1 מכבים 12:1 וכאשר ראה יהונתן את השעה ההיא משרת אותו, בחר באנשים, ו שלח אותם לרומא, כדי לאשר ולחדש את הידידות שהייתה להם איתם. 12:2 הוא שלח מכתבים גם אל הלקדמונים, ולמקומות אחרים, למען אותה מטרה. 12:3 וַיֵּלְכוּ אֶל רוּמָה וַיָּבֹאוּ אֶת הַסְנַט וַיֹּאמְרוּ יְהוֹנָתָן הכהן הגדול ואנשי היהודים שלחו אותנו אליכם אל ה סוף אתה צריך לחדש את הידידות, שהייתה לך איתם, ולהיפגש, כמו בעבר. 12:4 על כך נתנו להם הרומאים מכתבים למושלי כל מקום שיביאו אותם לארץ יהודה בשלום. 12:5 וזהו העתק המכתבים אשר כתב יונתן אל Lacedmonians: 12:6 יהונתן הכהן הגדול וזקני העם והכהנים וְאַחֲרֵי הַיְהוּדִים, אֶל הַלְּקָדִים, שָׁלַח אֲחֵיהֶם בְּרָכָה: יב:7 מכתבים נשלחו בעבר לאוניאס הכהן הגדול מ דריוש, אשר מלך אז בקרבכם, לאמר כי אתם אחינו. כפי שהעותק החתום כאן מציין. יב:8 אז הפציר אוניאס בשגריר שנשלח בכבוד, וקיבל את המכתבים, שבהם הוכרזה על הליגה ו חֲבֵרוּת. 12:9 לכן גם אנחנו, אף על פי שאיננו צריכים אף אחד מהדברים האלה, שיש לנו ספרי קודש בידינו לנחם אותנו, 12:10 בכל זאת ניסו לשלוח אליך לחידוש אחווה וידידות, פן נהיה זרים לך כָּל-כֵן: כִּי-עֵת רַב עָלָה מֵאֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָנוּ. 12:11 לפיכך אנו בכל עת ללא הפסק, הן בחגים שלנו והן באחרים ימים נוחים, זכור אותך בקורבנות שאנו מציעים, ו בתפילותינו, כפי שההיגיון הוא, וכפי שמתאים לנו לחשוב על שלנו אַחִים לְדָת: 12:12 ואנחנו צודקים שמחים על כבודך. 12:13 באשר לעצמנו, היו לנו צרות גדולות ומלחמות מכל עבר, כי המלכים אשר סביבנו נלחמו עלינו. 12:14 אך לא היינו מטרידים לכם ולא לאחרים שלנו חברי קונפדרציה וחברים, במלחמות האלה: 12:15 כי יש לנו עזרה מן השמים המסייעת לנו, כפי שאנו ננצל מֵאוֹיְבֵינוּ, וְאוֹיְבֵינוּ מְרֻפִּים. 12:16 מסיבה זו בחרנו את נומניוס בן אנטיוכוס, ואת אנטיפטרוס הוא. בן יאסון, ושלח אותם אל הרומאים, לחדש את האחווה שאנו היה איתם, והליגה לשעבר. 12:17 ציוונו גם אותם ללכת אליך ולהצדיע ולהושיע אותך מכתבינו בעניין חידוש אחוותינו. 12:18 על כן עתה תעשה טוב לתת לנו תשובה עליו. 12:19 וזהו העתק המכתבים אשר שלח אוניארס. 12:20 אראוס מלך הלקדמונים לאוניאס הכהן הגדול מברך: 12:21 נמצא בכתב כי הלקדמונים והיהודים הם אחים. וכי הם מבני אברהם: 12:22 ועתה, כיון שהדבר נודע לנו, טוב תעשו כתוב לנו על השגשוג שלך. 12:23 אנחנו כן כותבים לך שוב, שהבקר והסחורה שלך הם שלנו, ו שלנו הם שלך. אנחנו מצווים לכן את השגרירים שלנו לדווח אליך בחכמה זו. 12:24 וַיִּשְׁמַע יְהוֹנָתָן כִּי בָּאוּ נָשָׂי דְמִבְיוֹס להילחם נגדו עם צבא גדול מבעבר, 12:25 הסתלק מירושלים ופגש אותם בארץ אמתיס כי הוא לא נתן להם הפוגה להיכנס לארצו. 12:26 גם שלח מרגלים אל אוהליהם אשר חזרו ויאמרו לו הם נתמנו לבוא עליהם בעונת הלילה. 12:27 לפיכך, ברגע שקיעת השמש, ציווה יהונתן לאנשיו להסתכל ולהיות בנשק, כדי שכל הלילה הם יהיו מוכנים לכך להילחם: גם שלח קנטינלים סביב הצבא 12:28 אך כאשר שמעו המתנגדים כי יהונתן ואנשיו מוכנים לקראתו קרב, פחדו, ורעדו בלבם, והציתו שריפות במחנה שלהם. 12:29 אך יונתן וחברתו לא ידעו זאת עד הבוקר כי הם ראה את האורות בוערים. 12:30 ויהונתן רדף אחריהם ולא השיג אותם כי הם היו עברו על נהר האלות\'רוס. 12:31 על כן פנה יונתן אל הערבים אשר נקראו זבדים. וַיַּכֵּה אוֹתָם, וַיִּקְחוּ אֶת שֶׁלָּם. 12:32 ויצא משם, בא לדמשק, ועבר בכל הארץ מדינה, 12:33 גם שמעון יצא ויעבור בארץ עד אסקלון ו האחזים שם הסמוכים, ומשם פנה ליופה, וזכה זה. 12:34 כי שמע כי ימסרו את המחזיק ללוקחים חלקו של דמטריוס; לפיכך העמיד שם חיל מצב לשמור אותו. 12:35 אחרי זה חזר יונתן הביתה וקרא לזקני העם אנשים ביחד, הוא התייעץ איתם לגבי בניית אחיזות חזקות יהודה, 12:36 והגביה את חומות ירושלים והרים הר גדול בין המגדל לעיר, כי להפרידו מהעיר, כי אז זה יכול להיות לבד, שאנשים לא ימכרו ולא יקנו בו. 12:37 על זה הם התכנסו לבנות את העיר, בגלל חלק מ נפל החומה אל הנחל מצד מזרח, והם תיקן את אשר נקרא קפנתה. 12:38 גם שמעון הקים את אדידה בספלה וחיזק אותה בשערים ו סורגים. 12:39 כעת ניגש טריפון להשיג את ממלכת אסיה ולהרוג את אנטיוכוס המלך, למען ישים את הכתר על ראשו. 12:40 אך פחד כי יהונתן לא יסבול אותו, וכי הוא ילחם נגדו; לכן הוא חיפש דרך איך לקחת את יונתן, כדי שיהרוג אותו. וַיִּסָּרֵק וַיָּבֹא אֶת-בַּת-צָן. 12:41 ויצא יהונתן לקראתו עם ארבעים אלף איש נבחרים הקרב, ובא לבית-סן. 12:42 עכשיו כשטריפון ראה את יונתן בא בכוח כה גדול, הוא לא העז למתוח עליו את ידו; 12:43 אבל קיבלו אותו בכבוד, והיללו אותו לכל חבריו, ו נתן לו מתנות, וציווה על אנשי המלחמה שלו להיות צייתנים לו. לגבי עצמו. 12:44 גם ליונתן אמר למה הבאת את כל העם הזה צרות גדולות, לראות שאין מלחמה בינינו? 12:45 לכן שלח אותם עכשיו הביתה שוב, ובחר כמה גברים לחכות להם אתה, ובא אתה אתי אל תלמי, כי אתן לך, ו שאר המעוזים והכוחות, וכל אשר יש להם מטען: אשר לי, אשוב ואסתלק: כי זו הסיבה לבואי. 12:46 ויהונתן האמין בו עשה כדבריו ושלח את צבאו. שנכנס לארץ יהודה. 12:47 ועם עצמו החזיק רק שלושת אלפים איש, מהם שלח שניים אלף אל הגליל, ואלף הלכו עמו. 12:48 ומיד כשיונתן נכנס לתלמאי סגרו את תלמי. השערים ולקחו אותו ואת כל הבאים עמו הרגו החרב. 12:49 אז שלח את טריפון צבא רגל ופרשים לגליל ולתוכו המישור הגדול, להרוס את כל חבריו של יונתן. 12:50 אבל כאשר ידעו כי יהונתן והאשר עמו נלקחו והרגו, עודדו זה את זה; והלכו קרוב זה לזה, מוכן להילחם. 12:51 אז הבאים אחריהם, הבחינו שהם מוכנים להילחם על חייהם, חזרו שוב. 12:52 אז באו כולם לארץ יהודה בשלום ושם הם יבלו יהונתן, והאשר עמו, וכאבו חוֹשֵׁשׁ; וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל קִינָה גָּדוֹל. 12:53 אז ביקשו כל הגויים אשר מסביב להשמידם. כִּי אָמְרוּ לָהֶם, אֵין לָהֶם שָׂר, וְלֹא יוֹזֵר לָהֶם; הבה נעשה עליהם מלחמה, ונסיר את זכרם מקרב האנשים.