1 מכבים
2:1 בימים ההם קם מתתיהו בן יוחנן בן שמעון א
כהן לבני יואריב מירושלים וישב במודיען.
2:2 והיו לו חמישה בנים, ג\'ואנאן, הנקראים קאדיס:
ב,ג שמעון; קרא תאסי:
2:4 יהודה, שנקרא המכבי:
2:5 אלעזר נקרא אברן ויונתן אשר שם משפחתו אפוס.
2:6 וכאשר ראה את חילול הקודש אשר נעשו ביהודה ו
ירושלים,
2:7 אמר אוי לי! מדוע נולדתי לראות את האומללות הזו שלי
אנשים, ומעיר הקודש, ולשבת בה, כאשר היא נמסרה
ביד האויב, והקדש ביד
זרים?
2:8 הפך בית המקדש שלה לאדם ללא תפארת.
2:9 כלי תפארתה נישאים בשבי, תינוקותיה
נהרגים ברחובות, צעיריה בחרב האויב.
2:10 איזה גוי לא היה חלק בממלכתה ויצא משלל?
2:11 כל קישוטיה נלקחו; של אישה חופשית היא הפכה להיות א
עבד שעבוד.
2:12 והנה קדשנו יופיינו ותפארתנו מונח.
פסולת, והגויים חיללו אותו.
2:13 לשם מה נחיה עוד?
2:14 ויקרעו מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שק
והתאבל כואב מאוד.
2:15 בינתים בעוד שוטרי המלך, כגון הכריחו את העם
מרד, בא לעיר מודיען, להקריב אותם.
2:16 ויבואו אליהם רבים מישראל, גם מתתיהו ובניו
הגיעו יחד.
2:17 ויענו שוטרי המלך ויאמרו אל מתתיהו בדרך זו.
אתה שליט, ואיש נכבד וגדול בעיר הזאת, ו
התחזק בבנים ובאחים:
2:18 ועתה תחילה תבוא וקיים את מצוות המלך כמו
כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ כָּל הַגּוֹיִם וְגַם אֶת בְּנֵי יְהוּדָה וְכַמָּה
הישארו בירושלים: כן תהיו אתה וביתך במספר ה\'
חברי המלך, ואתה ובניך תכבד בכסף
וזהב, ותגמולים רבים.
2:19 ויען מתתיהו וידבר בקול גדול אף-על-פי שכל
גוים הנמצאים בשלטון המלך מצייתים לו, ונופלים כל אחד
אחד מדת אבותיהם, ויתן הסכמה לשלו
מצוות:
2:20 ואולם אני ובני ואחי נלך בברית שלנו
אבות.
2:21 חס וחלילה שנוותר על החוק והמשפטים.
2:22 גם לא נשמע לדברי המלך, ללכת מדתנו
ביד ימין, או בשמאל.
2:23 כעת, כאשר עזב לדבר את הדברים הללו, נכנס אחד מהיהודים
מראה הכל להקריב על המזבח שהיה במודיעין, לפי
למצוות המלך.
2:24 אשר כאשר ראה מתתיהו, הוא נלהב בקנאות, ואת שלו
המושכות רעדו, גם הוא לא יכול היה להתאפק להראות את כעסו לפי
משפט: על כן רץ והרג אותו על המזבח.
2:25 גם נציב המלך, אשר הכריח אנשים להקריב, הוא הרג.
באותה שעה, ואת המזבח הוריד.
2:26 כך נהג בקנאות למען תורת אלוהים כפי שעשה פיניוס
זמברי בן שלום.
2:27 ויצעק מתתיהו בכל העיר בקול גדול לאמר.
כל מי שקנאי בתורה ומקיים את הברית, ייתן לו
עקוב אחריי.
2:28 ויברחו הוא ובניו אל ההרים ועזבו את כל אשר הם
היה בעיר.
2:29 ואז רבים שחיפשו צדק ומשפט ירדו אל האדמה
מדבר, לשכון שם:
2:30 גם הם ובניהם ונשותיהם; והבקר שלהם;
כי ייסורים גברו עליהם.
2:31 ועתה כשנודע לעבדי המלך ולצבא אשר ב
ירושלים, בעיר דוד, כי אנשים אחדים, אשר שברו את
מצוות המלך, ירדו אל המקומות הסודיים ב
מִדבָּר,
2:32 הם רדפו אחריהם מספר רב, והשיגו אותם
חנו עליהם, ועשו עליהם מלחמה ביום השבת.
2:33 ויאמרו אליהם יספיק אשר עשיתם עד עתה;
צאו ועשו כמצוות המלך ואתם
יחיה.
2:34 אבל אמרו לא נצא ולא נעשה את המלך
מצוה, לחלל את יום השבת.
2:35 אז הם נתנו להם את הקרב בכל המהירות.
2:36 אך לא ענו להם ולא זרקו עליהם אבן ולא זרקו עליהם אבן
עצר את המקומות שבהם שכבו הסתתרו;
2:37 אבל אמר, הבה נמות כולנו בתמימותנו, יעידו שמים וארץ
בשבילנו, כי הרגתם אותנו בעוולה.
2:38 ויקמו עליהם במלחמה בשבת והרגו
אותם, עם נשותיהם וילדיהם ובקרם, למספר א
אלף איש.
2:39 כעת, כאשר הבינו זאת מתתיהו וחבריו, הם התאבלו
הם ממש כואבים.
2:40 וַיֹּאמֶר אֶחָד אֶחָד אֶל-אֶחָד, אִם עָשָׂה כֻּלָּנוּ כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲחֵינוּ.
ולא להילחם על חיינו ועל חוקינו נגד הגויים, הם יעשו עכשיו
לשרש אותנו במהירות מהאדמה.
2:41 בשעה ההיא גזרו לאמר כל אשר יבוא אל
עשה עמנו קרב ביום השבת, נלחם בו;
ולא נמות כולנו, כמו אחינו שנרצחו הם
מקומות סודיים.
2:42 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו חבורת אסידים, גבורים
ישראל, אפילו כל אלה שהוקדשו מרצון לחוק.
2:43 גם כל הנמלטים לרדיפה התחברו אליהם ו
היו שהות עבורם.
2:44 וַיִּתְחַבְּרוּ אֶת-חֲלֵיהֶם, וַיַּכּוֹת אֶת-חֲטָאִים בְּחָמָם,
רשעים בחמתם: והשאר ברחו לגויים לעזרה.
2:45 ואז מתתיהו וחבריו הלכו מסביב, והורידו את
מזבחות:
2:46 וכל הילדים אשר מצאו בתוך חוף ישראל
ערלים, אלה שהם נימולו בגבורה.
2:47 גם הם רדפו אחרי הגאים והעבודה צלחה בהם
יד.
2:48 אז הם החזירו את החוק מיד הגויים ומחוץ
יד מלכים, ולא נתנו לחוטא לנצח.
2:49 עתה, כאשר קרבה הזמן שמתתיהו ימות, אמר לו
בנים, עתה גאוה ותוכחה קיבלו כוח, ועת
חורבן וחמת זעם:
2:50 ועתה בני, תקנאו לתורה ומסרו נפשכם
למען ברית אבותיכם.
2:51 קרא לזכור את המעשים שעשו אבותינו בזמנם; כך תעשה
לקבל כבוד גדול ושם נצחי.
2:52 האם אברהם לא נמצא נאמן בפיתוי, וזה נזקף אליו
אותו למען צדקה?
2:53 יוסף בשעת צרתו קיים את המצוות ונעשה
אדון מצרים.
2:54 פיניאס אבינו בהיותו קנאי ונלהב השיג את הברית של
כהונה נצחית.
2:55 ישוע על הגשמת המילה הפך לשופט בישראל.
2:56 כיילב על עדות לפני שהקהילה קיבלה את המורשת
של הארץ.
2:57 דוד על היותו רחום ניהל את כסא מלכות נצח.
2:58 אליאס על היותו קנאי ונלהב לחוק נקלט
גן העדן.
2:59 חנניה, עזריה ומיזאל, באמונה, ניצלו מהלהבה.
2:60 דניאל על חפותו ניצל מפי אריות.
2:61 וכך תחשבו בכל הדורות, כי לא בוטח
בו יתגבר.
2:62 אל תירא אז מדברי איש חוטא כי כבודו יהיה גללים ו
תוֹלַעִים.
2:63 היום יורם ומחר לא יימצא
כי הוא חזר אל עפרו, ומחשבתו הגיעה
שום דבר.
2:64 על כן בני, היו גבורים והראו את עצמכם למען אנשים.
של החוק; כי על ידו תשיג תהילה.
2:65 והנה אני יודע כי שמעון אחיך הוא איש עצה, שמע
לו תמיד: הוא יהיה לך לאב.
2:66 באשר יהודה המכבי, הוא היה גבור וחזק, אפילו משלו
נְעוּרִים: יִהְיֶה לָכֶם לַחֲרִיב, וַיִּקְרֹב אֶת הַמִּלְחָמָה.
2:67 קח גם אליכם את כל שומרי התורה ונקמתם
טועה באנשיך.
2:68 גמל מלא את הגויים, והיזהר למצוות ה\'
חוֹק.
2:69 ויברך אותם ונאסף אל אבותיו.
2:70 וימת במאה ארבעים ושש השנה, ויקברו אותו בניו
בקברי אבותיו במודיען, וכל ישראל גדלו
קינה עליו.