1 מכבים
11:1 ויקבץ מלך מצרים צבא גדול כחול אשר
שוכב על שפת הים, וספינות רבות, והסתובבו במרמה
להשיג את ממלכתו של אלכסנדר, ולהצטרף אליה לממלכה שלו.
11:2 ואז לקח את מסעו לספרד בדרכי שלום, כפי שהם
פתחו לו מן הערים, ופגשו אותו: כי היה למלך אלכסנדר
ציווה עליהם לעשות כן, כי הוא גיסו.
11:3 בבוא תלמי בערים וקבע בכל אחת מהן א
חיל מצב של חיילים לשמור עליו.
11:4 וכאשר קרב אל אזוטוס, הראו לו את מקדש דגון
שנשרף, ואזוטוס ופרבריו ההרוסים.
וְהַגּוּפוֹת אֲשֶׁר נוֹצְקוּ אֶל-הָאָרֶץ וְאֵת אֲשֶׁר שָׂרֵף בָּהֶם
קרב; כי עשו מהם ערימות בדרך שבה יעבור.
11:5 וכן אמרו למלך את אשר עשה יהונתן, על דעתו
עלול להאשים אותו: אבל המלך שתק.
11:6 ואז פגש יהונתן את המלך בפאר רב ביופה ושם הצדיעו
אחד את השני, ולינה.
11:7 אחר כך קרא יהונתן כשהלך עם המלך אל הנהר
אלות\'רוס, חזר שוב לירושלים.
11:8 המלך תלמי, לאחר שקיבל את שלטון הערים על ידי ה
ים עד סלאוקיה על חוף הים, דמיוני רשעים מייעצים נגד
אלכסנדר.
11:9 ושלח שגרירים אל המלך דמטריוס לאמר בוא הבה.
תעשה בינינו ברית, ואני אתן לך את בתי מי
לאלכסנדר יש, ואתה תמלוך בממלכת אביך.
11:10 כי אני מתחרט על שנתתי לו את בתי כי ביקש להרוג אותי.
11:11 כה לשון הרע עליו כי חפץ במלכותו.
11:12 על כן לקח את בתו ממנו ונתנה לדמטריוס
נטשו את אלכסנדר, כך ששנאתם הייתה ידועה בגלוי.
11:13 אז נכנס תלמי לאנטיוכיה ושם הניח שני כתרים על שלו
ראש, כתר אסיה ומצרים.
11:14 בעונה הממוצעת היה המלך אלכסנדר בקיליציה, כי אלה כי
ישבו באזורים האלה התקוממו ממנו.
11:15 אך כאשר שמע אלכסנדר זאת, בא למלחמה נגדו
המלך תלמי הוציא את צבאו ופגש אותו בכוח אדיר.
ולהוציא אותו לעוף.
11:16 אז אלכסנדר ברח לערב שם כדי להגן עליו; אלא תלמי המלך
היה מרומם:
11:17 כי זבדיאל הערבי הוריד את ראשו של אלכסנדר ושלח אותו אל
תלמי.
11:18 גם תלמי המלך מת ביום השלישי למחרת, והיו בה
אחזקות חזקות נהרגו אחת מהשנייה.
11:19 לפי זה מלך דמטריוס במאה השבעים ושבעים
שָׁנָה.
11:20 באותה שעה אסף יונתן את אשר ביהודה
קח את המגדל אשר בירושלים: ועשה הרבה מנועי מלחמה
נגד זה.
11:21 אז באו רשעים, ששנאו את עמם, הלכו אל
המלך, ואמר לו כי יונתן מצור על המגדל.
11:22 אשר שמע, כעס, ומיד התרחק, בא
לתלמאי, וכתב ליונתן, שלא יצור עליו מצור
המגדל, אבל בוא לדבר איתו ב-Ptolemais בחיפזון רב.
11:23 אף על פי כן, יהונתן, בשמע זאת, ציווה לצור עליה
עדיין: ובחר מזקני ישראל ומהכהנים, ו
לשים את עצמו בסכנה;
11:24 ויקח כסף וזהב ובגדים ומתנות צוללנים חוץ מזה
הלך אל תלמי אל המלך, שם מצא חן בעיניו.
11:25 ואף על פי שאנשים רשעים מהעם הגישו תלונות נגד
אוֹתוֹ,
11:26 ואולם המלך הפציר בו כפי שעשו קודמיו קודם לכן
קידם אותו לעיני כל חבריו,
11:27 ויאשר אותו בכהונה הגדולה ובכל הכבודים שהוא
היה קודם, ונתן לו בכורה בין חבריו הראשיים.
11:28 ויחל יהונתן למלך שישחרר את יהודה
הוקרה, כמו גם שלוש הממשלות, עם מדינת השומרון; ו
הוא הבטיח לו שלוש מאות כשרונות.
11:29 והסכים המלך וכתב מכתבים ליונתן מכל אלה
דברים בדרך זו:
11:30 המלך דמטריוס ליונתן אחיו ואל גוי העם
יהודים, שולחים ברכה:
11:31 אנחנו שולחים לך כאן עותק של המכתב שכתבנו לבת דודנו
מאמרים עליך, כדי שתראה אותו.
11:32 המלך דמטריוס אל אביו לסטנס שולח דרישת שלום:
11:33 אנחנו נחושים לעשות טוב לעם היהודים, שהם שלנו
חברים, ושמרו איתנו בריתות, בגלל רצונם הטוב כלפי
לָנוּ.
11:34 על כן אשררנו להם את גבולות יהודה עם ה
שלוש ממשלות של אפרמה ולוד ורמתם, שנוספו
ליהודה, מארץ שומרון, וכל מה שאליו
אותם, לכל המקריבים בירושלים, במקום התשלומים
אשר המלך קיבל מהם מדי שנה קודם לכן מפירותיהם
האדמה ושל העצים.
11:35 ובאשר לשאר הדברים השייכים לנו, המעשרות והמנהגים
לנו, כמו גם בורות המלח, ומסי הכתר, שהם
בזכותנו, אנו משחררים את כולם למען הקלה.
11:36 ודבר מזה לא יבוטל מעתה ואילך לעולמים.
11:37 ועתה ראה כי אתה עושה עותק של הדברים האלה, ויהי
נמסר ליונתן, וישב על הר הקודש בעין בולט
מקום.
11:38 לאחר מכן, כאשר ראה המלך דמטריוס כי הארץ שקטה לפניו.
וכי לא התנגדה לו, שלח את כל שלו
כוחות, כל אחד למקום שלו, מלבד להקות מסוימות של זרים,
אשר אסף מאיי הגויים: על כן כל ה
כוחות אבותיו שנאו אותו.
11:39 יתר על כן, היה טריפון אחד, שהיה חלקו של אלכסנדר לפני כן,
אשר, בראותו שכל הצבא ממלמל כנגד דמטריוס, הלך אליו
סימלקוה הערבי שגידל את אנטיוכוס בנו הצעיר של
אלכסנדר,
11:40 והשכיב עליו להצילו את אנטיוכוס הצעיר הזה למען יוכל
מלוך במקום אביו: אמר לו על כן את כל דמטריוס
עשה, וכיצד היו אנשי המלחמה שלו באיבה איתו, ושם הוא
נשארה עונה ארוכה.
11:41 בינתים שלח יהונתן אל המלך דמטריוס שיטיל
אלה של המגדל מירושלים, וגם אלה שבמבצרים:
כי הם נלחמו נגד ישראל.
11:42 ושלח דמטריוס אל יהונתן לאמר, לא אעשה זאת רק בשביל
אותך ואת עמך, אבל אכבד אותך מאוד ואת עמך, אם
הזדמנות לשרת.
11:43 ועתה תעשה טוב אם תשלח לי אנשים לעזור לי; ל
כל כוחותיי נעלמו ממני.
11:44 על זה שלח אותו יהונתן שלושת אלפים איש חזק אל אנטיוכיה ו
בבואם אל המלך, שמח המלך מאוד על בואם.
11:45 ואולם אנשי העיר התאספו אל ה
בתוך העיר, למספר מאה ועשרים אלף איש.
והיה הורג את המלך.
11:46 על כן ברח המלך אל החצר, ואנשי העיר שמרו על
מעברי העיר, והחלו להילחם.
11:47 ויקרא המלך לעזרה ליהודים, אשר באו אליו בשעה
פעם אחת, ומתפזרים בעיר הרגו באותו יום ב
עיר למספר מאה אלף.
11:48 וכן הבעירו את העיר, ושלל רב הוציאו ביום ההוא
מסר את המלך.
11:49 אז כאשר ראו בני העיר כי היהודים קיבלו את העיר כמוהם
היה, נחלש אומץ לבם: על כן התפללו אל ה
מלך, ובכה לאמר:
11:50 תן לנו שלום, ושיפסיקו היהודים מלתקוף אותנו ואת העיר.
11:51 בזה השליכו את נשקם ועשו שלום; והיהודים
התכבדו לעיני המלך, ולעיני כל זה
היו בממלכתו; וַיִּשְׁבוּ אֶת-יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר שָׁלֵל גָּדוֹל.
11:52 וישב המלך דמטריוס על כסא מלכותו והארץ הייתה
שקט לפניו.
11:53 אף-על-פי-כן התפזר בכל אשר דברו והתנכר
עצמו מיונתן, וגם לא גמל לו לפי ההטבות
אשר קיבל ממנו, אך הטריד אותו מאוד.
11:54 לאחר מכן חזר טריפון, ואיתו הילד הצעיר אנטיוכוס, אשר
שלט, והוכתר.
11:55 אז אספו אליו את כל אנשי המלחמה אשר שם דמטריוס
משם, והם נלחמו בדמטריוס, שהפנה את גבו וברח.
11:56 יתר על כן טריפון לקח את הפילים, וזכה באנטיוכיה.
11:57 באותה שעה כתב אנטיוכוס הצעיר ליונתן לאמר אני מאשר אותך
בכהונה גדולה, ותמנה אותך לשליט על הארבעה
ממשלות, ולהיות אחד מחבריו של המלך.
11:58 על כך שלח לו כלי זהב לשרת בהם ונתן לו רשות
לשתות בזהב, ולהתלבש בסגול, וללבוש זהב
אַבזָם.
11:59 גם את אחיו שמעון הוא עשה רב חובל מהמקום שנקרא הסולם
מטירוס עד גבול מצרים.
11:60 ויצא יהונתן ויעבור בערים שמעבר לה
מים, וכל כוחות ארם התאספו אליו למען
עזור לו: ובבואו לאסקלון, פגשו אותו בני העיר
בכבוד.
11:61 מנין הלך לעזה ואנשי עזה סגרו אותו בחוץ; לכן הוא
הטיל עליה מצור, ושרף את מגרותיה באש, ו
פינקל אותם.
11:62 אחר כך, כאשר התפללו בני עזה ליונתן, הוא עשה
שלום עמהם, ולקחו את בני ראשיהם לבני ערובה, ו
שלח אותם לירושלים, ועברו בארץ עד דמשק.
11:63 וכאשר שמע יונתן כי נסיכיו של דמטריוס באו לקאדס.
אשר בגליל, בכוח גדול, מתוך כוונה לסלק אותו
המדינה,
11:64 הלך לקראתם והשאיר את שמעון אחיו בארץ.
11:65 אז חנה שמעון על ביתסורא ונלחם בה זמן רב
עונה, ותשתוק את זה:
11:66 אך הם ביקשו לקיים עמו שלום, אשר העניק להם, ואז
הוציא אותם משם, ולקח את העיר, וקבע בה חיל מצב.
11:67 יהונתן וצבאו חנו במי גנסר.
מנין, בשעת בוקר, עלו אותם למישור נסור.
11:68 והנה צבא הזרים פגש אותם במישור, אשר לאחר
הניחו לו אנשים במארב בהרים, באו בעצמם
נגדו.
11:69 אז קמו ממקומותיהם השוכבים במארב והצטרפו
קרב, נמלטו כל אשר מצד יונתן;
11:70 כי לא נשאר אחד מהם חוץ מתתיהו בנו
אבשלום, ויהודה בן כלפי, שרי הצבא.
11:71 ויקרע יהונתן את בגדיו וישליך אדמה על ראשו
התפלל.
11:72 לאחר מכן פנה שוב לקרב, הוא הוציא אותם לברוח, וכך הם
ברח.
11:73 וראו זאת אנשיו הנמלטים, וחזרו אליו
אותו, ועמו רדפו אותם עד קאדס, עד אוהליהם, ו
שם חנו.
11:74 אז נהרגו מן הגויים ביום ההוא כשלושת אלפים איש.
אבל יונתן חזר לירושלים.