1 מכבים 10:1 במאה ושישים השנה אלכסנדר בן אנטיוכוס בשם משפחה אפיפנס, עלה ולקח את תלמי: כי היה לעם קיבל אותו, באמצעותו הוא מלך שם, 10:2 וַיִּשְׁמַע אֶת-הַמֶּלֶךְ דְמִטְרִיּוֹס וַיִּקְבֹץ מְאֹד מארח גדול, ויצא נגדו להילחם. 10:3 ועוד דמטריוס שלח מכתבים ליונתן במילים אוהבות, כך הוא הגדיל אותו. 10:4 כי אמר, הבה נשלם עמו תחילה, בטרם יצטרף אלכסנדר נגדנו: 10:5 אחרת יזכור את כל הרעות אשר עשינו נגדו ו נגד אחיו ואנשיו. 10:6 על כן נתן לו סמכות לקבץ צבא ואל תן נשק למען יעזור לו במלחמה: הוא ציווה גם כן יש למסור לו את בני הערובה שהיו במגדל. 10:7 אז בא יונתן לירושלים וקרא את המכתבים בקהל כל העם ואל אשר במגדל: 10:8 אשר פחדו מאוד בשמעו כי נתן לו המלך סמכות לאסוף מארח. 10:9 על-כך מסרו בני-המגדל את-ערובה ליונתן, ו הוא מסר אותם להוריהם. 10:10 וככה התיישב יהונתן בירושלים והחל לבנות ו לתקן את העיר. 10:11 ויצוה על הפועלים לבנות את החומות ואת הר ציון ואת בערך עם אבנים מרובעות לביצור; והם עשו זאת. 10:12 ואז הנכרים אשר במבצרים אשר היו לבקידס בנה, ברח; 10:13 אשר עזב איש את מקומו וילך לארצו. 10:14 רק בביתסורא חלק מאלה שנטשו את התורה והחוק מצוות נשארו דומם: כי זה היה מקום מקלטם. 10:15 כעת, כאשר שמע המלך אלכסנדר אילו הבטחות שלח אליהם דמטריוס יונתן: כאשר גם נאמר לו על הקרבות והמעשים האצילים אשר הוא ואחיו עשו, ומהכאבים אשר סבלו, 10:16 אמר, האם נמצא אדם אחר כזה? עתה לכן נעשה אותו ידידנו וחברנו. 10:17 על זה כתב מכתב ושלח לו לפי אלה מילים, אומר, 10:18 המלך אלכסנדר ליונתן אחיו שולח ברכה: 10:19 שמענו עליך כי אתה איש רב עוצמה ופגשנו להיות חבר שלנו. 10:20 על כן, היום אנו מצווים אותך להיות הכהן הגדול שלך אומה, ולהיקרא ידיד המלך; (ועם זה שלח אותו חלוק סגול וכתר זהב:) ותדרוש ממך לקחת חלקנו, ולשמור איתנו על ידידות. 10:21 כך בחודש השביעי למאה ושישים השנה, בחג מִן הַמִּשְׁכָּנוֹת, לְבַשׁ יְהוֹנָתָן אֶת הַשְּׁלִימָה הַקֹּדֶשׁ, וַיִּקָּסֵף כוחות, וסיפק שריון רב. 10:22 כאשר שמע דמטריוס, הצטער מאוד ואמר: 10:23 מה עשינו, שאלכסנדר מנע מאיתנו לעשות אחווה היהודים לחזק את עצמו? 10:24 גם אני אכתוב להם דברי עידוד והבטחתי להם כבודים ומתנות, כדי שאוכל לעזור להם. 10:25 הוא שלח אליהם לפיכך: המלך דמטריוס אל אנשי היהודים שולחים ברכה: 10:26 הואיל ושמרתם איתנו בריתות והמשכתם בידידותנו. לא מצטרפים לאויבינו, שמענו על כך, ואנחנו שַׂמֵחַ. 10:27 על כן עתה המשיכו להיות נאמנים בנו, ונעשה טוב לגמול לך על הדברים שאתה עושה למעננו, 10:28 ויעניק לך חסינות רבות ויתן לך פרסים. 10:29 ועתה אני משחרר אותך, ולמענך אני משחרר את כל היהודים מחוות, וממנהגי מלח וממיסי כתר, 10:30 ומזה שייך לי לקבל לחלק השלישי או את הזרע, ואת חצי פרי העצים, אני משחרר אותו היום, למען לא יילקחו מארץ יהודה, וגם לא משלוש הממשלות שמתווספות אליו מתוך ה ארץ שומרון וגליל מהיום ועד עולם. 10:31 תהי גם ירושלים קדושה וחופשיה, וגבולה, שניהם מן עשיריות ומחווה. 10:32 ולגבי המגדל אשר בירושלים, אני נותן מרות אותו, ותן לכהן הגדול, למען ישים בו אנשים אשר ירצה לבחור לשמור אותו. 10:33 יתר על כן, שיחררתי בחופשיות כל אחד מהיהודים שהיו הוציא שבויים מארץ יהודה לכל חלק בממלכתי, וַאֲנִי אֶחָד שֶׁכָּל-קֹדֶרַי יִפְתְּרוּ אֶת-הַמִּסְלוֹת אֲפִלּוּ-בְּהֵמָה. 10:34 ועוד אני רוצה שכל החגים והשבתות והחדשים ימי חג, ושלשת הימים שלפני החג, ושלושת הימים אחרי החג תהיה כל החסינות והחירות לכל היהודים בפנים הממלכה שלי. 10:35 גם לא תהיה לאדם סמכות להתערב או להתעלל באיש מהם בכל עניין. 10:36 עוד אוסיף, כי ירשם בקרב חיל המלך בערך שלושים אלף איש מהיהודים, אשר יינתן להם שכר, כמו שייך לכל כוחות המלך. 10:37 ומהם ישובבו במעצרי המלך, מהם גַּם כַּמָּה יֵשׁוּבוּ עַל פְּנֵי הַמִּלְכוּת אֲשֶׁר מִן בטח: ואני רוצה שהמשגיחים והמושלים שלהם יהיו מעצמם, וכי יחיו על פי חוקים, כפי שציווה המלך בארץ יהודה. 10:38 ולגבי שלוש הממשלות שמתווספות ליהודה מה אֶרֶץ שֹׁמְרוֹן, יִהְיוּ אֶל-יְהוּדָה, וְהָיוּ נחשב תחת אחד, ואינו מחויב לציית לסמכות אחרת מלבד של הכהן הגדול. 10:39 אשר לתלמאיס והארץ אשר בה, אני נותן אותה בחינם. מתנה לבית המקדש בירושלים עבור ההוצאות הנחוצות של ה מִקְלָט. 10:40 יתר על כן אני נותן מדי שנה חמישה עשר אלף שקל כסף מתוך ה חשבונות המלך מהמקומות הנוגעים. 10:41 וכל היתר, אשר לא שילמו השוטרים כבעבר. מעתה ואילך ינתן לעבודות בית המקדש. 10:42 ומלבד זה חמשת אלפים שקל כסף אשר לקחו משימושי המקדש מחוץ לחשבונות שנה אחר שנה, אפילו אלו דברים ישוחררו, כי הם שייכים לכהנים את זה שר בממשלה. 10:43 וכל מי שהם בורחים אל המקדש בירושלים או יהיו במסגרת חירויות זה, בהיותו חב למלך, או לכל עניין אחר, שיהיו בחופש, וכל מה שיש להם בי תְחוּם. 10:44 גם לבנין ולתיקון מלאכות הקדש תינתן הוצאות על חשבונות המלך. 10:45 כן ולבנין חומות ירושלים והביצור ממנו מסביב, יינתנו הוצאות מתוך חשבונות המלך, כמו גם לבניית החומות ביהודה. 10:46 וכאשר שמעו יונתן והעם את הדברים האלה, לא נתנו קרדיט אליהם, ולא קיבלו אותם, כי זכרו את הרעה הגדולה שעשה בישראל; כי הוא פגע בהם מאוד. 10:47 אבל מאלכסנדר הם היו מרוצים, כי הוא היה הראשון הפציר בשלום אמיתי איתם, והם היו קשורים איתו תמיד. 10:48 אז אסף המלך אלכסנדר כוחות גדולים וחנה ממול דמטריוס. 10:49 ואחרי ששני המלכים הצטרפו לקרב, ברח צבאו של דמטריוס אלכסנדר הלך אחריו, וגבר עליהם. 10:50 והוא המשיך את הקרב בכאב מאוד עד שקיעת השמש: וזה יום נהרג דמטריוס. 10:51 לאחר מכן שלח אלכסנדר שגרירים לתלמי מלך מצרים עם א הודעה בעניין זה: 10:52 כיון שחזרתי אל מלכותי ושושבתי בכסא שלי. אבות, וקיבלו את השלטון, והפילו את דמטריוס, ו שיחזר את ארצנו; 10:53 כי לאחר שהצטרפתי לקרב עמו, הוא וגם צבאו היו נבהל מאתנו, כדי שנשב על כסא מלכותו: 10:54 לכן, הבה נעשה ברית אחווה יחדיו, ונתן לי עכשיו בתך לאישה: ואהיה לך לחתן, ואתן את שניהם אתה והיא כפי כבודך. 10:55 וענה תלמי המלך לאמר שמח יהיה היום אשר בו חזרת אל ארץ אבותיך וישבת בכסא של הממלכה שלהם. 10:56 ועתה אעשה לך כפי שכתבת פגוש אותי בשעה תלמי, למען נראה איש את רעהו; כי אשא את בתי ל לך לפי רצונך. 10:57 ויצא תלמי ממצרים עם בתו קליאופטרה והם באו. לתלמי במאה ושבעים שנה ב\': 10:58 היכן שהמלך אלכסנדר פגש אותו, נתן לו את בתו קליאופטרה, וחגגה את נישואיה בתלמי בתפארת רבה, כמו אופן המלכים הוא. 10:59 וכתב המלך אלכסנדר ליונתן כי יבוא ו פגוש אותו. 10:60 אשר הלך לאחר מכן בכבוד אל תלמי, שם פגש את שני המלכים, ונתן להם ולחבריהם כסף וזהב, ומתנות רבות, ו מצאו חן בעיניהם. 10:61 בעת ההיא, אנשים מזיקים מישראל, אנשים בעלי חיים רשעים. התאספו עליו להאשימו: והמלך לא רצה לשמוע אותם. 10:62 כן יותר מזה ציווה המלך לפשוט את בגדיו ו הלבישו אותו בסגול : ועשו כן. 10:63 וישב אותו לבדו ויאמר אל שרייו לכו עמו אל תוך העיר, והכריזו, שאין אדם מתלונן נגדו מכל ענין, ושאין אדם להטריד אותו על שום אופן גורם. 10:64 עתה כאשר ראו מאשמיו כי הוא זוכה לכבוד על פי ה כרוז, ולבושים בסגול, ברחו כולם. 10:65 ויכבד אותו המלך וכתב אותו בין ראשי חבריו ו הפך אותו לדוכס, ושותף בשלטונו. 10:66 אחר כך חזר יונתן לירושלים בשלום ובשמחה. 10:67 יתר על כן ב; מאה שנה וחמישית ושבעים בא דמטריוס בן של דמיטריוס מכרתים לארץ אבותיו: 10:68 כאשר שמע המלך אלכסנדר לספר, הוא הצטער, וחזר לתוך אנטיוכיה. 10:69 אז עשה דמטריוס את אפולוניוס למושל סלוסוריה לגנרלו. אשר אסף צבא גדול, וחנה בג\'מניה, ושלח אל יונתן הכהן הגדול לאמר: 10:70 אתה לבדך קם עלינו, ואני צוחק לבוז בגלל למענך, וחרפה: ולמה אתה מתהדר בכוחך עלינו בהרים? 10:71 ועתה, אם אתה בטח בכוחך, רד אלינו לתוך השדה הפשוט, ושם ננסה את הדבר יחד: כי עם אני הוא הכוח של הערים. 10:72 שאל ולמד מי אני והשאר הלוקחים את חלקנו ויעשו אמרו לך כי רגלך אינה מסוגלת לברוח בארצם. 10:73 על כן עתה לא תוכל להחזיק את הפרשים וכל כך גדולים כוח במישור, שבו אין לא אבן ולא צור, ולא מקום לברוח אל. 10:74 כאשר שמע יונתן את דברי אפולוניוס הללו, הוא התרגש בשלו דעת, ובחירת עשרת אלפים איש יצא מירושלים, שם שמעון אחיו פגש אותו בשביל לעזור לו. 10:75 וַיַּחֲנֶה אֹהָלוֹ אֶל יוֹפָה; הם מיופה סגרו אותו בחוץ של העיר, כי לאפולוניוס היה שם חיל מצב. 10:76 ויצר עליה יהונתן ועל זה הניחוהו בני העיר לפחד: וכך זכה יונתן ביופה. 10:77 כאשר שמע אפולוניוס, הוא לקח שלושת אלפים פרשים, עם א מקבץ גדול של שוטרים, והלכו לאזוטוס כמי שנסע, ו ובכך משך אותו אל המישור. כי היה לו מספר גדול של פרשים, אשר שם את מבטחו. 10:78 אז הלך יהונתן אחריו לאזוטוס, שם התאחדו הצבאות קרב. 10:79 כעת השאיר אפולוניוס אלף פרשים במארב. 10:80 ויידע יהונתן כי יש מארב מאחוריו; כי היה להם הִתְקַבֵּף בְּצַחְתּוֹ, וְהִטְלִיק חָצִים עַל הָעָם, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב. 10:81 אבל העם עמד במקום כפי שציווה אותם יהונתן, וכך סוסי האויבים היו עייפים. 10:82 הוציא את שמעון את צבאו והעמידם על הרגלים. (כי בלו הפרשים) אשר נבהל ממנו, ונמלטו. 10:83 גם הפרשים, שהיו מפוזרים בשדה, ברחו לאזוטוס, נכנסו לביתדגון, מקדש האליל שלהם, ליתר ביטחון. 10:84 ויהונתן הצית את אזוטוס ואת הערים מסביב לו ולקח שלל שלהם; ומקדש דגון, עם הנמלטים אליו. הוא נשרף באש. 10:85 כך נשרפו ונהרגו בחרב קרוב לשמונה אלפים גברים. 10:86 ומשם הסיר יהונתן את צבאו ויחנה על אסקלון. שם יצאו אנשי העיר, ופגשו אותו בפאר רב. 10:87 אחר כך חזר יהונתן וצבאו לירושלים, יש להם שלל. 10:88 כעת, כשהמלך אלכסנדר שמע את הדברים האלה, הוא כיבד את יונתן עדיין יותר. 10:89 ושלח לו אבזם של זהב, כפי שיש לתת למי שיש מדם המלך נתן לו גם את אכרון ואת גבוליו ברשותו.