א\' לקורינתים
8:1 כעת, כדברים נוגעים ללב שהציעו לאלילים, אנו יודעים שלכולנו יש
יֶדַע. הדעת מתנפחת, אבל הצדקה בונה.
8:2 ואם יחשוב איש כי הוא יודע דבר, אינו יודע עדיין דבר
כפי שהוא צריך לדעת.
8:3 אבל אם מישהו אוהב את אלוהים, ידוע עליו.
8:4 לענין אפוא אכילת הדברים המוקרבים
להקריב לאלילים, אנו יודעים כי אליל אינו דבר בעולם, ו
שאין אלוהים אחר אלא אחד.
8:5 כי אמנם יש הנקראים אלים בין בשמים ובין בארץ
(כמו שיש אלים רבים, ואדונים רבים,)
8:6 אבל לנו יש רק אלוהים אחד, האב, ממנו הכל, ו
אנחנו בו; ואדון אחד ישוע המשיח, שבזכותו הכל, ואנחנו על ידי
אוֹתוֹ.
8:7 אבל אין בכל אדם את הידע הזה: לכמה עם
מצפונו של האליל עד שעה זו תאכל אותו כדבר המוצע לאדם
אֱלִיל; ומצפונם חלש נטמא.
8:8 אבל הבשר לא משבח אותנו לאלהים כי גם אם נאכל אנחנו לא
טוב יותר; גם אם לא אוכלים, אנחנו גרועים יותר.
8:9 אך תיזהר פן תהפוך חירותך זו שלך ל-א
אבן נגף לחלשים.
8:10 כי אם יראה איש בעל-דעתך יושב למאכל באלילים
מקדש, לא יתחזק מצפונו של חלש
תאכל את הדברים המוקרבים לאלילים;
8:11 ובאמצעות ידיעתך יאבד האח החלש אשר למענו המשיח
מת?
8:12 אבל כשתחטאו כך לאחים ופצעתם את החלשים שלהם
מצפון, אתם חוטאים למשיח.
8:13 לפיכך אם בשר יפגע אחי לא אוכל בשר בזמן
העולם עומד, פן אפגע באחי.