מלכים 1
12:1 וילך רחבעם אל שכם כי כל ישראל באו אל שכם
להפוך אותו למלך.
12:2 ויהי כאשר ירבעם בן נבט אשר עוד היה בפנים
מצרים שמעה על כך (כי הוא ברח מפני המלך שלמה,
וירבעם ישב במצרים;)
יב:ג כי שלחו וקראו לו. וירבעם וכל עדת
בא ישראל וידבר אל רחבעם לאמר.
12:4 אביך החמיר את עולנו עתה על כן החריף אתה
עבודת אביך ועול כבד אשר שם עלינו קל יותר.
ואנחנו נשרת אותך.
12:5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, עוֹד לָכוּ לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְשָׁבוּ אֵלַי.
והעם הסתלק.
12:6 ויעץ המלך רחבעם עם הזקנים העומדים לפני שלמה
אביו בעודו חי, ויאמר, איך אתה מייעץ לי
לענות לעם הזה?
12:7 וידברו אליו לאמר אם תהיה לזה עבד
אנשים היום, ויעבדו אותם, ויענו אותם, וידבר טוב
דִּבְרִים לָהֶם, וְהֵם יִהְיוּ לְעַבְדֶיךָ לְעוֹלָם.
12:8 ועזב את עצת הזקנים אשר נתנו לו, ועזב
התייעץ עם הצעירים שגדלו איתו, ואשר
עמד לפניו:
12:9 ויאמר אליהם מה יעצו לכם שנענה זאת
אנשים אשר דברו אלי לאמר עשה את העול אשר אביך
האם הניחו עלינו מצית?
12:10 וידברו אליו הבחורים אשר גדלו עמו לאמר:
כה תדבר אל העם הזה אשר דיבר אליך לאמר שלך
אבא הכביד את עולנו, אך תקל עלינו; כך תעשה
אתה אומר להם, אצבעי הקטנה תהיה עבה מזו של אבי
מָתנַיִם.
12:11 ועתה בעוד אבי העמיס עליך עול כבד, אוסיף
עולך: אבי יסר אותך בשוטים, אבל אני אעניש
אתה עם עקרבים.
12:12 ויבוא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי
המלך מינה לאמר, שוב בוא אלי ביום השלישי.
12:13 וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת-הָעָם אֶת-הָעָם, וַיָּזַב אֶת-זִקְנִים
עצה שנתנו לו;
12:14 וידבר אליהם לפי עצת הנערים לאמר אבי
הכבד את עולך, ואוסיף על עולך: גם אבי
יסר אותך בשוטים, אבל אני אעניש אותך בעקרבים.
12:15 על כן לא שמע המלך אל העם; כי הסיבה הייתה מ
יהוה למען יקיים את דברו אשר דיבר ה\'
אחיהו השילוני לירבעם בן נבט.
12:16 וראה כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם העם
ענה המלך לאמר מה חלק יש לנו בדוד? לשניהם אין
נחלתנו בבן ישי: לאהליך ישראל, עתה ראה
ביתך, דוד. וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אָהָלֵיהֶם.
12:17 ואשר לבני ישראל אשר ישבו בערי יהודה
רחבעם מלך עליהם.
12:18 וישלח המלך רחבעם את אדורם, אשר על-המס; וכל ישראל
סקלו אותו באבנים, שמת. לכן המלך רחבעם עשה מהירות
להעלותו למרכבתו, לברוח לירושלים.
12:19 ומרד ישראל בבית דוד עד היום הזה.
12:20 ויהי כששמעו כל ישראל כי חזר ירבעם
וַיִּשְׁלַחוּ וַיִּקְרָא אוֹתוֹ אֶל הָעֵדָה, וַיַּמְלִיכוּ אוֹתוֹ
על כל ישראל: לא היה אחרי בית דוד, אלא
שבט יהודה בלבד.
12:21 וכאשר בא רחבעם לירושלים, כינס את כל בית
יהודה עם שבט בנימין מאה ושבעים אלף
אנשים נבחרים, שהיו לוחמים, להילחם בבית ישראל.
להחזיר את המלכות אל רחבעם בן שלמה.
12:22 ודבר האלוהים בא אל שמעיה איש האלוהים לאמר.
12:23 דבר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל העם.
בית יהודה ובנימין ואל שארית העם לאמר:
12:24 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו באחיך.
בני ישראל: החזירו איש אל ביתו; כי הדבר הזה הוא
ממני. הם שמעו לדבר יהוה וחזרו
להסתלק, כדבר ה\'.
12:25 ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בו; ו
יצא משם, ובנה את פנואל.
12:26 ויאמר ירבעם בלבו, עתה תשוב המלכות אל
בית דוד:
12:27 אם יעלה העם הזה לעשות זבח בבית יהוה ב
ירושלים, אז ישוב לב העם הזה אליו
אדוני עד רחבעם מלך יהודה ויהרגו אותי וילכו
שוב אל רחבעם מלך יהודה.
12:28 אשר יעץ המלך ועשה שני עגלים מזהב ויאמר.
להם, יותר מדי לכם לעלות לירושלים, הנה שלכם
אלהים ישראל אשר העלו אותך מארץ מצרים.
12:29 וַיָּשֶׂם אֶת-אֶחָד בַּבֵּית-אֵל, וְאֶת-אֶחָד אֶת-הַשָּׂא בְּדָן.
12:30 והפך הדבר הזה לחטא כי הלכו העם להשתחוות לפני ה\'
אחד, אפילו עד דן.
12:31 וַיַּעַשׂ בֵּית בָּמוֹת, וַיַּעֲשֶׂה כֹהֲנִים לְשַׁפְחוֹת
העם, אשר לא היה מבני לוי.
12:32 ויקבע ירבעם משתה בחודש השמיני ביום החמישה עשר.
של החודש, כמו החג אשר ביהודה, והקריב עליו
את המזבח. כך עשה בבית-אל, והקריב לעגלים אשר לו
עשה: והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר הוא
עשה.
12:33 ויקריב על המזבח אשר עשה בבית-אל החמישה עשר
יום לחודש השמיני, אפילו בחודש אשר הגה לו
הלב של עצמו; וקבע משתה לבני ישראל: והוא
הִקְרִיבוּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, וְהִקְטִירוּ.