1 דברי הימים
                                יט,א וַיְהִי אַחֲרֵי זֶה וַיְהִי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי
                                                                                      מת עמון, ובנו מלך במקומו.
                   יט,ב וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶעֱשֶׂה חֶסֶד אֶת חָנוֹן בֶּן-נָחָשׁ.
                                                               כי אביו עשה לי חסד. ושלח דוד שליחים אל
                                                                  לנחם אותו על אביו. אז נכנסו עבדי דוד
                                                       אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְחָנוּן לְנַחְמוֹ.
              יט,ג וַיֹּאמְרוּ שַׂרֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן, סָבַר אַתָּה
                                                            כי יכבד דוד את אביך אשר שלח מנחמים אליו
                                                              לְךָ? הלא עבדיו באים אליך כדי לחפש ואל
                                                                                              להפיל ולרגל את הארץ?
                                               יט,ד על כן לקח חנון את עבדי דוד וגילח אותם וכרת
                                                                   בגדיהם בתוכו קשים בישבן, ושלח אותם.
                                               19:5 וילכו אנשים ויגידו לדוד את שרת הגברים. והוא
                                                נשלח לקראתם: כי נכלאו האנשים מאוד. ויאמר המלך:
                                                              תשהו ביריחו עד שיגדלו זקנכם, ואז חזרו.
                                          יט,ט וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי הִתְנַעְבוּ
                                                                לדוד שלחו חנון ובני עמון אלף כשרונות
                                                כסף לשכור להם מרכבות ופרשים ממסופוטמיה וממנה
                                                                                            סוריאמח, ומחוץ לצובה.
                                              יט,ז ושכרו שלושים ושני אלף מרכבה ואת מלך המעכה.
                                                            ואנשיו; שבא והעלה לפני מדבה. והילדים של
                                                                               עמון התקבצו מעיריהם, ובאו אל
                                                                                                                           קרב.
יט,ח וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֶת כָּל צְבָא הַגִּבּוֹר
                                                                                                                       גברים.
  יט,ט וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעֲמֹדוּ אֶת הַמִּלְחָמָה לְפָנָם
                                                                        שער העיר: והמלכים הבאים היו לבדם
                                                                                                                         השדה.
19:10 וַיַּרְא יוֹאָב כִּי נִרְאֶה עָלָיו הַמִּלְחָמָה מִלְּפָנִים וּמִמַּחֲרָיו.
                                                                 הוא בחר מכל בחיר ישראל, והעמידם נגדם
                                                                                                                     הסורים.
                                                                   19:11 ואת שאר העם נתן ביד אבישי את שלו
                                                                                             אח, ויערכו לבני עמון.
                             19:12 וַיֹּאמֶר אִם יִהְיוּ אֱמֹרִים מִמֶּנִּי, תַּעֲזֹר.
                                              אני: אבל אם יהיו בני עמון חזקים ממך, אז אני אעשה
                                                                                                                  לעזור לך.
                                                             19:13 היה באומץ טוב ונתנהג בגבורה למעננו
                                                                  אנשים ולערי אלוהינו ויעשה ה\' את אשר
                                                                                                              טוב בעיניו.
                                                              19:14 וקרב יואב והעם אשר עמו לפני הארמים
                                                                                        אל הקרב; והם ברחו לפניו.
                                                            19:15 וכאשר ראו בני עמון כי בורחים ארם, הם
                                                             כמו כן ברח לפני אבישי אחיו, ונכנס לעיר.
                                                                                              אז בא יואב לירושלים.
                  יט,טז, וַיִּרְאוּ אֲרוּמִים, כִּי נִרְעוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל.
                                                  הם שלחו שליחים ומשכו את הסורים אשר מעבר לארץ
                                                                     נהר: וילך שופך שר צבא הדרעזר לפנים
                                                                                                                     אוֹתָם.
                                                          19:17 ויאמר לדוד; ויקבץ את כל ישראל, ויעבור
                                                    ירדן, ויבוא עליהם, וערך עליהם את המלחמה. לכן
                                               כאשר העמיד דוד את המערכה נגד הארורים, הם נלחמו
                                                                                                                         איתו.
                                            19:18 אבל ארם ברחו לפני ישראל; ודוד הרג את ארם שבעה
                                                אלף איש אשר נלחמו במרכבה, וארבעים אלף רגלים, ו
                                                                                               הרג את שופך שר הצבא.
                                    יט,יט וַיִּרְאוּ עֲבָדֵי הֶדֶרֶזֶר כִּי נִגְבְּלוּ
                                                         לפני ישראל עשו שלום עם דוד ועשו לו עבדים.
                                                                     גם הארורים לא יעזרו עוד לבני עמון.