א\' לקורינתים
2:1 ואני, אחים, בבואי אליכם, לא באתי במעלת דיבור
או של חוכמה, מבשר לכם את עדות אלוהים.
2:2 כי לא החלטתי לדעת דבר בקרבכם, זולת ישוע המשיח, ו
אותו נצלב.
2:3 והייתי איתך בחולשה וביראה וברעד רב.
2:4 ודיבורי והטפתי לא היו בדברי אדם מפתים
חוכמה, אבל בהפגנת הרוח והכוח:
2:5 שלא תעמוד אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בכוח
של אלוהים.
2:6 ואולם אנו מדברים חכמה בין השלמים, אך לא החכמה
של העולם הזה, וגם לא של שרי העולם הזה, אשר נפסלים:
2:7 אבל אנו מדברים את חוכמת האלוהים בתעלומה, אפילו את החוכמה הנסתרת.
אשר קבע ה\' לפני העולם לכבודנו:
2:8 אשר לא ידע איש משרי העולם הזה כי לו ידעו זאת.
הם לא היו צולבים את אדון התהילה.
2:9 אבל כמו שכתוב עין לא ראתה ולא שמעה אוזן ולא ראתה
נכנסו ללב האדם, הדברים אשר אלוהים הכין להם
אלה שאוהבים אותו.
2:10 אבל אלהים גילה לנו אותם ברוחו, כי הרוח
חוקר את כל הדברים, כן, את עומק האלוהים.
2:11 כי מה שהאדם יודע את דברי האדם, זולת רוח האדם אשר
נמצא בו? גַּם כָּךְ דְבָרֵי אֱלֹהִים לֹא יוֹדֵע אָדָם, אֶלָּא אֶת רוּחַ
אלוהים.
2:12 עכשיו קיבלנו, לא את רוח העולם, אלא את הרוח אשר
הוא מאלוהים; כדי שנוכל לדעת מהם הדברים שניתנו לנו בחינם
אלוהים.
2:13 אשר גם אנו מדברים, לא בדברים אשר חכמת האדם
מלמד, אלא שרוח הקודש מלמדת; השוואה בין דברים רוחניים
עם רוחני.
2:14 אבל האדם הטבעי אינו מקבל את הדברים של רוח אלוהים: כי
סכלות הם לו: ולא יוכל לדעתם כי הם
מובחנים מבחינה רוחנית.
2:15 אבל הרוחני שופט את הכל, ובכל זאת הוא עצמו נשפט
לא אחי.
2:16 כי מי ידע את דעת ה\' ליתן לו מורה? אבל
יש לנו את דעתו של המשיח.