א\' לקורינתים
                                                             4:1 יחשבו עלינו איש כשרי המשיח והמנהלים
                                                                                                   של מסתורי אלוהים.
                                                             ד,ב ועוד נדרש במנהלים, שיימצא אדם נאמן.
                                                     4:3 אבל אצלי זה דבר קטן מאוד שאישפט עלייך, או
                                                                 של משפט האדם: כן, אני לא שופט את עצמי.
                     4:4 כי איני יודע דבר לבד; בכל זאת אין אני מוצדק בזאת: אלא הוא זה
                                                                                                    שופט אותי הוא ה\'.
                                     4:5 על כן אין לשפוט דבר לפני הזמן עד יבוא ה\' אשר שניהם
                                                                 יביא לאור את הנסתרים של החושך, ויעשה
                                                                       גלו עצות הלבבות: ואז יהיה לכל אדם
                                                                                                            הלל לאלוהים.
                                       4:6 ואת הדברים האלה, אחים, יש לי בדמות הועברה לעצמי ו
                                          לאפולוס למענך; כדי שתלמדו בנו לא לחשוב על בני אדם
                                                                 למעלה מהכתוב, שלא יתנפח איש מכם לאחד
                                                                                                                    נגד אחר.
                                                 4:7 כי מי גורם לך להבדיל מאחרים? ומה יש לך כי לך
                                             לא קיבל? עכשיו אם קיבלת את זה, למה אתה מתפאר, כמו
                                                                                                    אם לא קיבלת אותו?
                                                            4:8 עתה שבעתם, עתה עשירתם, מלכים בלעדינו.
                                   והייתי רוצה לאלוקים המלכתם למען נמלוך אתכם גם אנחנו.
                          4:9 כי אני חושב שאלוהים הציב לנו את השליחים אחרונים, כביכול
                                                                    מינה למוות: כי נעשה מחזה לעולם, ואל
                                                                                                  מלאכים, ולבני אדם.
                     4:10 טיפשים אנחנו למען המשיח, אבל אתם חכמים במשיח; אנחנו חלשים,
                                                        אבל אתם חזקים; אתם נכבדים, אבל אנחנו בזים.
                                                  4:11 עד השעה הנוכחית אנו רעבים וצמאים וערומים.
                                            וּמְכֻפָּתִים, וְאֵין לָהֶם מִשְׁכָּן וַדַּאי;
                                                 4:12 ועמל, פועלים במו ידינו, גנזו, מברכים; להיות
                                                                                  נרדפים, אנחנו סובלים את זה:
                                          4:13 בהשמצה אנו מתחננים: אנו נעשים כטינופת העולם, ו
                                                                      הם גזירה של כל הדברים עד היום הזה.
4:14 אני לא כותב את הדברים האלה כדי לבייש אותך, אבל בתור בני האהובים אני מזהיר
                                                                                                                           אתה.
                    4:15 כי אף על פי שיש לכם עשרת אלפים מדריכים במשיח, עדיין אין לכם
                                                         אבות רבים: כי במשיח ישוע ילדתי אתכם דרך ה
                                                                                                             בְּשׂוֹרָה.
                                                                       4:16 על כן אני מתחנן בכם, היו חסידי.
                                       4:17 בגלל זה שלחתי אליכם את טימותאוס, שהוא בני אהובי.
                                                                         ונאמן בה\' אשר יביא אתכם לזכרוני
                                       דרכים שיש במשיח, כפי שאני מלמד בכל מקום בכל כנסייה.
                                                             4:18 עתה חלקם נפוחים, כאילו לא באתי אליך.
                                       4:19 אבל אני אבוא אליכם בקרוב, אם ירצה ה\' ויידע, לא את
                                                                                     דיבורם הנפוחים, אלא הכוח.
                                                           4:20 כי מלכות אלוהים אינה במילה, אלא בכוח.
                                                      4:21 מה תרצו? האם אבוא אליך במטה, או באהבה, וב
                                                                                                           רוח של ענווה?