מלכים 1 20:1 ויקבץ בן-הדד מלך ארם את כל צבאו ושם היו עמו שלושים ושניים מלכים, וסוסים ומרכבות; והוא עלה וצר את שומרון ולחם בה. 20:2 וישלח שלוחים אל אחאב מלך ישראל אל העיר ויאמר אליו, כה אמר בן-הדד. 20:3 כספך וזהבך הוא שלי; גם נשותיך וילדיך הטובים ביותר, הם שלי. 20:4 ויען מלך ישראל ויאמר אדוני המלך לפי אמרתך, אני שלך, וכל אשר לי. 20:5 וחזרו השלוחים ויאמרו כה דבר בן-הדד לאמר. אף על פי ששלחתי אליך לאמר, אתה תמסור לי את שלך כסף וזהבך ונשייך ובניך; 20:6 ואולם אשלח אליך את עבדי למחר בשעה זו, ו יחקרו את ביתך ואת בתי עבדיך; וזה יהי, כי כל הנעים בעיניך, ישימו בידם, ולקחת אותו. 20:7 ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר. מרק, נא, וראה כיצד האיש הזה מבקש רעות: כי הוא שלח לי על נשותי ועל בני ועל כסף ועל שלי זהב; ולא שללתי אותו. 20:8 ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל שמע אותו, ולא הסכמה. 20:9 על כן אמר אל שליחי בן-הדד הגיד לאדוני מלך, כל אשר שלחת לעבדך בראשונה ארצה לעשות: אבל את הדבר הזה אני לא יכול לעשות. והשליחים יצאו, ו הביא לו הודעה שוב. 20:10 וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן-הַדָּד וַיֹּאמֶר הָאֱלֹהִים כָּךְ יַעֲשֶׂה אֵלַי וְעוֹד. וכן, אם יספיק עפר השומרון לקומץ לכל אנשים שעוקבים אחרי. 20:11 ויען מלך ישראל ויאמר הגיד לו אל תיתן לו את זה חוגר על רתמתו להתפאר כמי שדוחה אותה. 20:12 ויהי כאשר שמע בן-הדד את המסר הזה, כשהיה שותה הוא והמלכים בביתנים אשר אמר לו משרתים, ערכו את עצמכם. והם הציבו את עצמם במערך נגד העיר. 20:13 והנה נביא בא אל אחאב מלך ישראל לאמר כה. אָמַר יְהוָה, הֲרָאִיתָ אֶת כָּל ההמון הגדול הזה? הנה, אני אעשה מסר אותו בידך היום; ותדע כי אני ה אָדוֹן. 20:14 ויאמר אחאב על ידי מי? וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר יְהוָה, אַף עַל-יְדֵי צעירים של נסיכי המחוזות. אז אמר מי יורה הקרב? וַיֹּאמֶר: אַתָּה. 20:15 וימנה את נערי שרי המחוזות ואתם היו מאתיים ושלושים ושתיים: ואחריהם מנה את כל אנשים, כל בני ישראל, שבעת אלפים. 20:16 ויצאו בצהריים. אבל בנהדד שתה את עצמו שיכור הביתנים, הוא והמלכים, שלושים ושניים המלכים שעזרו אוֹתוֹ. 20:17 ויצאו נערי שרי המחוזות ראשונים; ו שלח בן-הדד ויאמרו לו לאמר: יצאו אנשים שומרון. 20:18 ויאמר אם יצאו לשלום, קח אותם בחיים; אוֹ אם יצאו למלחמה, קח אותם בחיים. 20:19 ויצאו הנערים האלה משרי המחוזות מן העיר והצבא אשר בעקבותיהם. 20:20 ויהרגו איש אישו ויברח ארם; וישראל רדף אחריהם: ובנהדד מלך ארם ימלט על סוס עמו הפרשים. 20:21 ויצא מלך ישראל ויכה את הסוסים והמרכבות. הרג את הסורים בטבח גדול. 20:22 ויבוא הנביא אל מלך ישראל ויאמר אליו לך. התחזק וסמן וראה מה אתה עושה: כי בשיבה לשנה יעלה עליך מלך ארם. 20:23 ויאמרו אליו עבדי מלך ארם אלהיהם אלהים. של הגבעות; לכן הם היו חזקים מאיתנו; אבל בואו נלחם נגדם במישור, ובוודאי נהיה חזקים מהם. 20:24 ועשה את הדבר הזה הסר את המלכים איש ממקומו ו לשים קפטנים בחדרים שלהם: 20:25 וספר לך צבא כצבא אשר אבד לך סוס סוס ומרכבה במרכבה : ונלחם בהם ב פשוט, ובוודאי נהיה חזקים מהם. והוא שמע קולם, ועשו זאת. 20:26 ויהי בשובת השנה וספר בן-הדד אֶת הָאֲרוּמִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֶפֶק לִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל. 20:27 וַיִּסְפְּדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ כֻּלָּם וַיֵּלְכוּ כנגדם: ויחנו בני ישראל לפניהם כשניים להקות קטנות של ילדים; אבל הסורים מילאו את הארץ. 20:28 ויבא איש אלהים וידבר אל מלך ישראל ו אָמַר כֹּה אָמַר יְהוָה, כִּי אָמְרוּ אֲרָם, יְהוָה אלוהי הגבעות, אבל הוא לא אלוהי העמקים, לכן אעשה מסר את כל ההמון הגדול הזה בידך, ותדעו זאת אני יהוה. 20:29 ויחתנו זה מול זה שבעת ימים. וכך היה, שביום השביעי הצטרפו המערכה : ובני ישראל הרגה מהסורים מאה אלף רגלים ביום אחד. 20:30 והשאר ברחו לאפק אל העיר; ושם נפל חומה עשרים ושבעה אלף מהאנשים שנותרו. ובנהדד ברח, ובא אל העיר, אל חדר פנימי. 20:31 ויאמרו אליו עבדיו הנה שמענו כי המלכים. מבית ישראל מלכים רחמנים: הבה נעמיד שק על חלצינו וחבלים על ראשנו, וצא אל המלך של ישראל: אולי הוא יציל את חייך. 20:32 ויחגרו שק על מותניהם ורצו חבלים על ראשיהם. ויבוא אל מלך ישראל ויאמר: עבדך בן-הדד אמר אני התפללך, תן לי לחיות. וַיֹּאמֶר הוּא חַי? הוא האח שלי. 20:33 ועכשיו הגברים שמרו בשקידה אם משהו יבוא מזה אותו, ותפסו אותו בחיפזון, ויאמרו אחיך בן-הדד. לאחר מכן אָמַר, לֵךְ, הַבָּא אוֹתוֹ. ויצא אליו בן-הדד; והוא גרם לו לעלות למרכבה. 20:34 ויאמר אליו בן-הדד הערים אשר לקח אבי ממך אבא, אשיב; ותעשה לך ברחובות דמשק, כמו שאבי עשה בשומרון. וַיֹּאמֶר אַחְאָב, אֶשְׁלַחְךָ להתרחק מהברית הזו. וַיִּכְרַת עִמּוֹ בְּרִית וַיִּשְׁלַח אוֹתוֹ רָחוֹק. 20:35 ויאמר איש אחד מבני הנביאים אל רעהו בפנים דבר יהוה הכה אותי נא. והאיש סירב להכות אותו. 20:36 וַיֹּאמֶר אֵלָיו כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל הַהוּא יְהוָה, הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר עָלֶיךָ מִמֶּנִּי, יִהְיֶה אריה לְךָ. ומיד כשהסתלק ממנו, מצא אותו אריה, ו הרגה אותו. 20:37 ואז מצא איש אחר ואמר: הכה אותי נא. והאיש הכה אותו, כך שבהכה הוא פצע אותו. 20:38 וילך הנביא וימתין למלך בדרך, התחפש באפר על פניו. 20:39 ויעבור המלך ויקרא אל המלך ויאמר: עבד יצא אל תוך הקרב; והנה איש פנה הצידה, והביאו אלי איש, ויאמר: שמור את האיש הזה, אם יש פירושו שהוא חסר, אז חייך יהיו לחייו, או אתה ישלם כישרון כסף. 20:40 וכאשר היה עבדך עסוק פה ושם, הוא הלך. והמלך של אמרו לו ישראל, כך יהיה משפטך; בעצמך החלטת את זה. 20:41 וַיְהַפֵּר וַיִּסָּר אֶת-הָאפר מִפָּנָיו; והמלך של ישראל הבחינו בו שהוא מהנביאים. 20:42 ויאמר אליו כה אמר יהוה כי שחררת. מידך איש אשר נתתי לחורבן, על כן שלך חיים ילכו על חייו, ועמך על עמו. 20:43 וילך מלך ישראל אל ביתו כבד ומורת רוח ויבוא לשומרון.