1 אזדרות
4:1 ואז התחיל השני, אשר דיבר על כוחו של המלך
אמר,
4:2 גברים, אל תצטיינו בני אדם בכוח השולטים בים וביבשה
וכל הדברים שבהם?
4:3 אבל המלך גבור יותר כי הוא אדון לכל הדברים האלה
שולט בהם; וכל אשר יצווה אותם יעשו.
4:4 אם יצווה להם ללחום זה בזה, הם עושים זאת אם הוא
שלח אותם אל האויבים, הם הולכים, ומפרקים הרים
חומות ומגדלים.
4:5 הרגו ונהרגו ולא עברו על מצות המלך אם
הם מקבלים את הניצחון, הם מביאים הכל למלך, כמו גם את השלל, כמו
כל הדברים האחרים.
4:6 כך גם לאלה שאינם חיילים ואינם קשורים למלחמות,
אבל השתמשו בכמות גדולה, כשהם יקצרו שוב את מה שזרעו,
מביאים אותו אל המלך ומכריחים זה את זה לשלם מס
המלך.
4:7 ואף-על-פי-כן הוא איש אחד, אם יצווה להרוג, הורגים; אם הוא
פקודה לחוס, הם חוסכים;
4:8 אם יצווה להכות, היכו; אם יצווה לעשות שממה, הם
לעשות שומם; אם יצווה לבנות, בונים;
ד,ט אִם יִצְוָה לִכְתֹּת, יִקְצָרוּ; אם יצווה לשתול, הם
צמח.
4:10 ושמעו לו כל עמו וצבאותיו ושכב הוא
אוכל ושותה ולוקח מנוחתו:
4:11 ואלה שומרים סביבו, ואף אחד לא יסור ויעשה
עסקיו שלו, גם לא יצייתו לו בשום דבר.
4:12 אנשים, איך לא יהיה המלך גבור ביותר, כאשר הוא נמצא בסוג כזה
ציית? והוא החזיק את הלשון.
4:13 ואז השלישי, אשר דיבר על נשים ועל האמת, זה היה
זורובבל) התחיל לדבר.
4:14 גברים, זה לא המלך הגדול ולא המון האנשים, וגם לא.
זה יין, המצטיין; מי זה אם כן השולט בהם, או שיש לו
אדנות עליהם? האם הן לא נשים?
4:15 נשים ילדו את המלך ואת כל העם השולט בים ו
ארץ.
4:16 אף מהם באו ויזינו את הנוטעים
כרמים, שמהם בא היין.
4:17 גם אלה עושים בגדים לגברים; אלה מביאים תהילה לבני אדם; ו
בלי נשים גברים לא יכולים להיות.
4:18 כן, ואם אספו אנשים זהב וכסף, או כל דבר אחר
דבר טוב, האם הם לא אוהבים אישה שהיא יפה בעד ו
יוֹפִי?
4:19 ויעזבו את כל הדברים האלה, אל יפחו, ואפילו בפתיחות
הפה לנעוץ בה את עיניהם במהירות; וְלֹא כָּל הָאָדָם חָפְקוּ יוֹתֵר
אותה מאשר לכסף או לזהב, או לכל דבר טוב?
4:20 איש עוזב את אביו אשר גידל אותו ואת ארצו
ודבק באשתו.
4:21 הוא דבק שלא לבלות את חייו עם אשתו. ואינו זוכר אף אחד מהם
אבא, לא אמא, ולא מדינה.
4:22 גם בזה אתם חייבים לדעת כי נשים שולטות בכם: אל תעשו
עמל ועמל, ולתת והביא הכל לאישה?
4:23 כן נטל איש את חרבו והולך לשדוד ולגנוב.
הפליג על הים ועל נהרות;
4:24 ויראה באריה וילך בחושך; וכאשר יש לו
גנוב, מפונק ונשדד, הוא מביא אותו לאהבתו.
4:25 לפיכך אוהב איש את אשתו יותר מאב או אם.
4:26 כן, יש רבים שנגמרו מדעתם לנשים, והיו
משרתים למענם.
4:27 גם רבים נספו, טעו וחטאו, למען נשים.
4:28 ועתה אינכם מאמינים לי? האין המלך גדול בכוחו? אל
כל האזורים חוששים לגעת בו?
4:29 ואולם ראיתי אותו ואת אפם פילגש המלך, בת
ברטקוס הראוי להערצה, יושב לימינו של המלך,
4:30 ולקחת את הכתר מראש המלך ותעמידו על עצמה
רֹאשׁ; היא גם הכתה את המלך ביד שמאל.
4:31 ובכל זאת על כל זה פעור המלך והביט בה בפה פעור.
אם צחקה עליו, גם הוא צחק: אבל אם לקחה
למורת רוחו, התקשה המלך להחמיא, כדי שתהיה
שוב השלים איתו.
4:32 הו גברים, איך זה יכול להיות אם נשים צריכות להיות חזקות, כי הן עושות כך?
4:33 וַיִּרְאוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים אֶחָד אֶת-זֶה אֶת-זֶה וַיָּחֵל
לדבר על האמת.
4:34 גברים, האם נשים אינן חזקות? גדולה הארץ, גבוה השמים,
מהירה השמש במסלולו, כי הוא מקיף את השמים
סביב, ושוב חוזר למקומו ביום אחד.
4:35 האין הוא גדול היוצר את הדברים האלה? לכן גדולה האמת,
וחזק מכל הדברים.
4:36 כל הארץ צועקת על האמת והשמים מברכים אותה הכל
יצירות מטלטלות ורועדות בה, ואיתה אין עוולה.
4:37 יין רשע, המלך רשע, נשים רשעות, כל הילדים.
מבני אדם רשעים, וכאלה כל מעשיהם הרשעים; ואין
אמת בהם; גם בעוונותם יאבדו.
4:38 באשר לאמת היא עומדת וחזקה תמיד; זה חי ו
לכבוש לנצח נצחים.
4:39 איתה אין קבלה של אנשים או פרס; אבל היא עושה את
דברים צודקים ונמנעים מכל עוולה ורע;
וכל הגברים אוהבים את יצירותיה.
4:40 אף במשפטה אין כל עוולה; והיא הכוח,
מלכות, כוח והוד, מכל הגילאים. יתברך אלוקי האמת.
4:41 ובכך שתק. וכל האנשים צעקו אז, ו
אָמַר, גְּדוֹלָה הָאֱמֶת וְאִצְטַר מִכֹּל.
4:42 ויאמר אליו המלך: שאל מה אתה רוצה יותר ממה שנקבע
בכתב, ונתן לך, כי אתה נמצא חכם ביותר;
וְאַתָּה תֵּשֵׁב לִדְנֵי, וְתִקְרָא יָדִי.
4:43 ויאמר אל המלך זכור את נדרך אשר נשבעת לו.
בנה את ירושלים, ביום בואת אל מלכותך,
4:44 ולשלח את כל הכלים אשר הוצאו מירושלים
אשר כורש הפריש, כאשר נדר להשמיד את בבל, ולשלוח
אותם שוב לשם.
4:45 גם אתה נשבעת לבנות את המקדש אשר שרפו האדומים
כשיהודה הפכה לשממה על ידי הכלדים.
4:46 ועתה, אדוני המלך, זה מה שאני דורש, ואני
רצונך, וזוהי הליברליות הנסיכותית היוצאת ממנה
בעצמך: אני רוצה אפוא שתקיים את הנדר, את הביצוע
אשר בפיך נשבעת למלך השמים.
4:47 ויקם דריוש המלך ונשק לו וכתב לו מכתבים
לכל האוצרות והסגנים והקברניטים והמושלים, כי
עליהם להעביר בבטחה בדרכם גם אותו וגם את כל ההולכים
לעלות איתו לבנות את ירושלים.
4:48 הוא כתב מכתבים גם לסגנים שהיו בצלוזיריה ו
פְּנִיצָה, וְאֵלֶּה בְּלִבְנוֹס, לְהָבִיא עֲצֵי אֶרֶז
מליבנוס עד ירושלים, וכי יבנו בה את העיר
אוֹתוֹ.
4:49 ועוד כתב לכל היהודים שיצאו מממלכתו
יהדות, בדבר חירותם, שאין קצין, לא שליט, לא
סגן, ולא גזבר, צריכים להיכנס בכוח אל דלתותיהם;
4:50 וכי כל הארץ אשר הם אוחזים תהיה חופשיה ללא מס;
וכי יתנו האדומים על כפרי היהודים אשר
ואז הם החזיקו:
4:51 כן, שצריך לתת מדי שנה עשרים כשרונות לבניין
בית המקדש, עד עת נבנה;
4:52 ועוד עשרה כשרונות מדי שנה, לקיים את העולה על ה
מזבח בכל יום, כמו שהיה להם מצוה להקריב שבעה עשר:
4:53 ויהיו לכל היוצאים מבבל לבנות את העיר
חירות חופשית, כמו גם הם כמו צאצאיהם, וכל הכוהנים
הלך משם.
4:54 הוא כתב גם לגבי. החיובים, ובגדי הכהנים
שבו הם שרים;
4:55 וכן לחיוב הלויים לתת להם עד
יום שגמר הבית, וירושלים בנתה.
4:56 ויורה לתת לכל השומרים על העיר גמלאות ושכר.
4:57 הוא שלח את כל הכלים מבבל אשר קבע כורש
מלבד; וְכָל אֲשֶׁר נָתַן כּוֹרֵשׁ בְּצִוָּה, הוֹצִיא הוּא
גם לעשות, ולשלוח לירושלים.
4:58 עתה, כאשר יצא הצעיר הזה, נשא פניו לשמים
לעבר ירושלים, והלל את מלך השמים,
4:59 ויאמר ממך נצחון ממך חכמה ושלך.
הוא הכבוד, ואני עבדך.
4:60 ברוך אתה נתת לי חכמה כי לך אני מודה
אדון אבותינו.
4:61 ולקח את המכתבים ויצא ובא אל בבל
סיפר את כל אחיו.
4:62 ויהללו את אלוהי אבותיהם כי נתן להם
חופש וחירות
4:63 לעלות ולבנות את ירושלים ואת בית המקדש אשר נקרא לו
שם: וסעדו בכלי נגינה ושמחה שבעה
ימים.