1 אזדרות 4:1 ואז התחיל השני, אשר דיבר על כוחו של המלך אמר, 4:2 גברים, אל תצטיינו בני אדם בכוח השולטים בים וביבשה וכל הדברים שבהם? 4:3 אבל המלך גבור יותר כי הוא אדון לכל הדברים האלה שולט בהם; וכל אשר יצווה אותם יעשו. 4:4 אם יצווה להם ללחום זה בזה, הם עושים זאת אם הוא שלח אותם אל האויבים, הם הולכים, ומפרקים הרים חומות ומגדלים. 4:5 הרגו ונהרגו ולא עברו על מצות המלך אם הם מקבלים את הניצחון, הם מביאים הכל למלך, כמו גם את השלל, כמו כל הדברים האחרים. 4:6 כך גם לאלה שאינם חיילים ואינם קשורים למלחמות, אבל השתמשו בכמות גדולה, כשהם יקצרו שוב את מה שזרעו, מביאים אותו אל המלך ומכריחים זה את זה לשלם מס המלך. 4:7 ואף-על-פי-כן הוא איש אחד, אם יצווה להרוג, הורגים; אם הוא פקודה לחוס, הם חוסכים; 4:8 אם יצווה להכות, היכו; אם יצווה לעשות שממה, הם לעשות שומם; אם יצווה לבנות, בונים; ד,ט אִם יִצְוָה לִכְתֹּת, יִקְצָרוּ; אם יצווה לשתול, הם צמח. 4:10 ושמעו לו כל עמו וצבאותיו ושכב הוא אוכל ושותה ולוקח מנוחתו: 4:11 ואלה שומרים סביבו, ואף אחד לא יסור ויעשה עסקיו שלו, גם לא יצייתו לו בשום דבר. 4:12 אנשים, איך לא יהיה המלך גבור ביותר, כאשר הוא נמצא בסוג כזה ציית? והוא החזיק את הלשון. 4:13 ואז השלישי, אשר דיבר על נשים ועל האמת, זה היה זורובבל) התחיל לדבר. 4:14 גברים, זה לא המלך הגדול ולא המון האנשים, וגם לא. זה יין, המצטיין; מי זה אם כן השולט בהם, או שיש לו אדנות עליהם? האם הן לא נשים? 4:15 נשים ילדו את המלך ואת כל העם השולט בים ו ארץ. 4:16 אף מהם באו ויזינו את הנוטעים כרמים, שמהם בא היין. 4:17 גם אלה עושים בגדים לגברים; אלה מביאים תהילה לבני אדם; ו בלי נשים גברים לא יכולים להיות. 4:18 כן, ואם אספו אנשים זהב וכסף, או כל דבר אחר דבר טוב, האם הם לא אוהבים אישה שהיא יפה בעד ו יוֹפִי? 4:19 ויעזבו את כל הדברים האלה, אל יפחו, ואפילו בפתיחות הפה לנעוץ בה את עיניהם במהירות; וְלֹא כָּל הָאָדָם חָפְקוּ יוֹתֵר אותה מאשר לכסף או לזהב, או לכל דבר טוב? 4:20 איש עוזב את אביו אשר גידל אותו ואת ארצו ודבק באשתו. 4:21 הוא דבק שלא לבלות את חייו עם אשתו. ואינו זוכר אף אחד מהם אבא, לא אמא, ולא מדינה. 4:22 גם בזה אתם חייבים לדעת כי נשים שולטות בכם: אל תעשו עמל ועמל, ולתת והביא הכל לאישה? 4:23 כן נטל איש את חרבו והולך לשדוד ולגנוב. הפליג על הים ועל נהרות; 4:24 ויראה באריה וילך בחושך; וכאשר יש לו גנוב, מפונק ונשדד, הוא מביא אותו לאהבתו. 4:25 לפיכך אוהב איש את אשתו יותר מאב או אם. 4:26 כן, יש רבים שנגמרו מדעתם לנשים, והיו משרתים למענם. 4:27 גם רבים נספו, טעו וחטאו, למען נשים. 4:28 ועתה אינכם מאמינים לי? האין המלך גדול בכוחו? אל כל האזורים חוששים לגעת בו? 4:29 ואולם ראיתי אותו ואת אפם פילגש המלך, בת ברטקוס הראוי להערצה, יושב לימינו של המלך, 4:30 ולקחת את הכתר מראש המלך ותעמידו על עצמה רֹאשׁ; היא גם הכתה את המלך ביד שמאל. 4:31 ובכל זאת על כל זה פעור המלך והביט בה בפה פעור. אם צחקה עליו, גם הוא צחק: אבל אם לקחה למורת רוחו, התקשה המלך להחמיא, כדי שתהיה שוב השלים איתו. 4:32 הו גברים, איך זה יכול להיות אם נשים צריכות להיות חזקות, כי הן עושות כך? 4:33 וַיִּרְאוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים אֶחָד אֶת-זֶה אֶת-זֶה וַיָּחֵל לדבר על האמת. 4:34 גברים, האם נשים אינן חזקות? גדולה הארץ, גבוה השמים, מהירה השמש במסלולו, כי הוא מקיף את השמים סביב, ושוב חוזר למקומו ביום אחד. 4:35 האין הוא גדול היוצר את הדברים האלה? לכן גדולה האמת, וחזק מכל הדברים. 4:36 כל הארץ צועקת על האמת והשמים מברכים אותה הכל יצירות מטלטלות ורועדות בה, ואיתה אין עוולה. 4:37 יין רשע, המלך רשע, נשים רשעות, כל הילדים. מבני אדם רשעים, וכאלה כל מעשיהם הרשעים; ואין אמת בהם; גם בעוונותם יאבדו. 4:38 באשר לאמת היא עומדת וחזקה תמיד; זה חי ו לכבוש לנצח נצחים. 4:39 איתה אין קבלה של אנשים או פרס; אבל היא עושה את דברים צודקים ונמנעים מכל עוולה ורע; וכל הגברים אוהבים את יצירותיה. 4:40 אף במשפטה אין כל עוולה; והיא הכוח, מלכות, כוח והוד, מכל הגילאים. יתברך אלוקי האמת. 4:41 ובכך שתק. וכל האנשים צעקו אז, ו אָמַר, גְּדוֹלָה הָאֱמֶת וְאִצְטַר מִכֹּל. 4:42 ויאמר אליו המלך: שאל מה אתה רוצה יותר ממה שנקבע בכתב, ונתן לך, כי אתה נמצא חכם ביותר; וְאַתָּה תֵּשֵׁב לִדְנֵי, וְתִקְרָא יָדִי. 4:43 ויאמר אל המלך זכור את נדרך אשר נשבעת לו. בנה את ירושלים, ביום בואת אל מלכותך, 4:44 ולשלח את כל הכלים אשר הוצאו מירושלים אשר כורש הפריש, כאשר נדר להשמיד את בבל, ולשלוח אותם שוב לשם. 4:45 גם אתה נשבעת לבנות את המקדש אשר שרפו האדומים כשיהודה הפכה לשממה על ידי הכלדים. 4:46 ועתה, אדוני המלך, זה מה שאני דורש, ואני רצונך, וזוהי הליברליות הנסיכותית היוצאת ממנה בעצמך: אני רוצה אפוא שתקיים את הנדר, את הביצוע אשר בפיך נשבעת למלך השמים. 4:47 ויקם דריוש המלך ונשק לו וכתב לו מכתבים לכל האוצרות והסגנים והקברניטים והמושלים, כי עליהם להעביר בבטחה בדרכם גם אותו וגם את כל ההולכים לעלות איתו לבנות את ירושלים. 4:48 הוא כתב מכתבים גם לסגנים שהיו בצלוזיריה ו פְּנִיצָה, וְאֵלֶּה בְּלִבְנוֹס, לְהָבִיא עֲצֵי אֶרֶז מליבנוס עד ירושלים, וכי יבנו בה את העיר אוֹתוֹ. 4:49 ועוד כתב לכל היהודים שיצאו מממלכתו יהדות, בדבר חירותם, שאין קצין, לא שליט, לא סגן, ולא גזבר, צריכים להיכנס בכוח אל דלתותיהם; 4:50 וכי כל הארץ אשר הם אוחזים תהיה חופשיה ללא מס; וכי יתנו האדומים על כפרי היהודים אשר ואז הם החזיקו: 4:51 כן, שצריך לתת מדי שנה עשרים כשרונות לבניין בית המקדש, עד עת נבנה; 4:52 ועוד עשרה כשרונות מדי שנה, לקיים את העולה על ה מזבח בכל יום, כמו שהיה להם מצוה להקריב שבעה עשר: 4:53 ויהיו לכל היוצאים מבבל לבנות את העיר חירות חופשית, כמו גם הם כמו צאצאיהם, וכל הכוהנים הלך משם. 4:54 הוא כתב גם לגבי. החיובים, ובגדי הכהנים שבו הם שרים; 4:55 וכן לחיוב הלויים לתת להם עד יום שגמר הבית, וירושלים בנתה. 4:56 ויורה לתת לכל השומרים על העיר גמלאות ושכר. 4:57 הוא שלח את כל הכלים מבבל אשר קבע כורש מלבד; וְכָל אֲשֶׁר נָתַן כּוֹרֵשׁ בְּצִוָּה, הוֹצִיא הוּא גם לעשות, ולשלוח לירושלים. 4:58 עתה, כאשר יצא הצעיר הזה, נשא פניו לשמים לעבר ירושלים, והלל את מלך השמים, 4:59 ויאמר ממך נצחון ממך חכמה ושלך. הוא הכבוד, ואני עבדך. 4:60 ברוך אתה נתת לי חכמה כי לך אני מודה אדון אבותינו. 4:61 ולקח את המכתבים ויצא ובא אל בבל סיפר את כל אחיו. 4:62 ויהללו את אלוהי אבותיהם כי נתן להם חופש וחירות 4:63 לעלות ולבנות את ירושלים ואת בית המקדש אשר נקרא לו שם: וסעדו בכלי נגינה ושמחה שבעה ימים.