנו
אבות, ומטרתי היא לאתגר אותו שוב, כדי שאוכל לשקם אותו
לאחוזה הישנה, ולשם כך אספו המון זרים
חיילים יחד, והכינו ספינות מלחמה;
ט"ו:4 כוונתי היא גם לעבור את הארץ למען נקמתי
מהמחריבו ועשו ערים רבות בממלכה
שׁוֹמֵם:
15:5 ועתה אני מאשר לך את כל התרומות אשר המלכים
לפניי נתן לך, וכל מתנות מלבדן.
15:6 גם אני נותן לך להטביע כסף לארצך בשלך
חותמת.
15:7 ולגבי ירושלים והקדש יהיו בני חורין; וכל
השריון אשר עשית, ומבצרים אשר בנית, ו
שמור בידך, ישארו לך.
15:8 ואם יהיה, או יהיה, בזכות המלך, ימחל לו.
אתה מעתה והלאה לעד.
15:9 יתר על כן, כאשר נשיג את מלכותנו, נכבד אותך, ו
עמך, ומקדשך, בכבוד רב, למען כבודך
להיות מוכרים בכל העולם.
15:10 במאה השבעים וארבע עשרה השנה הלך אנטיוכוס אל ה
אֶרֶץ אֲבוֹתָיו: בְּעֵת כָּל הַכֹּחוֹת נִתְחַבְּלוּ אֵלָיו
אותו, כך שמעטים נשארו עם טריפון.
15:11 לפיכך נרדף על ידי המלך אנטיוכוס, וברח אל דורה אשר
שוכב על שפת הים:
15:12 כי ראה כי צרות באות עליו בבת אחת וכי כוחותיו
נטש אותו.
15:13 ואז חנה את אנטיוכוס נגד דורה, ומאה ומאה
עשרים אלף איש מלחמה ושמונה אלף פרשים.
15:14 וכאשר יסב את העיר מסביב ויצטרף לאניות הקרובות
אל העיירה שעל שפת הים, הרגיז את העיר ביבשה ובים,
אף אחד לא סבל ממנו לצאת או להיכנס.
15:15 בעונה הממוצעת הגיעו נומניוס והחברה שלו מרומא, לאחר
מכתבים למלכים ולמדינות; שבו נכתבו הדברים האלה:
15:16 לוציוס, קונסול הרומאים למלך תלמי, מברך:
15:17 שגרירי היהודים, ידידינו וחברינו, באו אלינו כדי
לחדש את הידידות והליגה הישנה, להישלח מסימון הגבוה
כומר, ומבני היהודים:
15:18 והביאו מגן זהב של אלף לירות.
15:19 חשבנו כי טוב לכתוב למלכים ולארצות
הם לא צריכים להזיק להם, ולא להילחם בהם, בעריהם, או
מדינות, ועדיין לא סייעו לאויביהן נגדן.
15:20 גם היה נראה לנו טוב לקבל את המגן מהם.
15:21 אם-יהיו איש-מזיקים אשר ברחו מפניהם
ארץ לך, מסר אותם לשמעון הכהן הגדול למען יוכל
להעניש אותם לפי החוק שלהם.
15:22 את אותם הדברים כתב גם לדמטריוס המלך ולאטאלוס.
לאריאראת\'ס ולארסאס,
15:23 ולכל הארצות ולסמפסמס והלקדמוניים ואל
דלוס, ומינדוס, וסיציון, וקריה, וסאמוס, ופמפיליה, ו
ליקיה, והליקרנסוס, ורודוס, וארדוס, וקוס, וסייד, ו
ארדוס, וגורטינה, וקנידוס, וקפריסין, וקירנה.
15:24 ואת עותק זה כתבו לשמעון הכהן הגדול.
15:25 אז חנה אנטיוכוס המלך על דורה ביום השני ותקף אותה
ללא הרף, וליצור מנועים, שבאמצעותם הוא סגר את טריפון, זה
הוא לא יכול היה לצאת ולא להיכנס.
15:26 באותה שעה שלח אליו שמעון אלפיים איש נבחרים לעזור לו; כסף
וכן, וזהב, והרבה שריון.
15:27 אף-על-פי-כן לא יקבלו אותם, כי אם יפר את כל הבריתות
אשר עשה עמו מקודם, ונעשה לו זר.
15:28 ועוד שלח אליו את אתנוביוס, אחד מחבריו, להתייעץ
עמו, ואמרו, אתם מונעים את יופה ואת עזרה; עם המגדל כלומר
בירושלים, שהן ערי ממלכתי.
15:29 גבוליו הרסתם ופגעתם בארץ ופגעתם
קיבל את השליטה במקומות רבים בממלכתי.
15:30 ועתה תציל את הערים אשר כבשתם ואת המסות
מן המקומות, אשר תפסת בהם שלטון ללא גבול
יהודה:
15:31 או תן לי עבורם חמש מאות ככר כסף; ועבור ה
הרע אשר עשית, ומסות הערים, חמש אחר
מאה כשרונות: אם לא, נבוא ונלחם נגדך
15:32 בא אתנוביוס חבר המלך לירושלים וכאשר ראה את
תהילת שמעון, וארון צלחת זהב וכסף, והגדול שלו
נוכחות, הוא נדהם, וסיפר לו את הודעת המלך.
15:33 וענה שמעון ואמר לו: לא לקחנו אף אחד אחר
אדמת גברים, ולא מחזיקה את מה ששייך לאחרים, אלא את
נחלת אבותינו, אשר אויבינו היו בה שלא כדין
החזקה בזמן מסוים.
15:34 על כן, בהזדמנות, מחזיקים בנחלת אבותינו.
15:35 והרי אתה דורש את יופה ואת עזה, אף על פי שהם עשו נזק גדול.
לעם בארצנו, ובכל זאת ניתן לך מאה כשרונות
בשבילם. על כך אתנוביוס לא ענה לו אף מילה;
15:36 וחזרו בזעם אל המלך ויודיעו לו על אלה
נאומים, ותפארת שמעון, וכל אשר ראה:
וְעַל כֵּן הָיָה הַמֶּלֶךְ מְאֹד.
15:37 בינתיים ברח טריפון בספינה לאורתוזיאס.
15:38 וימנה המלך את קנדביוס לראש חוף הים ונתן לו
שלל הרגלים והפרשים,
15:39 ויצוהו להרחיק את צבאו ליהודה; גם הוא ציווה עליו
לבנות את קדרון ולבצר את השערים ולמלחמה נגד
אֲנָשִׁים; אך באשר למלך עצמו, הוא רדף אחרי טריפון.
15:40 אז הגיע קנדביוס לג\'מניה והתחיל להתגרות בעם
לפלוש ליהודה, ולקחת את העם בשבי, ולהרוג אותם.
15:41 וכאשר בנה את קדרו, העמיד שם פרשים וצבא
שוטרים, עד הסוף כי הנפקת החוצה הם עלולים לעשות outroads על
דרכי יהודה, כפי שציווה אותו המלך.