מלכים 1
13:1 והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר ה\'
יְהוָה, אֶל-בֵית-אֵל: וַיַּעֲמֹד יְרָבְעָם, עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לִקְטֹר.
13:2 ויצעק על המזבח בדבר יהוה ויאמר הו
מזבח, מזבח, כה אמר יהוה; הנה ילד יוולד לו
בית דוד יאשיהו שמו; ועליך יציע את
כוהני הבמות המדליקים עליך קטורת ועצמות בני אדם
יישרף עליך.
13:3 ויתן אות באותו היום לאמר זה האות אשר יהוה
דיבר; הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ יְקָרֵעַ וְהַאֲפָר אֲשֶׁר
עליו ישפוך.
13:4 ויהי בשמע המלך ירבעם את דברי איש
אלהים אשר קרא על המזבח בבית-אל כי הוציא את שלו
יד מן המזבח לאמר, אחז בו. וידו, אשר שם
קדימה נגדו, התייבש, כך שלא יכול היה למשוך אותו שוב
אוֹתוֹ.
13:5 גם המזבח נקרע והאפר נשפך מן המזבח.
לפי האות אשר נתן איש האלוהים בדברי ה\'
אָדוֹן.
13:6 וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים הִתְפַּצֵּחַ אֶת-פָּנִים
מֵה\' אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל עָלַי וְתִשְׁבָּה יָדִי
שוב. ויתחנן איש האלוהים את-יהוה, ותהיה יד המלך
שיקם אותו שוב, והפך להיות כפי שהיה קודם.
13:7 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים, בָּא אִתִּי הַבֵּיתָה וְהִתְרַנֵּן
בעצמך, ואתן לך שכר.
13:8 ויאמר איש האלוהים אל המלך אם תתן לי חצי משלך
בית, לא אכנס איתך, ולא אוכל לחם ולא אשתה
מים במקום הזה:
13:9 כי כן נצטווה עלי בדבר יהוה לאמר אל תאכל לחם.
ולא תשתה מים, ולא תשוב בדרך אשר באת.
13:10 הלך בדרך אחרת ולא חזר בדרך אשר הגיע אליה
ביתאל.
13:11 עתה ישב נביא זקן בבית-אל; ובאו בניו ויגידו לו
כל המעשים אשר עשה איש האלוהים ביום ההוא בבית אל: המילים
אשר דיבר אל המלך, אותם סיפרו גם לאביהם.
13:12 ויאמר אליהם אביהם באיזה דרך הלך? כי בניו ראו
באיזה דרך הלך איש האלוהים אשר בא מיהודה.
13:13 ויאמר אל-בניו אוכף לי את החמור אז הם אוכף אותו
תחת: והוא רכב עליו,
13:14 וילך אחרי איש האלוהים ומצאהו יושב מתחת לאלון ו
אָמַר אֵלָיו: הַאִם אַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא מֵיהוּדָה? והוא
אמר, אני.
13:15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו, בּוֹא אֵתִי הַבֵּיתָה, וְאָכַל לֶחֶם.
13:16 וַיֹּאמֶר לֹא אֶשָּׁב אֶתְכֶם וְלֹא אֶלֹא אֶתְכֶם לֹא.
האם אוכל לחם ולא אשתה עמך מים במקום הזה:
13:17 כי נאמר לי בדבר יהוה לא תאכל לחם.
ולא תשתה שם מים, ולא תשוב ללכת בדרך אשר באת.
13:18 אמר לו גם אני נביא כמוך; ומלאך דיבר
אלי בדבר יהוה לאמר החזירו אותו עמך
ביתך, למען יאכל לחם וישתה מים. אבל הוא שיקר
אוֹתוֹ.
13:19 וחזר עמו ואכל לחם בביתו וישתה
מים.
13:20 ויהי כאשר ישבו ליד השולחן, דבר יהוה
בא אל הנביא שהחזיר אותו:
13:21 ויקרא אל איש האלוהים הבא מיהודה לאמר כה
נְאֻם יְהוָה, כִּי שֶׁהֲרֵיתָ בְּפִי יְהוָה.
וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
13:22 אבל חזר ואכל לחם ושתה מים במקום
אשר אמר לך ה\' אל תאכל לחם ואל תשתה מים;
נבלך לא תבוא אל קבר אבותיך.
13:23 ויהי לאחר שאכל לחם ואחרי שתה
שהוא חטף לו את החמור, לאמור, לנביא אשר לו
החזרתי.
13:24 וכשהלך, פגש אותו אריה בדרך והרג אותו.
נוצקה פגר בדרך, והחמור עמד לידו, גם האריה
עמד ליד הפגר.
13:25 והנה אנשים עוברים וראו את הפגר המוטל בדרך, ואת
אריה עומד ליד הפגר : ויבואו ויספרו בעיר
שם ישב הנביא הזקן.
13:26 וכאשר שמע הנביא אשר החזירו מן הדרך
אָמַר, הוּא אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר סָרֵר לִדְבַר הַהוּא
יְהוָה, עַל-כֵּן נָתַן יְהוָה, אֶל-הָאַרְיָה, אֲשֶׁר-לוֹ
קרע אותו, והרג אותו, כדבר ה\' אשר הוא
דיבר אליו.
13:27 וַיֹּאמֶר אֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, חָטְרוּ לִי אֶת-הַחֲמוֹר. והם אוכפו
אוֹתוֹ.
13:28 וילך ומצא את נבלתו יצוקה בדרך ואת החמור ואת החמור
אריה עומד ליד הפגר: האריה לא אכל את הפגר, ולא
קרע את התחת.
13:29 וַיִּקַּח הַנָּבִיא אֶת-נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּשָּׂם עָלָיו
החמור, והחזירו: ובא הנביא הזקן אל העיר, אל
להתאבל ולקבור אותו.
13:30 וַיַּנִּיח אֶת-נָּבָלוֹ בְּקִבְרוֹ; והם התאבלו עליו,
לאמר, אבוי, אחי!
13:31 ויהי לאחר קבורתו וידבר אל בניו.
לאמר, כאשר אמות, קבורני בקבר אשר בו האיש
אלוהים קבור; הניח את עצמותי ליד עצמותיו:
13:32 על הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח
בבית אל, ועל כל בתי הבמות אשר בפנים
ערי שומרון בוודאי יתקיימו.
13:33 אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה כי אם חזר
משפל העם כוהני הבמות: כל מי שירצה.
הוא קידש אותו, והוא הפך לאחד מכהני הבמות.
13:34 ויהי הדבר הזה לחטא לבית ירבעם לכרותו
לְהַשְׁמִיד אוֹתוֹ מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.