מלכים 1
      א,א וַיְהִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן וּמֻגָּל בִּשְׁנַיִם; וכיסו אותו
                                                                                       בגדים, אבל לא היה לו חום.
                                                                1:2 על כן אמרו לו עבדיו: יבקשו את אדוני
                                                        המלך בתולה צעירה: ותעמוד לפני המלך ותן לה
                                                 הוקיר אותו, ושכבה בחיקך, למען יזכה אדוני המלך
                                                                                                                         חוֹם.
                                                                       1:3 וביקשו עלמה יפה בכל חופי ישראל
                                                       ומצא את אבישג השונמית, והביא אותה אל המלך.
                                                       1:4 ותהי הנערה יפה מאוד ותאהב את המלך ותשרת
                                                                                   אותו: אבל המלך לא ידע אותה.
                                                           1:5 אז התנשא אדוניה בן חגית לאמר אני אהיה
                                                  מלך: והכין לו מרכבות ופרשים וחמישים איש לרוץ
                                                                                                                       לפניו.
                                                      1:6 ולא ריחם עליו אביו בכל עת באומרו למה מהר
                                          עשית זאת? וגם הוא היה איש טוב מאוד; ואמו ילדה אותו
                                                                                                            אחרי אבשלום.
                                                                 1:7 וידבר עם יואב בן צרויה ועם אביתר ה
                                                                                כהן: ועזרו לו בעקבות אדוניה.
                                                          1:8 אבל צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן ה.
                                                                       נביא ושמעי ורעי והגבורים אשר היו
                                                                                            דוד, לא היו עם אדוניה.
                                                           1:9 ויהרג אדוניה צאן ובקר ובקר שמן על אבן
                                               זהלת, אשר על ידי אנרוג\'ל, וקרא לכל אחיו של המלך
                                                                          בנים, וכל אנשי יהודה, עבדי המלך:
                                                      1:10 אבל נתן הנביא ובניה והגבורים ושלמה שלו.
                                                                                                     אח, הוא לא התקשר.
                                                             1:11 על כן דבר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר.
                                                             האם לא שמעת כי אדוניהו בן חגית ימלוך, ו
                                                                                   דוד אדונינו אינו יודע זאת?
                                                                   1:12 ועתה בוא תן לי נא לייעץ לך כי אתה
                                                                             תציל את חייך ואת חיי בנך שלמה.
                                                    1:13 לך והכנס אל המלך דוד ואמרת לו: האם לא אתה.
                                                        אדון המלך, נשבע לשפחתך לאמר, בטח שלמה שלך.
                                                         בן ימלוך אחרי, והוא ישב על כסאי? למה אז כן
                                                                                                          מלכות אדוניה?
                                                          1:14 הנה בעודך מדבר שם עם המלך, גם אני אבוא
                                                                                             אחריך, ואמת את דבריך.
                                                        1:15 ותכנס בת שבע אל המלך אל החדר ויהי המלך.
                                                              ישן מאוד; וישרת אבישג השונמית את המלך.
                                                 1:16 ותשתחווה בת שבע ותשתחווה למלך. ויאמר המלך:
                                                                                                       מה הייתם רוצים?
          1:17 וַתֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי, נִשְׁבַּעְתָּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
                                                                 שפחתך לאמר בטח שלמה בנך ימלוך אחריי.
                                                                                               והוא ישב על כסא שלי.
                                                 1:18 ועתה הנה אדוניהו מלך; ועתה, אדוני המלך, אתה
                                                                                                          לא יודע את זה:
                                                                           1:19 והרג בקר ובקר שמן וצאן בשפע,
                                                               קרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן ויואב ה
                                                                              שר הצבא: אבל שלמה עבדך לא קרא.
                                                               1:20 ואתה אדוני המלך עיני כל ישראל עליך
                                                אתה צריך לומר להם מי ישב על כסאו של אדוני המלך
                                                                                                                       אחריו.
                                                                      1:21 אחרת יקרה כאשר ישכב אדוני המלך
                                                          אבותיו, כי אני ובני שלמה נחשב לעבריינים.
                                                         1:22 והנה בעודה מדברת עם המלך, גם נתן הנביא
                                                                                                                         נכנס.
                                                     1:23 ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא. ומתי הוא
                                                          נכנס לפני המלך, השתחווה לפני המלך עם שלו
                                                                                                         פנים אל הקרקע.
                                                    1:24 ויאמר נתן אדוני המלך אמרת אדוניהו ימלוך.
                                                                                              אחריי ויושב על כסאי?
                                                               1:25 כי הוא ירד היום והרג בקר ובקר שמן ו
                                                                          צאן בשפע, וקרא לכל בני המלך, ואת
                                                                  שרי הצבא, ואביתר הכהן; והנה אוכלים ו
                                                    שתה לפניו ואמרת אלהים הושיע את המלך אדוניה.
                                                       1:26 אבל אני אני עבדך וצדוק הכהן ובניהו הבן.
                                                                           על יהוידע ועל שלמה עבדך לא קרא.
                                               1:27 האם הדבר הזה עשה אדוני המלך ולא הראיתם אותו
                                                                  עבדך מי ישב על כסא אדוני המלך אחריו?
                                             1:28 ויען המלך דוד ויאמר קרא לי בת שבע. והיא נכנסה
                                                                                    פני המלך, ועמדו לפני המלך.
                                                           1:29 וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר גאל אתי.
                                                                                                נשמה מתוך כל מצוקה,
                                           1:30 כמו שנשבעתי לך ביהוה אלוהי ישראל לאמר בוודאי.
                                                             שלמה בנך ימלוך אחרי, והוא ישב על כסאי ב
                                                            המקום שלי; גם כך בהחלט אעשה את היום הזה.
     1:31 וַיִּשְׁתַּחְתָּה בַּת שִׁבְעָה בִּפְנֵיהּ אֶל הָאָרֶץ וַיַּרְא
               הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר, יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעוֹלָם.
                                                 1:32 ויאמר דוד המלך קרא לי צדוק הכהן ונתן הנביא
                                                                  ובניהו בן יהוידע. והם באו לפני המלך.
                                                 1:33 גם אמר אליהם המלך: קחו עמכם את עבדי אדונכם.
                                                ותגרום לשלמה בני לרכוב על הפרדה שלי, ולהורידו
                                                                                                                     לגיחון:
                                                    1:34 וימשחו אותו שם למלך צדוק הכהן ונתן הנביא
 עַל יִשְׂרָאֵל: וּתְקַעְתֶּם בְּשׁוֹפָר וְאָמְרוּ אֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ
                                                                                                                         שלמה.
                                                                        1:35 אז תעלו אחריו ויבוא וישב עליי
           כס מלכות; כִּי יִהְיֶה לְמֶלֶךְ בְּמִקְדִּי: וְהִמְתִיתִי אוֹתוֹ
                                                                                       מושל על ישראל ועל יהודה.
                                                       1:36 ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן.
                                     יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אָמַר גַּם כָּךְ.
                                               1:37 כשם שהיה יהוה עם אדוני המלך כן יהיה עם שלמה.
                          וְהִגְדַּל כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד.
                                                                   1:38 ו צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן
                                                                        יהוידע והכרתי והפלתי ירדו וגרמו
                                                       שלמה לרכוב על פרד המלך דוד, והביאו לגיחון.
                                                                     1:39 ויקח צדוק הכהן קרן שמן מן המשכן
                                                           את שלמה המשוח. ותקעו בשופר; וכל העם אמרו
                                                                                   אלוהים ישמור את שלמה המלך.
                                                          1:40 ועלו כל העם אחריו והעם קטרת בצינורות.
                  וַיִּשְׂמַח בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהָאָרֶץ נִקְרַע בְּקוֹל
                                                                                                                     אוֹתָם.
                                                   1:41 וישמעו אדוניהו וכל האורחים אשר עמו כמותם
                                                         סיים לאכול. וכששמע יואב את קול השופר, הוא
                                                                        אָמַר, לָמָּה רַע הָעִיר הַזֶּה?
                                                            1:42 ובעודו דבר, הנה יהונתן בן אביתר הכהן
                        הגיע; וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדוֹנִיָהוּ, בָּא; כי איש אמיץ אתה,
                                                                                               ומביא בשורות טובות.
                                 1:43 ויען יהונתן ויאמר אל אדוניהו אמנם אדונינו המלך דוד
                                                                                                         המליך את שלמה.
                                                              1:44 וישלח המלך עמו את צדוק הכהן ואת נתן
                                                                 הנביא, ובניהו בן יהוידע, והכריתים וה
                                                                   פלתי, והם גרמו לו לרכוב על פרד המלך:
                                                         1:45 וימשחו אותו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך
                                                                      גיחון: ועלו משם בשמחה וצלצלה העיר
                                                                                               שוב. זה הרעש ששמעתם.
                                                                           1:46 וגם שלמה יושב על כסא המלכות.
                                               1:47 ועוד באו עבדי המלך לברך את אדונינו המלך דוד
                                                     לאמר, עשה אלהים את שם שלמה משמך, ועשה את שלו
                        כסא גדול מכסמך. וַיִּשְׁתַּחֲוָה הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּטָּה.
                                                   1:48 וגם כה אמר המלך ברוך יהוה אלוהי ישראל אשר
                                               נתן אחד לשבת על כסא היום הזה, ועיני רואות אותו.
                                  1:49 ויפחדו כל האורחים אשר עם אדוניהו ויקמו וַיִּקְמוּ
                                                                                                    הלך כל איש בדרכו.
                                                       1:50 וירא אדוניהו מפני שלמה, ויקם וילך ותפס.
                                                                                               להחזיק בקרני המזבח.
                                               1:51 ויאמר לשלמה לאמר הנה אדוניהו ירא המלך שלמה.
    כִּי הִנֵּה אֶחָז בְּקַרְנַת הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר, יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ
                                                           שלמה נשבע לי היום שלא יהרוג את עבדו עם ה
                                                                                                                       חֶרֶב.
             1:52 וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אִם יִרְאֶה אֶת אָדָם נֶאֱבָר לֹא יִהְיֶה
                                                                שערה ממנו נופלת לארץ: אבל אם תמצא רשע
                                                                                                        אותו, הוא ימות.
                                                   1:53 ושלח המלך שלמה ויורדו אותו מן המזבח. והוא
                                                 בא והשתחוה לפני המלך שלמה ויאמר לו שלמה לך אל
                                                                                                                  הבית שלך.