1 דברי הימים
17:1 ויהי כאשר ישב דוד בביתו ויאמר דוד אל
נתן הנביא, הנה אני שוכן בבית ארזים, אבל ארון
בְּרִית יְהוָה נִשְׁאָרָה תַּחַת לְעֵילוֹת.
יז:ב ויאמר נתן אל-דוד עשה את כל אשר בלבך; כי אלוהים הוא
איתך.
יז:3 ויהי באותו הלילה ויהי דבר האלוהים אל נתן.
פִּתגָם,
יז:4 לך והגיד לדוד עבדי כה אמר יהוה לא תבנה.
לי בית לגור בו:
יז:5 כי לא ישבתי בבית מיום העליתי את ישראל
עד היום הזה; אלא עברו מאוהל לאוהל, ומאוהל אחד
לאחר.
יז:6 בכל אשר הלכתי עם כל ישראל דברתי דבר לכל אחד מן העם
שופטי ישראל אשר צויתי להאכיל את עמי לאמר למה יש
לא בניתם לי בית ארזים?
יז:7 ועתה על כן כה תאמר אל עבדי דוד כה אמר.
יְהוָה צְבָאוֹת, נָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ, מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן
צאן, כי אתה תהיה מושל על עמי ישראל:
17:8 והייתי איתך בכל אשר הלכת וחתכתי
הסר את כל אויביך מלפניך, ועשה לך שם כמו
שמם של הגדולים אשר בארץ.
יז:9 וכן אשים מקום לעמי ישראל ואנכי נטע אותם.
וַיַּשְׁבְּנוּ בְּמִקְמוֹתָם, וְלֹא יִזְעוּ עוֹד; לא זה ולא זה
יַחֲזִילוּ בְנֵי רָשָׁע עוֹד כְּבוֹד
התחלה,
17:10 ומעת אשר צויתי שופטים על עמי ישראל.
ועוד אכניע את כל אויביך. יתר על כן, אני אומר לך את זה
ה\' יבנה לך בית.
17:11 ויהי כאשר יגמרו ימיך תלך אל.
היה עם אבותיך, כי אקים את זרעך אחריך אשר
יהיו מבניך; ואקים את מלכותו.
17:12 הוא יבנה לי בית ואני אעמיד את כסאו לעולם.
17:13 אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן ולא אקח את שלי
הרחק ממנו רחמים כמו שלקחתי ממי שהיה לפניך:
17:14 אבל אשים אותו בביתי ובמלכותי לעולם ואת שלו
כסא יקום לעד.
17:15 לפי כל הדברים האלה וככל החזון הזה כן עשו
נתן דבר אל דוד.
17:16 ויבוא דוד המלך וישב לפני ה\' ויאמר מי אני
יְהוָה אֱלֹהִים, וּמַה-בֵּיתִי, אֲשֶׁר הַבַּאֲתָנִי עַד-עַד?
17:17 ואף-על-פי-כן היה זה דבר קטן בעיניך אלהים; כי גם לך יש
דִּבֶּר עַל בֵּית עַבְדְּךָ לְעֵבֶר רַב וּבְהַר
ראה אותי כנחלתו של איש בדרגה, יהוה אלהים.
17:18 מה עוד יכול דוד לדבר אליך למען כבוד עבדך? ל
אתה יודע את עבדך.
17:19 יהוה למען עבדך ולפי לבבך.
עשית את כל הגדולה הזאת בהודעת את כל הגדולים האלה.
17:20 יהוה אין כמוך ואין אלהים מלבדך
לפי כל אשר שמענו באוזנינו.
17:21 ומה גוי אחד בארץ כעמך ישראל אשר אלהים
הלך לגאול להיות לעם שלו, לעשות לך שם של גדלות
ונוראה, בהוצאת גוים מלפני עמך, אשר
גאלתם ממצרים?
יז:22 לעמך ישראל עשית לעמך לעולם; ו
אתה, יהוה, הפכת לאלוהיהם.
17:23 על כן עתה, יהוה, תן הדבר אשר דברת עליך
עַבְדָּה וּבְבֵיתוֹ יִתְקָם לְעוֹלָם וְעָשָׂה כְּךָ
אמרת.
17:24 יתכן ויגדל שמך לעד
לאמר, יהוה צבאות הוא אלוהי ישראל, אלהים לישראל.
וּבֵית דָּוִד עַבְדְּךָ יָקוּם לְפָנֶיךָ.
17:25 כי אתה, אלהי, אמרת לעבדך כי תבנה לו
בית: על כן מצא עבדך בלבו להתפלל לפני
לְךָ.
17:26 ועתה יהוה אתה אלהים והבטחת את הטוב הזה לך.
מְשָׁרֵת:
17:27 עַתָּה עַתָּה יִהְיֶה לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדֶּךָ
יִהְיֶה לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם: כִּי-אַתָּה בָּרֶכֶת, יְהוָה, וְהָיָה
יתברך לעד.