1 מכבים
10:1 במאה ושישים השנה אלכסנדר בן אנטיוכוס
בשם משפחה אפיפנס, עלה ולקח את תלמי: כי היה לעם
קיבל אותו, באמצעותו הוא מלך שם,
10:2 וַיִּשְׁמַע אֶת-הַמֶּלֶךְ דְמִטְרִיּוֹס וַיִּקְבֹץ מְאֹד
מארח גדול, ויצא נגדו להילחם.
10:3 ועוד דמטריוס שלח מכתבים ליונתן במילים אוהבות, כך
הוא הגדיל אותו.
10:4 כי אמר, הבה נשלם עמו תחילה, בטרם יצטרף
אלכסנדר נגדנו:
10:5 אחרת יזכור את כל הרעות אשר עשינו נגדו ו
נגד אחיו ואנשיו.
10:6 על כן נתן לו סמכות לקבץ צבא ואל
תן נשק למען יעזור לו במלחמה: הוא ציווה גם כן
יש למסור לו את בני הערובה שהיו במגדל.
10:7 אז בא יונתן לירושלים וקרא את המכתבים בקהל
כל העם ואל אשר במגדל:
10:8 אשר פחדו מאוד בשמעו כי נתן לו המלך
סמכות לאסוף מארח.
10:9 על-כך מסרו בני-המגדל את-ערובה ליונתן, ו
הוא מסר אותם להוריהם.
10:10 וככה התיישב יהונתן בירושלים והחל לבנות ו
לתקן את העיר.
10:11 ויצוה על הפועלים לבנות את החומות ואת הר ציון ואת
בערך עם אבנים מרובעות לביצור; והם עשו זאת.
10:12 ואז הנכרים אשר במבצרים אשר היו לבקידס
בנה, ברח;
10:13 אשר עזב איש את מקומו וילך לארצו.
10:14 רק בביתסורא חלק מאלה שנטשו את התורה והחוק
מצוות נשארו דומם: כי זה היה מקום מקלטם.
10:15 כעת, כאשר שמע המלך אלכסנדר אילו הבטחות שלח אליהם דמטריוס
יונתן: כאשר גם נאמר לו על הקרבות והמעשים האצילים אשר
הוא ואחיו עשו, ומהכאבים אשר סבלו,
10:16 אמר, האם נמצא אדם אחר כזה? עתה לכן נעשה אותו
ידידנו וחברנו.
10:17 על זה כתב מכתב ושלח לו לפי אלה
מילים, אומר,
10:18 המלך אלכסנדר ליונתן אחיו שולח ברכה:
10:19 שמענו עליך כי אתה איש רב עוצמה ופגשנו
להיות חבר שלנו.
10:20 על כן, היום אנו מצווים אותך להיות הכהן הגדול שלך
אומה, ולהיקרא ידיד המלך; (ועם זה שלח אותו
חלוק סגול וכתר זהב:) ותדרוש ממך לקחת חלקנו,
ולשמור איתנו על ידידות.
10:21 כך בחודש השביעי למאה ושישים השנה, בחג
מִן הַמִּשְׁכָּנוֹת, לְבַשׁ יְהוֹנָתָן אֶת הַשְּׁלִימָה הַקֹּדֶשׁ, וַיִּקָּסֵף
כוחות, וסיפק שריון רב.
10:22 כאשר שמע דמטריוס, הצטער מאוד ואמר:
10:23 מה עשינו, שאלכסנדר מנע מאיתנו לעשות אחווה
היהודים לחזק את עצמו?
10:24 גם אני אכתוב להם דברי עידוד והבטחתי להם
כבודים ומתנות, כדי שאוכל לעזור להם.
10:25 הוא שלח אליהם לפיכך: המלך דמטריוס אל
אנשי היהודים שולחים ברכה:
10:26 הואיל ושמרתם איתנו בריתות והמשכתם בידידותנו.
לא מצטרפים לאויבינו, שמענו על כך, ואנחנו
שַׂמֵחַ.
10:27 על כן עתה המשיכו להיות נאמנים בנו, ונעשה טוב
לגמול לך על הדברים שאתה עושה למעננו,
10:28 ויעניק לך חסינות רבות ויתן לך פרסים.
10:29 ועתה אני משחרר אותך, ולמענך אני משחרר את כל היהודים
מחוות, וממנהגי מלח וממיסי כתר,
10:30 ומזה שייך לי לקבל לחלק השלישי
או את הזרע, ואת חצי פרי העצים, אני משחרר אותו
היום, למען לא יילקחו מארץ יהודה,
וגם לא משלוש הממשלות שמתווספות אליו מתוך ה
ארץ שומרון וגליל מהיום ועד עולם.
10:31 תהי גם ירושלים קדושה וחופשיה, וגבולה, שניהם מן
עשיריות ומחווה.
10:32 ולגבי המגדל אשר בירושלים, אני נותן מרות
אותו, ותן לכהן הגדול, למען ישים בו אנשים אשר ירצה
לבחור לשמור אותו.
10:33 יתר על כן, שיחררתי בחופשיות כל אחד מהיהודים שהיו
הוציא שבויים מארץ יהודה לכל חלק בממלכתי,
וַאֲנִי אֶחָד שֶׁכָּל-קֹדֶרַי יִפְתְּרוּ אֶת-הַמִּסְלוֹת אֲפִלּוּ-בְּהֵמָה.
10:34 ועוד אני רוצה שכל החגים והשבתות והחדשים
ימי חג, ושלשת הימים שלפני החג, ושלושת הימים
אחרי החג תהיה כל החסינות והחירות לכל היהודים בפנים
הממלכה שלי.
10:35 גם לא תהיה לאדם סמכות להתערב או להתעלל באיש מהם
בכל עניין.
10:36 עוד אוסיף, כי ירשם בקרב חיל המלך בערך
שלושים אלף איש מהיהודים, אשר יינתן להם שכר, כמו
שייך לכל כוחות המלך.
10:37 ומהם ישובבו במעצרי המלך, מהם
גַּם כַּמָּה יֵשׁוּבוּ עַל פְּנֵי הַמִּלְכוּת אֲשֶׁר מִן
בטח: ואני רוצה שהמשגיחים והמושלים שלהם יהיו מעצמם,
וכי יחיו על פי חוקים, כפי שציווה המלך
בארץ יהודה.
10:38 ולגבי שלוש הממשלות שמתווספות ליהודה מה
אֶרֶץ שֹׁמְרוֹן, יִהְיוּ אֶל-יְהוּדָה, וְהָיוּ
נחשב תחת אחד, ואינו מחויב לציית לסמכות אחרת מלבד
של הכהן הגדול.
10:39 אשר לתלמאיס והארץ אשר בה, אני נותן אותה בחינם.
מתנה לבית המקדש בירושלים עבור ההוצאות הנחוצות של ה
מִקְלָט.
10:40 יתר על כן אני נותן מדי שנה חמישה עשר אלף שקל כסף מתוך ה
חשבונות המלך מהמקומות הנוגעים.
10:41 וכל היתר, אשר לא שילמו השוטרים כבעבר.
מעתה ואילך ינתן לעבודות בית המקדש.
10:42 ומלבד זה חמשת אלפים שקל כסף אשר לקחו
משימושי המקדש מחוץ לחשבונות שנה אחר שנה, אפילו אלו
דברים ישוחררו, כי הם שייכים לכהנים את זה
שר בממשלה.
10:43 וכל מי שהם בורחים אל המקדש בירושלים או יהיו
במסגרת חירויות זה, בהיותו חב למלך, או לכל
עניין אחר, שיהיו בחופש, וכל מה שיש להם בי
תְחוּם.
10:44 גם לבנין ולתיקון מלאכות הקדש
תינתן הוצאות על חשבונות המלך.
10:45 כן ולבנין חומות ירושלים והביצור
ממנו מסביב, יינתנו הוצאות מתוך חשבונות המלך,
כמו גם לבניית החומות ביהודה.
10:46 וכאשר שמעו יונתן והעם את הדברים האלה, לא נתנו קרדיט
אליהם, ולא קיבלו אותם, כי זכרו את הרעה הגדולה
שעשה בישראל; כי הוא פגע בהם מאוד.
10:47 אבל מאלכסנדר הם היו מרוצים, כי הוא היה הראשון
הפציר בשלום אמיתי איתם, והם היו קשורים איתו
תמיד.
10:48 אז אסף המלך אלכסנדר כוחות גדולים וחנה ממול
דמטריוס.
10:49 ואחרי ששני המלכים הצטרפו לקרב, ברח צבאו של דמטריוס
אלכסנדר הלך אחריו, וגבר עליהם.
10:50 והוא המשיך את הקרב בכאב מאוד עד שקיעת השמש: וזה
יום נהרג דמטריוס.
10:51 לאחר מכן שלח אלכסנדר שגרירים לתלמי מלך מצרים עם א
הודעה בעניין זה:
10:52 כיון שחזרתי אל מלכותי ושושבתי בכסא שלי.
אבות, וקיבלו את השלטון, והפילו את דמטריוס, ו
שיחזר את ארצנו;
10:53 כי לאחר שהצטרפתי לקרב עמו, הוא וגם צבאו היו
נבהל מאתנו, כדי שנשב על כסא מלכותו:
10:54 לכן, הבה נעשה ברית אחווה יחדיו, ונתן לי עכשיו
בתך לאישה: ואהיה לך לחתן, ואתן את שניהם
אתה והיא כפי כבודך.
10:55 וענה תלמי המלך לאמר שמח יהיה היום אשר בו
חזרת אל ארץ אבותיך וישבת בכסא
של הממלכה שלהם.
10:56 ועתה אעשה לך כפי שכתבת פגוש אותי בשעה
תלמי, למען נראה איש את רעהו; כי אשא את בתי ל
לך לפי רצונך.
10:57 ויצא תלמי ממצרים עם בתו קליאופטרה והם באו.
לתלמי במאה ושבעים שנה ב\':
10:58 היכן שהמלך אלכסנדר פגש אותו, נתן לו את בתו
קליאופטרה, וחגגה את נישואיה בתלמי בתפארת רבה, כמו
אופן המלכים הוא.
10:59 וכתב המלך אלכסנדר ליונתן כי יבוא ו
פגוש אותו.
10:60 אשר הלך לאחר מכן בכבוד אל תלמי, שם פגש את שני המלכים,
ונתן להם ולחבריהם כסף וזהב, ומתנות רבות, ו
מצאו חן בעיניהם.
10:61 בעת ההיא, אנשים מזיקים מישראל, אנשים בעלי חיים רשעים.
התאספו עליו להאשימו: והמלך לא רצה
לשמוע אותם.
10:62 כן יותר מזה ציווה המלך לפשוט את בגדיו ו
הלבישו אותו בסגול : ועשו כן.
10:63 וישב אותו לבדו ויאמר אל שרייו לכו עמו
אל תוך העיר, והכריזו, שאין אדם מתלונן
נגדו מכל ענין, ושאין אדם להטריד אותו על שום אופן
גורם.
10:64 עתה כאשר ראו מאשמיו כי הוא זוכה לכבוד על פי ה
כרוז, ולבושים בסגול, ברחו כולם.
10:65 ויכבד אותו המלך וכתב אותו בין ראשי חבריו ו
הפך אותו לדוכס, ושותף בשלטונו.
10:66 אחר כך חזר יונתן לירושלים בשלום ובשמחה.
10:67 יתר על כן ב; מאה שנה וחמישית ושבעים בא דמטריוס בן
של דמיטריוס מכרתים לארץ אבותיו:
10:68 כאשר שמע המלך אלכסנדר לספר, הוא הצטער, וחזר
לתוך אנטיוכיה.
10:69 אז עשה דמטריוס את אפולוניוס למושל סלוסוריה לגנרלו.
אשר אסף צבא גדול, וחנה בג\'מניה, ושלח אל
יונתן הכהן הגדול לאמר:
10:70 אתה לבדך קם עלינו, ואני צוחק לבוז בגלל
למענך, וחרפה: ולמה אתה מתהדר בכוחך עלינו
בהרים?
10:71 ועתה, אם אתה בטח בכוחך, רד אלינו
לתוך השדה הפשוט, ושם ננסה את הדבר יחד: כי עם
אני הוא הכוח של הערים.
10:72 שאל ולמד מי אני והשאר הלוקחים את חלקנו ויעשו
אמרו לך כי רגלך אינה מסוגלת לברוח בארצם.
10:73 על כן עתה לא תוכל להחזיק את הפרשים וכל כך גדולים
כוח במישור, שבו אין לא אבן ולא צור, ולא מקום
לברוח אל.
10:74 כאשר שמע יונתן את דברי אפולוניוס הללו, הוא התרגש בשלו
דעת, ובחירת עשרת אלפים איש יצא מירושלים, שם
שמעון אחיו פגש אותו בשביל לעזור לו.
10:75 וַיַּחֲנֶה אֹהָלוֹ אֶל יוֹפָה; הם מיופה סגרו אותו בחוץ
של העיר, כי לאפולוניוס היה שם חיל מצב.
10:76 ויצר עליה יהונתן ועל זה הניחוהו בני העיר
לפחד: וכך זכה יונתן ביופה.
10:77 כאשר שמע אפולוניוס, הוא לקח שלושת אלפים פרשים, עם א
מקבץ גדול של שוטרים, והלכו לאזוטוס כמי שנסע, ו
ובכך משך אותו אל המישור. כי היה לו מספר גדול
של פרשים, אשר שם את מבטחו.
10:78 אז הלך יהונתן אחריו לאזוטוס, שם התאחדו הצבאות
קרב.
10:79 כעת השאיר אפולוניוס אלף פרשים במארב.
10:80 ויידע יהונתן כי יש מארב מאחוריו; כי היה להם
הִתְקַבֵּף בְּצַחְתּוֹ, וְהִטְלִיק חָצִים עַל הָעָם, מִבֹּקֶר עַד
עֶרֶב.
10:81 אבל העם עמד במקום כפי שציווה אותם יהונתן, וכך
סוסי האויבים היו עייפים.
10:82 הוציא את שמעון את צבאו והעמידם על הרגלים.
(כי בלו הפרשים) אשר נבהל ממנו, ונמלטו.
10:83 גם הפרשים, שהיו מפוזרים בשדה, ברחו לאזוטוס,
נכנסו לביתדגון, מקדש האליל שלהם, ליתר ביטחון.
10:84 ויהונתן הצית את אזוטוס ואת הערים מסביב לו ולקח
שלל שלהם; ומקדש דגון, עם הנמלטים אליו.
הוא נשרף באש.
10:85 כך נשרפו ונהרגו בחרב קרוב לשמונה אלפים
גברים.
10:86 ומשם הסיר יהונתן את צבאו ויחנה על אסקלון.
שם יצאו אנשי העיר, ופגשו אותו בפאר רב.
10:87 אחר כך חזר יהונתן וצבאו לירושלים, יש להם
שלל.
10:88 כעת, כשהמלך אלכסנדר שמע את הדברים האלה, הוא כיבד את יונתן עדיין
יותר.
10:89 ושלח לו אבזם של זהב, כפי שיש לתת למי שיש
מדם המלך נתן לו גם את אכרון ואת גבוליו
ברשותו.