1 מכבים
9:1 יתר על כן, כאשר שמע דמטריוס את ניקנור וצבאו נהרגו בפנים
קרב, הוא שלח את בכידס ואלקימוס לארץ יהודה השני
הזמן, ואיתם עיקר כוחו של צבאו:
9:2 אשר יצא בדרך המובילה אל גלגלא ויחנתם
אוהלים לפני מסלות אשר בארבלה ואחרי שזכו בה.
הם הרגו הרבה אנשים.
יט:3 גם החודש הראשון למאה חמישים ושתים שנה חנו
לפני ירושלים:
9:4 משם נסעו וילכו לברעא עשרים אלף
רגלים ואלפיים פרשים.
9:5 וַיַּעַן יְהוּדָה אֹהָלוֹ בְּאֶלְעָאָה ו-3000 איש נבחרים
איתו:
9:6 אשר ראה את המוני הצבא האחר לו כל כך גדול היה כואב
חוֹשֵׁשׁ; ואז רבים הוציאו את עצמם מהמארח, באשר
לא נשארו מהם אלא שמונה מאות איש.
יט:7 כאשר ראה יהודה כי צבאו חומק וכי המלחמה
לחוץ עליו, הוא היה מאוד מוטרד בנפשו, ומצוקה רבה, בגלל
שלא היה לו זמן לאסוף אותם יחד.
יט:8 אף-על-פי-כן, אל הנשארים, אמר, נקום ונעלה
נגד אויבינו, אם אולי נוכל להילחם איתם.
9:9 ויעלו אותו לאמר: לעולם לא נוכל, הבה נא
הציל את נפשנו, ומכאן נשוב עם אחינו, ו
להילחם בהם: כי אנחנו רק מעטים.
9:10 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה חלילה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וּבָרח
מהם: אם הגיע זמננו, הבה נמות למען אחינו.
ואל לנו להכתים את כבודנו.
9:11 עם זה יצאו צבא בקידס מאוהליהם ועמדו
מולם, הפרשים שלהם מחולקים לשני חיילים, ו
קלעיהם וקשתיהם הולכים לפני המארח והצעדים
מלפנים היו כולם גברים חזקים.
9:12 באשר לבקידס, הוא היה באגף ימין: אז התקרב המארח על
שני חלקים, ותקעו בחצוצרותיהם.
9:13 גם הם מצד יהודה, אף הם תקעו בשופרותיהם, כך
הארץ רעדה מרעש הצבאות, והקרב נמשך
מהבוקר עד הלילה.
9:14 עתה כאשר הבחין יהודה כי בקידס ואת כוח צבאו
היו בצד ימין, הוא לקח איתו את כל הגברים הקשוחים,
9:15 אשר הרגיז את הכנף הימני ורדף אותם עד הר אזוטוס.
9:16 אבל כאשר ראו אנשי האגף השמאלי שהם מהאגף הימני
מבולבלים, הם עקבו אחרי יהודה ואחרי אלה שהיו עמו קשה
על העקבים מאחור:
9:17 ואז היה קרב קשה, עד שרבים נהרגו על שניהם
חלקים.
9:18 גם יהודה נהרג, והשאריות ברחו.
9:19 ואז יהונתן ושמעון לקחו את יהודה אחיהם וקברו אותו ב
קבר אבותיו במודיען.
9:20 וַיִּקְנוּ עָלָיו וְכָל-יִשְׂרָאֵל קִינוּ עָלָיו
אותו, והתאבל ימים רבים, לאמר:
9:21 איך נפל איש-החיל אשר הציל את ישראל!
9:22 באשר לשאר הדברים ליהודה ומלחמותיו והאצילים
מעשים אשר עשה, וגדולתו, אינם כתובים: כי הם
היו רבים מאוד.
9:23 ועכשיו לאחר מות יהודה התחילו הרשעים להרים את ראשיהם
בכל חופי ישראל, וקמו כל העשויים
עָווֹן.
9:24 גם באותם ימים היה רעב גדול מאוד, בגללו
המדינה התקוממה, והלכה איתם.
9:25 ובחר בקידס את הרשעים ועשה אותם לשרי הארץ.
9:26 ויחקרו וחפשו את חברי יהודה ויביאו אותם
לבאצ\'ידס, שנקם בהם, והשתמש בהם בצער.
9:27 אז היה סבל גדול בישראל שלא היה כמותו
מאז שלא נראה נביא ביניהם.
9:28 על כן התקבצו כל חברי יהודה ואמרו ליונתן:
9:29 כיון שמת אחיך יהודה, אין לנו איש כמותו לצאת
נגד אויבינו, ובאכידס, ונגד אומתנו זה
הם יריבים לנו.
9:30 עתה בחרנו בך היום להיות לנו לנסיך ולחובל
במקומו, למען תלחם את מלחמותינו.
9:31 על כך לקח יהונתן עליו את השלטון באותה שעה וקם
למעלה במקום אחיו יהודה.
9:32 אך כאשר ידע בקידס, הוא ביקש להרוג אותו
9:33 ויהונתן ושמעון אחיו וכל אשר עמו
כשקלט את זה, נמלט למדבר תקו, והטיל את דרכו
אוהלים ליד מי הבריכה אספר.
9:34 וכאשר בקידס הבין, הוא התקרב לירדן עם כל שלו
מארח ביום השבתון.
9:35 יהונתן שלח את אחיו יוחנן שר העם להתפלל
חבריו הנבטים, למען ישאירו עימם את שלהם
כרכרה, וזה היה הרבה.
9:36 אבל בני ג\'מברי יצאו מדבה ולקחו את יוחנן והכל
שהיה לו, והלכו עמה.
9:37 לאחר מכן הודיעו ליונתן ולשמעון אחיו כי
ילדי ג\'מברי עשו נישואים גדולים והביאו את הכלה
מנדאבאטה עם רכבת נהדרת, בתור בתו של אחד מה
הנסיכים הגדולים של חנאן.
9:38 על כן זכרו את יוחנן אחיהם, ועלו והתחבאו
את עצמם מתחת לסתר ההר:
9:39 שם נשאו עיניהם והביטו והנה הרבה
עוֹד ועגלה גדולה: ויצא החתן וחבריו
ואחים, לפגוש אותם בתופים ובכלי נגינה, ו
כלי נשק רבים.
9:40 קמו עליהם יהונתן והאשר עמו מן הים
מקום שבו שכבו במארב, ועשו בהם שחיטה בכאלה
סוג, כפי שרבים נפלו מתים, והשאריות ברחו אל ההר,
ולקחו את כל שללם.
9:41 כך הפכו הנישואים לאבל ורעש שלהם
מנגינה לתוך קינה.
9:42 וכאשר נקמו במלואו את דם אחיהם, פנו
שוב לביצת ירדן.
9:43 וכאשר שמע בקידס את זה, הוא בא ביום השבת אל ה
גדות ירדן עם כוח גדול.
9:44 וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל-חֲבֵלוֹ: נַעֲלֶה עַתָּה וְנִלְחָם לָנוּ
חי, כי אינו עומד עמנו היום, כבעבר:
9:45 כי הנה המלחמה לפנינו ומאחורינו ומימי
ירדן מצד זה ומצד זה, גם הביצה וגם עצים
האם יש לנו מקום לפנות הצדה.
9:46 על כן תצעקו עתה אל השמים למען תנצלו מן היד.
של אויביך.
9:47 בזה הצטרפו למלחמה ויהונתן שלח את ידו אל
הכה את בקידס, אבל הוא חזר ממנו.
9:48 קפצו יהונתן והאשר עמו אל הירדן ושחו
עבר אל הגדה האחרת, אך השני לא עבר את הירדן אל
אוֹתָם.
9:49 אז נהרגו מהצד של בקידס באותו יום כאלף איש.
9:50 אחר כך החזיר בקדידס לירושלים ותיקן את הערים החזקות
ביהודה; המבצר ביריחו ובאמאוס ובית-חורון ובית-אל.
וְתַמְנָתָא, פַּרְתּוֹנִי וּטְפוֹן, אֵלֶּה חִזֵּק בִּגְבוֹהִים
חומות, עם שערים ועם סורגים.
9:51 וקבע בהם חיל מצב למען יעשו זדון על ישראל.
9:52 גם ביצר את העיר ביתסורא ואת עזרה ואת המגדל ויתן.
כוחות בהם, ואספקת מזון.
9:53 חוץ מזה, הוא לקח את בני ראשי המדינה לבני ערובה
הכניסו אותם למגדל בירושלים כדי לשמור אותם.
9:54 ועוד במאה החמישים ושליש השנה, בחודש השני,
אלקימוס ציווה על חומת החצר הפנימית של הקדש
צריך למשוך למטה; הוא הוריד גם את מעשי הנביאים
9:55 וכשהחל למשוך למטה, אפילו באותה שעה נפגע אלקימוס, ו
עסקיו מעכבים: כי פיו נעצר, והוא נלקח
עם שיתוק, כדי שלא יוכל עוד לדבר שום דבר, ולא לתת פקודה
לגבי הבית שלו.
9:56 אז אלקימוס מת באותה תקופה בייסורים גדולים.
9:57 וכאשר ראה בכידס שאלקימוס מת, הוא חזר אל המלך.
ואז הייתה ארץ יהודה במנוחה שנתיים.
9:58 וערכו כל הרשעים מועצת לאמר: הנה יונתן ו
חבורתו רגועה, ושכון בלי דאגה: עתה על כן נרצה
הביאו לכאן את בקדידס, שייקח את כולם בלילה אחד.
9:59 אז הם הלכו והתייעצו איתו.
9:60 ואז הסיר אותו, ובא עם צבא גדול, ושלח מכתבים ביחידות
חסידיו ביהודה, שיקחו את יונתן ואת אלה
היו עמו: אך לא יכלו כי ידועה עצתם
אליהם.
9:61 על כן לקחו מאנשי הארץ אשר היו מחברים זאת
רע, כחמישים איש, והרג אותם.
9:62 אחר כך קיבלו אותם יונתן ושמעון והאשר איתו
הרחק לבית-בסי אשר במדבר, ותקנו את
ירקב ממנו, ועשה אותו חזק.
9:63 מה כאשר ידע בקידס, הוא אסף את כל צבאו, ו
שלח הודעה לאנשי יהודה.
9:64 וילך ויצר מצור על בית-בסי; והם נלחמו נגדה
עונה ארוכה ויצרו מנועי מלחמה.
9:65 ויונתן השאיר את שמעון אחיו בעיר ויצא בעצמו
לתוך הארץ, ועם מספר מסוים יצא.
9:66 ויכה את אודונרקס ואת אחיו ואת בני פסירון ב.
האוהל שלהם.
9:67 וכאשר התחיל להכות אותם, ועלה עם כוחותיו, שמעון ו
הפלוגה שלו יצאה מהעיר ושרפה את מנועי המלחמה,
9:68 ונלחם נגד בקידס, אשר נבהל מהם, והם
כאב אותו: כי עצתו ועמלתו היו לשוא.
9:69 על כן כעס מאוד על הרשעים אשר יעצתו לו
לבוא לארץ, באשר הוא הרג רבים מהם, והתכוון לכך
לחזור לארצו שלו.
9:70 כאשר ידע יונתן, שלח אליו שגרירים
בסופו של דבר הוא צריך לעשות עמו שלום ולמסור להם את השבויים.
9:71 אשר קיבל ועשה כדרישותיו וישבע
לו שלעולם לא יעשה לו רע כל ימי חייו.
9:72 כאשר השיב לו את השבויים אשר לקח
לפני כן יצא מארץ יהודה, הוא חזר והלך לדרכו
אדמתו ולא בא עוד בגבולם.
9:73 ופסקה החרב מישראל ויהונתן ישב במחמס
התחילו לשלוט בעם; והוא השמיד את האנשים הרעים
ישראל.