מלכים 1
19:1 ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת אשר עשה
הרג את כל הנביאים בחרב.
יט:2 וישלח איזבל שליח אל אליהו לאמר: כן יעשו האלים
אותי, ועוד, אם לא אעשה את חייך כחיי אחד מהם על ידי
למחר בערך בזמן הזה.
יט,ג וכאשר ראה זאת, קם והלך על נפשו ויבוא
באר שבע ששייכת ליהודה והשאיר שם את עבדו.
19:4 אבל הוא עצמו הלך מסע יום במדבר, ובא ו
התיישב מתחת לעץ ערער : ויבקש לעצמו שהוא
עלול למות; וַיֹּאמֶר, מִסְפִּי; עתה, יהוה, קח את-נפשי; בשבילי
אני לא יותר טוב מאבותי.
19:5 ואשר שוכב וישן מתחת לעץ ערער, הנה מלאך
נגע בו, ואמר לו: קום ואכל.
19:6 ויראה והנה עוגה אפויה על הגחלים
קרום מים בראשו. וַיֹּאכֵל וּשְׁתָה וַיִּשְׁכַּח אֹתוֹ
שוב.
יט,ז וישוב מלאך יהוה בפעם השנייה ויגע בו.
וַיֹּאמֶר, קוּם וְאֹכֵל; כי המסע גדול מדי עבורך.
יט,ח ויקם ויאכל וישתה וילך בכוח זה
אכל ארבעים יום וארבעים לילה עד חורב הר האלוהים.
יט,ט וַיָּבֹא שָׁם אֶל-הַמַּעֲרָה, וַיֵּלֶךְ שָׁם; והנה המילה
בא ה\' אליו ויאמר אליו מה אתה כאן.
אליהו?
19:10 ויאמר קנאתי מאוד ליהוה אלוהי צבאות כי
בני ישראל עזבו את בריתך, מזבחותיך הפילו.
והרג את נביאיך בחרב; ואני, אפילו אני, נשארתי; ו
הם מחפשים את חיי, לקחת אותם.
19:11 ויאמר צא ועמוד על ההר לפני יהוה. וגם,
הִנֵּה יְהוָה עוֹבֵר וְרוּחַ גָּדוֹלָה וַחֲזָקָה קָרֵעַ
הרים, ושברו את הסלעים לפני ה\'; אלא יהוה
לא היה ברוח: ואחרי הרוח רעידת אדמה; אבל יהוה היה
לא ברעידת האדמה:
19:12 ואחרי רעידת האדמה אש; אבל ה\' לא היה באש : ו
אחרי השריפה קול דומם.
19:13 ויהי בשמע אליהו ועטף פניו בפניו
אדר, ויצא, ויעמוד בכניסה למערה. וגם,
הִנֵּה, בָּא אֵלָיו קוֹל, וַיֹּאמֶר: מַה-אַתָּה עָשִׂיתָ כָּאן.
אליהו?
19:14 ויאמר קנאתי מאוד ליהוה אלוהי צבאות כי
בני ישראל עזבו את בריתך, השליכו את בריתך
מזבחות, והרג את נביאיך בחרב; ואני, אפילו אני רק
שמאלה; והם מבקשים את חיי לקחתם.
19:15 ויאמר אליו יהוה לך חזור בדרכך אל מדבר
דמשק: ובבואך, משח את חזאל למלך על סוריה.
יט,טז ויהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל.
אלישע בן שפת מהבלמחולה תמשח לנביא
בחדר שלך.
19:17 ויהי הממלט מחרב חזאל.
יהרוג יהוא: והבורח מחרב יהוא
אלישע הורג.
19:18 אבל השארתי לי שבעת אלפים בישראל, כל הברכיים אשר להם
לא השתחוה לבעל, וכל פי אשר לא נשק אותו.
19:19 ויצא משם ומצא את אלישע בן שפט אשר היה
חורש בשניים עשר עול בקר לפניו והוא בשתים עשר:
וַיַּעֲבֵר אֵלִיָּהוּ עַל-ו וַיִּשְׁלֹךְ אֶת-הַמִּטָּה עָלָיו.
19:20 ויעזוב את השוורים ורץ אחרי אליהו ויאמר תן לי נא.
אותך, נשק את אבי ואת אמי, ואז אלך אחריך. והוא
אָמַר אֵלָיו, שָׁב, כִּי מַה עָשִׂיתִי לְךָ.
19:21 ושב ממנו ויקח עול שוורים והרג אותם.
ובשלו את בשרם בכלי השוורים, ונתנו
האנשים, והם אכן אכלו. ואז קם והלך אחרי אליהו ו
שרתו לו.