מלכים 1
יז:1 ויאמר אליהו התשבי שהיה מיושבי גלעד
אחאב, חי יהוה אלוהי ישראל אשר אני עומד לפניו, יהיה
לא יהיה טל ולא גשם בשנים האלה, אלא לפי דברי.
יז:ב ויהי דבר יהוה אליו לאמר.
יז:3 לך מכאן ופנה אותך מזרחה והסתתר ליד הנחל.
צ\'רית, זה לפני ג'ורדן.
יז,ד והיה, מהנחל תשתה; ויש לי
ציווה על העורבים להאכיל אותך שם.
יז:5 הלך ועשה כדבר יהוה כי הלך ו
ישב ליד נחל כרית, אשר לפני הירדן.
17:6 והעורבים הביאו לו לחם ובשר בבוקר ולחם ו
בשר בערב; וישתה מן הנחל.
17:7 ויהי לאחר זמן ויבש הנחל כי
לא ירד גשם בארץ.
יז:8 ויהי דבר יהוה אליו לאמר.
יז:9 קום בוא אל צרפת אשר לצידון ותשב שם.
הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם לְאִשָּׁה אֶלֶמְנָה לְמִקְנַתְךָ.
17:10 אז קם והלך לצרפאת. ובבואו אל שער ה
עיר, הנה האשה האלמנה הייתה שם מלקטת מקלות: והוא
קרא אליה ואמר: תביא לי, נא, מעט מים ב
כלי, כדי שאוכל לשתות.
17:11 ותוך כדי שהיא הולכת להביא אותו, קרא אליה ואמר: תביא לי.
נא, פת לחם בידך.
17:12 ותאמר חי יהוה אלוהיך אין לי עוגה כי אם
קומץ קמח בחבית ומעט שמן בקתה: והנה אני
אני אוסף שני מקלות, כדי שאוכל להיכנס ולהלביש אותו עבורי ועבורי
בן למען נאכל אותו ונמות.
17:13 ויאמר אליה אליהו אל תירא; לך ועשה כדבריך : אבל
תעשה לי ממנו עוגה קטנה תחילה והביאה אלי ואחרי כן
עשה לך ולבניך.
17:14 כי כה אמר יהוה אלוהי ישראל חבית קמח לא תעשה
חֲזִילָה, וְלֹא תִכְבֵּל קַמֵּד הַשֶּׁמֶן, עַד יוֹם יְהוָה
מוריד גשם על הארץ.
17:15 ותלך ותעשה כדבר אליהו והיא והוא
וביתה, אכלה ימים רבים.
17:16 וחבית הקמח לא התבזבזה, ולא כשל שמן.
כדבר יהוה אשר דבר באליהו.
17:17 ויהי אחר הדברים האלה, בן האשה
פילגש הבית, חלתה; ומחלתו הייתה כה כואבת, ש
לא נשארה בו נשימה.
17:18 ותאמר לאליהו מה לי אליך איש איש.
אלוהים? האם אתה בא אליי לזכור את חטאתי ולהרוג את שלי
בֵּן?
17:19 ויאמר אליה תן לי את בנך. והוא הוציא אותו מחיקה,
ונשא אותו לגג, שם שהה, והניח אותו על שלו
מיטה משלו.
17:20 ויצעק אל ה\' ויאמר יהוה אלהי גם אתה.
הביאה רעה על האלמנה אשר אני מתגורר עמה, בהריגת בנה?
17:21 וַיִּשְׁתַּח עַל הַיֶּלֶד שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים וַיִּקְרָא אֶל הַנַּעַר
יְהוָה, וַיֹּאמֶר, יְהוָה אֱלֹהֵי, נָא תָּבֹא נַפְשׁוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַזֶּה
לתוכו שוב.
יז:22 ושמע יהוה את קול אליהו; ובאה נשמת הילד
לתוכו שוב, והוא קם לתחייה.
17:23 ויקח אליהו את הילד, וירדהו מהחדר אל
הבית, ומסר אותו לאמו, ויאמר אליהו, ראה, שלך
בן חי.
17:24 ותאמר האשה לאליהו עתה בזה אני יודעת כי אתה איש של
אלוהים, וכי דבר ה\' בפיך אמת.