מלכים 1
20:1 ויקבץ בן-הדד מלך ארם את כל צבאו ושם
היו עמו שלושים ושניים מלכים, וסוסים ומרכבות; והוא
עלה וצר את שומרון ולחם בה.
20:2 וישלח שלוחים אל אחאב מלך ישראל אל העיר ויאמר
אליו, כה אמר בן-הדד.
20:3 כספך וזהבך הוא שלי; גם נשותיך וילדיך
הטובים ביותר, הם שלי.
20:4 ויען מלך ישראל ויאמר אדוני המלך לפי
אמרתך, אני שלך, וכל אשר לי.
20:5 וחזרו השלוחים ויאמרו כה דבר בן-הדד לאמר.
אף על פי ששלחתי אליך לאמר, אתה תמסור לי את שלך
כסף וזהבך ונשייך ובניך;
20:6 ואולם אשלח אליך את עבדי למחר בשעה זו, ו
יחקרו את ביתך ואת בתי עבדיך; וזה
יהי, כי כל הנעים בעיניך, ישימו
בידם, ולקחת אותו.
20:7 ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר.
מרק, נא, וראה כיצד האיש הזה מבקש רעות: כי הוא שלח
לי על נשותי ועל בני ועל כסף ועל שלי
זהב; ולא שללתי אותו.
20:8 ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל שמע
אותו, ולא הסכמה.
20:9 על כן אמר אל שליחי בן-הדד הגיד לאדוני
מלך, כל אשר שלחת לעבדך בראשונה ארצה
לעשות: אבל את הדבר הזה אני לא יכול לעשות. והשליחים יצאו, ו
הביא לו הודעה שוב.
20:10 וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן-הַדָּד וַיֹּאמֶר הָאֱלֹהִים כָּךְ יַעֲשֶׂה אֵלַי וְעוֹד.
וכן, אם יספיק עפר השומרון לקומץ לכל
אנשים שעוקבים אחרי.
20:11 ויען מלך ישראל ויאמר הגיד לו אל תיתן לו את זה
חוגר על רתמתו להתפאר כמי שדוחה אותה.
20:12 ויהי כאשר שמע בן-הדד את המסר הזה, כשהיה
שותה הוא והמלכים בביתנים אשר אמר לו
משרתים, ערכו את עצמכם. והם הציבו את עצמם במערך
נגד העיר.
20:13 והנה נביא בא אל אחאב מלך ישראל לאמר כה.
אָמַר יְהוָה, הֲרָאִיתָ אֶת כָּל ההמון הגדול הזה? הנה, אני אעשה
מסר אותו בידך היום; ותדע כי אני ה
אָדוֹן.
20:14 ויאמר אחאב על ידי מי? וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר יְהוָה, אַף עַל-יְדֵי
צעירים של נסיכי המחוזות. אז אמר מי יורה
הקרב? וַיֹּאמֶר: אַתָּה.
20:15 וימנה את נערי שרי המחוזות ואתם
היו מאתיים ושלושים ושתיים: ואחריהם מנה את כל
אנשים, כל בני ישראל, שבעת אלפים.
20:16 ויצאו בצהריים. אבל בנהדד שתה את עצמו שיכור
הביתנים, הוא והמלכים, שלושים ושניים המלכים שעזרו
אוֹתוֹ.
20:17 ויצאו נערי שרי המחוזות ראשונים; ו
שלח בן-הדד ויאמרו לו לאמר: יצאו אנשים
שומרון.
20:18 ויאמר אם יצאו לשלום, קח אותם בחיים; אוֹ
אם יצאו למלחמה, קח אותם בחיים.
20:19 ויצאו הנערים האלה משרי המחוזות מן העיר
והצבא אשר בעקבותיהם.
20:20 ויהרגו איש אישו ויברח ארם; וישראל
רדף אחריהם: ובנהדד מלך ארם ימלט על סוס עמו
הפרשים.
20:21 ויצא מלך ישראל ויכה את הסוסים והמרכבות.
הרג את הסורים בטבח גדול.
20:22 ויבוא הנביא אל מלך ישראל ויאמר אליו לך.
התחזק וסמן וראה מה אתה עושה: כי בשיבה
לשנה יעלה עליך מלך ארם.
20:23 ויאמרו אליו עבדי מלך ארם אלהיהם אלהים.
של הגבעות; לכן הם היו חזקים מאיתנו; אבל בואו נלחם
נגדם במישור, ובוודאי נהיה חזקים מהם.
20:24 ועשה את הדבר הזה הסר את המלכים איש ממקומו ו
לשים קפטנים בחדרים שלהם:
20:25 וספר לך צבא כצבא אשר אבד לך סוס
סוס ומרכבה במרכבה : ונלחם בהם ב
פשוט, ובוודאי נהיה חזקים מהם. והוא שמע
קולם, ועשו זאת.
20:26 ויהי בשובת השנה וספר בן-הדד
אֶת הָאֲרוּמִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֶפֶק לִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל.
20:27 וַיִּסְפְּדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ כֻּלָּם וַיֵּלְכוּ
כנגדם: ויחנו בני ישראל לפניהם כשניים
להקות קטנות של ילדים; אבל הסורים מילאו את הארץ.
20:28 ויבא איש אלהים וידבר אל מלך ישראל ו
אָמַר כֹּה אָמַר יְהוָה, כִּי אָמְרוּ אֲרָם, יְהוָה
אלוהי הגבעות, אבל הוא לא אלוהי העמקים, לכן אעשה
מסר את כל ההמון הגדול הזה בידך, ותדעו זאת
אני יהוה.
20:29 ויחתנו זה מול זה שבעת ימים. וכך היה,
שביום השביעי הצטרפו המערכה : ובני
ישראל הרגה מהסורים מאה אלף רגלים ביום אחד.
20:30 והשאר ברחו לאפק אל העיר; ושם נפל חומה
עשרים ושבעה אלף מהאנשים שנותרו. ובנהדד ברח,
ובא אל העיר, אל חדר פנימי.
20:31 ויאמרו אליו עבדיו הנה שמענו כי המלכים.
מבית ישראל מלכים רחמנים: הבה נעמיד
שק על חלצינו וחבלים על ראשנו, וצא אל המלך
של ישראל: אולי הוא יציל את חייך.
20:32 ויחגרו שק על מותניהם ורצו חבלים על ראשיהם.
ויבוא אל מלך ישראל ויאמר: עבדך בן-הדד אמר אני
התפללך, תן לי לחיות. וַיֹּאמֶר הוּא חַי? הוא האח שלי.
20:33 ועכשיו הגברים שמרו בשקידה אם משהו יבוא מזה
אותו, ותפסו אותו בחיפזון, ויאמרו אחיך בן-הדד. לאחר מכן
אָמַר, לֵךְ, הַבָּא אוֹתוֹ. ויצא אליו בן-הדד; והוא
גרם לו לעלות למרכבה.
20:34 ויאמר אליו בן-הדד הערים אשר לקח אבי ממך
אבא, אשיב; ותעשה לך ברחובות
דמשק, כמו שאבי עשה בשומרון. וַיֹּאמֶר אַחְאָב, אֶשְׁלַחְךָ
להתרחק מהברית הזו. וַיִּכְרַת עִמּוֹ בְּרִית וַיִּשְׁלַח אוֹתוֹ
רָחוֹק.
20:35 ויאמר איש אחד מבני הנביאים אל רעהו בפנים
דבר יהוה הכה אותי נא. והאיש סירב
להכות אותו.
20:36 וַיֹּאמֶר אֵלָיו כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל הַהוּא
יְהוָה, הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר עָלֶיךָ מִמֶּנִּי, יִהְיֶה אריה
לְךָ. ומיד כשהסתלק ממנו, מצא אותו אריה, ו
הרגה אותו.
20:37 ואז מצא איש אחר ואמר: הכה אותי נא. והאיש
הכה אותו, כך שבהכה הוא פצע אותו.
20:38 וילך הנביא וימתין למלך בדרך,
התחפש באפר על פניו.
20:39 ויעבור המלך ויקרא אל המלך ויאמר:
עבד יצא אל תוך הקרב; והנה איש פנה
הצידה, והביאו אלי איש, ויאמר: שמור את האיש הזה, אם יש
פירושו שהוא חסר, אז חייך יהיו לחייו, או אתה
ישלם כישרון כסף.
20:40 וכאשר היה עבדך עסוק פה ושם, הוא הלך. והמלך של
אמרו לו ישראל, כך יהיה משפטך; בעצמך החלטת את זה.
20:41 וַיְהַפֵּר וַיִּסָּר אֶת-הָאפר מִפָּנָיו; והמלך של
ישראל הבחינו בו שהוא מהנביאים.
20:42 ויאמר אליו כה אמר יהוה כי שחררת.
מידך איש אשר נתתי לחורבן, על כן שלך
חיים ילכו על חייו, ועמך על עמו.
20:43 וילך מלך ישראל אל ביתו כבד ומורת רוח ויבוא
לשומרון.