1 מכבים
12:1 וכאשר ראה יהונתן את השעה ההיא משרת אותו, בחר באנשים, ו
שלח אותם לרומא, כדי לאשר ולחדש את הידידות שהייתה להם
איתם.
12:2 הוא שלח מכתבים גם אל הלקדמונים, ולמקומות אחרים, למען
אותה מטרה.
12:3 וַיֵּלְכוּ אֶל רוּמָה וַיָּבֹאוּ אֶת הַסְנַט וַיֹּאמְרוּ יְהוֹנָתָן
הכהן הגדול ואנשי היהודים שלחו אותנו אליכם אל ה
סוף אתה צריך לחדש את הידידות, שהייתה לך איתם, ולהיפגש,
כמו בעבר.
12:4 על כך נתנו להם הרומאים מכתבים למושלי כל מקום
שיביאו אותם לארץ יהודה בשלום.
12:5 וזהו העתק המכתבים אשר כתב יונתן אל
Lacedmonians:
12:6 יהונתן הכהן הגדול וזקני העם והכהנים
וְאַחֲרֵי הַיְהוּדִים, אֶל הַלְּקָדִים, שָׁלַח אֲחֵיהֶם
בְּרָכָה:
יב:7 מכתבים נשלחו בעבר לאוניאס הכהן הגדול מ
דריוש, אשר מלך אז בקרבכם, לאמר כי אתם אחינו.
כפי שהעותק החתום כאן מציין.
יב:8 אז הפציר אוניאס בשגריר שנשלח בכבוד,
וקיבל את המכתבים, שבהם הוכרזה על הליגה ו
חֲבֵרוּת.
12:9 לכן גם אנחנו, אף על פי שאיננו צריכים אף אחד מהדברים האלה, שיש לנו
ספרי קודש בידינו לנחם אותנו,
12:10 בכל זאת ניסו לשלוח אליך לחידוש
אחווה וידידות, פן נהיה זרים לך
כָּל-כֵן: כִּי-עֵת רַב עָלָה מֵאֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָנוּ.
12:11 לפיכך אנו בכל עת ללא הפסק, הן בחגים שלנו והן באחרים
ימים נוחים, זכור אותך בקורבנות שאנו מציעים, ו
בתפילותינו, כפי שההיגיון הוא, וכפי שמתאים לנו לחשוב על שלנו
אַחִים לְדָת:
12:12 ואנחנו צודקים שמחים על כבודך.
12:13 באשר לעצמנו, היו לנו צרות גדולות ומלחמות מכל עבר,
כי המלכים אשר סביבנו נלחמו עלינו.
12:14 אך לא היינו מטרידים לכם ולא לאחרים שלנו
חברי קונפדרציה וחברים, במלחמות האלה:
12:15 כי יש לנו עזרה מן השמים המסייעת לנו, כפי שאנו ננצל
מֵאוֹיְבֵינוּ, וְאוֹיְבֵינוּ מְרֻפִּים.
12:16 מסיבה זו בחרנו את נומניוס בן אנטיוכוס, ואת אנטיפטרוס הוא.
בן יאסון, ושלח אותם אל הרומאים, לחדש את האחווה שאנו
היה איתם, והליגה לשעבר.
12:17 ציוונו גם אותם ללכת אליך ולהצדיע ולהושיע אותך
מכתבינו בעניין חידוש אחוותינו.
12:18 על כן עתה תעשה טוב לתת לנו תשובה עליו.
12:19 וזהו העתק המכתבים אשר שלח אוניארס.
12:20 אראוס מלך הלקדמונים לאוניאס הכהן הגדול מברך:
12:21 נמצא בכתב כי הלקדמונים והיהודים הם אחים.
וכי הם מבני אברהם:
12:22 ועתה, כיון שהדבר נודע לנו, טוב תעשו
כתוב לנו על השגשוג שלך.
12:23 אנחנו כן כותבים לך שוב, שהבקר והסחורה שלך הם שלנו, ו
שלנו הם שלך. אנחנו מצווים לכן את השגרירים שלנו לדווח
אליך בחכמה זו.
12:24 וַיִּשְׁמַע יְהוֹנָתָן כִּי בָּאוּ נָשָׂי דְמִבְיוֹס להילחם
נגדו עם צבא גדול מבעבר,
12:25 הסתלק מירושלים ופגש אותם בארץ אמתיס כי הוא
לא נתן להם הפוגה להיכנס לארצו.
12:26 גם שלח מרגלים אל אוהליהם אשר חזרו ויאמרו לו
הם נתמנו לבוא עליהם בעונת הלילה.
12:27 לפיכך, ברגע שקיעת השמש, ציווה יהונתן לאנשיו
להסתכל ולהיות בנשק, כדי שכל הלילה הם יהיו מוכנים לכך
להילחם: גם שלח קנטינלים סביב הצבא
12:28 אך כאשר שמעו המתנגדים כי יהונתן ואנשיו מוכנים לקראתו
קרב, פחדו, ורעדו בלבם, והציתו
שריפות במחנה שלהם.
12:29 אך יונתן וחברתו לא ידעו זאת עד הבוקר כי הם
ראה את האורות בוערים.
12:30 ויהונתן רדף אחריהם ולא השיג אותם כי הם היו
עברו על נהר האלות\'רוס.
12:31 על כן פנה יונתן אל הערבים אשר נקראו זבדים.
וַיַּכֵּה אוֹתָם, וַיִּקְחוּ אֶת שֶׁלָּם.
12:32 ויצא משם, בא לדמשק, ועבר בכל הארץ
מדינה,
12:33 גם שמעון יצא ויעבור בארץ עד אסקלון ו
האחזים שם הסמוכים, ומשם פנה ליופה, וזכה
זה.
12:34 כי שמע כי ימסרו את המחזיק ללוקחים
חלקו של דמטריוס; לפיכך העמיד שם חיל מצב לשמור אותו.
12:35 אחרי זה חזר יונתן הביתה וקרא לזקני העם
אנשים ביחד, הוא התייעץ איתם לגבי בניית אחיזות חזקות
יהודה,
12:36 והגביה את חומות ירושלים והרים הר גדול
בין המגדל לעיר, כי להפרידו מהעיר, כי
אז זה יכול להיות לבד, שאנשים לא ימכרו ולא יקנו בו.
12:37 על זה הם התכנסו לבנות את העיר, בגלל חלק מ
נפל החומה אל הנחל מצד מזרח, והם
תיקן את אשר נקרא קפנתה.
12:38 גם שמעון הקים את אדידה בספלה וחיזק אותה בשערים ו
סורגים.
12:39 כעת ניגש טריפון להשיג את ממלכת אסיה ולהרוג את אנטיוכוס
המלך, למען ישים את הכתר על ראשו.
12:40 אך פחד כי יהונתן לא יסבול אותו, וכי הוא
ילחם נגדו; לכן הוא חיפש דרך איך לקחת את יונתן,
כדי שיהרוג אותו. וַיִּסָּרֵק וַיָּבֹא אֶת-בַּת-צָן.
12:41 ויצא יהונתן לקראתו עם ארבעים אלף איש נבחרים
הקרב, ובא לבית-סן.
12:42 עכשיו כשטריפון ראה את יונתן בא בכוח כה גדול, הוא לא העז
למתוח עליו את ידו;
12:43 אבל קיבלו אותו בכבוד, והיללו אותו לכל חבריו, ו
נתן לו מתנות, וציווה על אנשי המלחמה שלו להיות צייתנים לו.
לגבי עצמו.
12:44 גם ליונתן אמר למה הבאת את כל העם הזה
צרות גדולות, לראות שאין מלחמה בינינו?
12:45 לכן שלח אותם עכשיו הביתה שוב, ובחר כמה גברים לחכות להם
אתה, ובא אתה אתי אל תלמי, כי אתן לך, ו
שאר המעוזים והכוחות, וכל אשר יש להם מטען:
אשר לי, אשוב ואסתלק: כי זו הסיבה לבואי.
12:46 ויהונתן האמין בו עשה כדבריו ושלח את צבאו.
שנכנס לארץ יהודה.
12:47 ועם עצמו החזיק רק שלושת אלפים איש, מהם שלח שניים
אלף אל הגליל, ואלף הלכו עמו.
12:48 ומיד כשיונתן נכנס לתלמאי סגרו את תלמי.
השערים ולקחו אותו ואת כל הבאים עמו הרגו
החרב.
12:49 אז שלח את טריפון צבא רגל ופרשים לגליל ולתוכו
המישור הגדול, להרוס את כל חבריו של יונתן.
12:50 אבל כאשר ידעו כי יהונתן והאשר עמו נלקחו
והרגו, עודדו זה את זה; והלכו קרוב זה לזה,
מוכן להילחם.
12:51 אז הבאים אחריהם, הבחינו שהם מוכנים
להילחם על חייהם, חזרו שוב.
12:52 אז באו כולם לארץ יהודה בשלום ושם הם
יבלו יהונתן, והאשר עמו, וכאבו
חוֹשֵׁשׁ; וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל קִינָה גָּדוֹל.
12:53 אז ביקשו כל הגויים אשר מסביב להשמידם.
כִּי אָמְרוּ לָהֶם, אֵין לָהֶם שָׂר, וְלֹא יוֹזֵר לָהֶם;
הבה נעשה עליהם מלחמה, ונסיר את זכרם מקרב האנשים.